"הוואלס האחרון" – ביקורת #1

"הואלס האחרון". סת' רוגן, מישל וויליאמס.

"הוואלס האחרון". מישל ויליאמס, סת' רוגן

"הוואלס האחרון" הוא סרט מקסים, הסרט הטוב ביותר שראיתי השנה בהקרנה מסחרית בקולנוע. הוא מלא ברגעים יפים, נגיעות נוגעות ללב והחיסרון הגדול היחיד שלו הוא הסוף.

את הסרט כתבה וביימה השחקנית שרה פולי, שהסרט הקודם שביימה היה "הרחק ממנה" שאותו עיבדה על פי סיפור של אליס מונרו ועליו ג'ולי כריסטי היתה מועמדת לאוסקר על תפקידה כאישה הסובלת מאלצהיימר. שם סרטה הנוכחי באנגלית הוא Take This Waltz – "קחי עוד ולס", על פי השיר של לאונרד כהן שמושמע בסרט (והוא תרגום חופשי של שיר של המשורר הספרדי פדריקו גרסיה לורקה). בשם הסרט בעברית הלכו על הביטוי העברי שקיים עם המילה "ולס". שלא במתכוון מצביע השם גם על המקום שבו היה עדיף שיסתיים הסרט.

סיפור העלילה אינו מורכב: בחורה פוגשת בחור, הם נמשכים זה אל זה, אך היא נשואה, וממשיכה לראות ולפגוש את הבחור. היחסים בין מרגו לבעלה, לוּ (רק בשלב מאוחר מגלים את שמותיהם של שלוש הדמויות הראשיות) מוצגים בצורה יפה, למרות שיש משהו מעייף בהתיילדות-המשחקית ביניהם, שיש בה אלמנטים טבעיים, חשובים, יפים ומשעשעים, אך גם מעט מַלאים. מרגו ודניאל מפלרטטים ארוכות, בשעה שהיא מבולבלת, לא בטוחה ונאבקת בתחושותיה (המשיכה ביניהם ברורה, והכימיה קיימת אך חסרו לי דיאלוגים שבו יכירו אחד את השני ואת אהבותיהם המשותפות).

את הבחורה מגלמת מישל ויליאמס (מ"דוסון קריק", דרך "בלו ולנטיין" ועד "השבוע שלי עם מרילין") שממשיכה לפתח קריירה של שחקנית ראשית בסרטים עצמאיים וקטנים עם גיחות לתפקידי משנה בקולנוע הוליוודי מסחרי ("שאטר איילנד" של סקורסיזה, ובשנה הבאה "ארץ אוז" בתלת מימד, סרט מקדים ל"הקוסם מארץ עוץ"). סת' רוגן מגלם את לוּ, שאינו הבעל המרגיז וחסר ההתחשבות הטיפוסי שברור למה אשתו מחפשת קשר בשדות זרים. נחמד מאוד לראות אותו, עם הצחוק הייחודי שלו, מחוץ לקומדיות הרגילות שלו ("סופרבאד – חרמן על הזמן", "הדייט שתקע אותי"; גם "50/50" היה מעט שונה מאלו). את דניאל מגלם לוק קירבי, שמושלם בתפקיד הצלע השלישית. תפקידו הגדול ביותר עד היום היה בסדרה בת העונה האחת "תגיד לי שאתה אוהב אותי" של HBO שעסקה ביחסי אהבה עם הרבה קטעים של יחסי מין חושפניים.

"הוואלס האחרון" מלא בהמצאות יפות ורעיונות מקוריים שמוכיחים כישרון קולנועי גדול, גם אם ישנם ניסיונות שלא כל כך צולחים – כמו קטע חשוב שבו המצלמה מתמקדת רק בלו, ולמרות כישרונו של סת' רוגן, הקטע לא ממש עובד. אך ככלל מדובר בתצוגת יכולות תסריט ובימוי מרשימים ומבטיחים. נראה ששרה פולי לא ידעה איך לגמור את הסרט ו/או לא רצתה סוף טוב ומתקתק מדי, ובמקום להסתיים בשיא, הוא נמשך ונגרר ומשתהה כמו אורח אהוב שאתה רוצה שכבר ילך הביתה, אך עד אז מדובר בסרט מהנה, מצחיק ומומלץ.

דירוג: ★★★★☆

הואלס האחרון
קנדה, 2011
הפצה: החל מה-23.08.2012 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:

בימוי:
שרה פולי
תסריט:
שרה פולי
משחק:
מישל וויליאמס
סת' רוגן
שרה סילברמן
לוק קירבי
אהרון אברמס

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?