בילי קריסטל: סקירה של מנחה 8 טקסי אוסקר אשר בדרך לתשיעי

בכל שנה מעלים את שמו של בילי קריסטל כמנחה אפשרי של האוסקר, והפעם הוא באמת חזר כדי להנחות את טקס הענקת הפרסים של 2012 (ה-84 במספר). הוא הנחה לראשונה ב-1990, כששנה לפני כן לא היה מנחה בטקס, והמשיך לעוד שלוש שנים נוספות ברציפות, ופנו אליו גם להנחות בפעם החמישית ברציפות אך הוא ויתר והמפיקים פנו אל מישהו אחר. הוא הנחה ארבע פעמים נוספות עד כה, כולל את הטקס של 1998 – הטקס הכי נצפה אי פעם (בזכות "טיטאניק" שסחף את דרכו בקופות ובפרסים).

אחרי שורה של קומיקאים, הביא קריסטל משהו נוסף: מאז הטקס הראשון שלו פתח קריסטל את הטקס במחרוזת שירים על הסרטים המועמדים לסרט הטוב ביותר (טוב שחזר בשנה שאין עשרה סרטים מועמדים!). ולאחר מכן אימץ את 'הכנסתו' לסרטים של השנה, כפי שבן סטילר עשה בהצלחה רבה בטקס פרסי הקולנוע של MTV.

ב-1992 עלה לבמה בפתיחת הערב כשהמסיכה של חניבעל לקטר על פניו, ובכך חזה ש"שתיקת הכבשים" יהיה הזוכה הגדול של הערב, דבר שלא היה לגמרי צפוי. באותה שנה זכה ג'ק פאלאנס בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר על תפקידו ב"תעצרו את העיר, אני רוצה לרדת!" בכיכובו של בילי קריסטל, ומאותו רגע רצו בדיחות על פאלאנס והנאום שלו בכל הערב.

קריסטל מצחיק, נחמד, משעשע ויורד על אנשים בחן. לעומת סטיב מרטין (שהיה מנחה מצוין פעמיים, ופחות מוצלח עם שותפו להנחיה אלק בולדווין ב-2010), שיותר קשה לעיכול בעיני האקדמיה השמרנית. מרטין חד ומרושע, ללא החיוך הלבבי של קריסטל.

אז קריסטל בתשיעית יספק את הסחורה, ב-26 בפברואר 2012. הוא כבר הנחה את הטקס הכי הרבה פעמים אחרי בוב הופ, שהנחה את הטקס 18 פעמים (לא תמיד לבד).