אופיר 2012: איזה סרט צריך להיות המועמד הישראלי לפרס האוסקר

מימין: אנחל בונני מתוך "רוק בקסבה"; אלי פיניש, אסי לוי ודני שטג מתוך "העולם מצחיק"; ורועי אסף מתוך "המשגיחים". צילומים: יוני המנחם וורד אדיר.

בחודש הבא ייערך טקס פרסי אופיר 2012. הסרט שזוכה בפרס הסרט הטוב הוא המועמד האוטומטי של ישראל לקטגוריית הסרט הזר באוסקר (לאותה קטגוריה בגלובוס הזהב אין נציג רשמי ויכול להיות יותר מסרט אחד ממדינה כלשהי). את המועמד של כל מדינה צריך לבחור עד האחד באוקטובר בכל שנה, ואסקור במאמר זה את ששת המועמדים שלנו לשנת 2012.

10 סרטים ישראלים היו מועמדים לאוסקר. אין מדינה ללא ניצחון עם כל כך הרבה מועמדויות כמו ישראל. אחרינו פולין עם 9 מועמדויות ללא זכייה, ומכסיקו עם 8. בחמש שנים האחרונות היו מועמדים ארבעה סרטים ישראלים: "בופור", "ואלס עם באשיר", "עג'מי" ו"הערת שוליים". איזה סרט כדאי לשלוח לאוסקר השנה? ששת הסרטים המתמודדים על הזכות לייצג אותנו באוסקר השנה הם: "העולם מצחיק", "המשגיחים", "רוק בקסבה", "למלא את החלל", "בלדה לאביב הבוכה" ו"ג'ו ובל".

"העולם מצחיק", עם 15 מועמדויות לפרס אופיר, הוא סרט טוב (ביקורת) אך הסיכוי שלו להיות מעומד לאוסקר קטן מאוד-מאוד. הסרט מפוזר מדי, עמוס שחקנים שאינם מוכרים בחוץ לארץ ואין להם מושג מה זה "הגשש החיוור".

"בלדה לאביב הבוכה". נירו לוי, אורי גבריאל, דודו טסה.

ל"ג'ו ובל" ו"בלדה לאביב הבוכה" (שעל הנייר חסרי סיכוי לזכות באופיר כי הם לא מועמדים לבימוי) אין סיכוי באוסקר. הראשון הוא סרט קומי דל תקציב על צמד לסביות -לא בדיוק המרכיבים של סרט אוסקר קלסי, והשני הוא סרט בעל כוונות טובות ומבנה של מערבון שגם לוּ היה סרט טוב תוצרת מזרח אירופה ספק אם היה מועמד לאוסקר (מספר הסרטים של רומניה ושל אמיר קוסטריצה הסרבי שהיו מועמדים לאוסקר: 1, "מסע העסקים של אבא").

הגיבורים של "המשגיחים" ו"למלא את החלל" מגיעים מזרמים שונים של היהדות. "המשגיחים" מתחיל ונגמר בדמות הראשית הברסלבית מתפללת והאמונה באלוהים היא שמניעה את הדמויות. יש בו קטעי אלימות, אך בניגוד ל"עג'מי" אין ממש דרמה (כלומר: משהו שמצפים לו, מתח בנוגע למה שיקרה), יש תיאור מצב משתנה-במעט של דמות אחת ולא הרבה יותר. ב"למלא את החלל" יש בעיקר הווי ומנהגים של העולם החרדי, וזה כנראה מה שמשך את האיטלקים לבחור בו לתחרות הרשמית של פסטיבל ונציה השנה. זהו סרט פסטיבלים, הוא לא נועד לקהל רחב. "בין הקירות" (2008) הצרפתי, זוכה פסטיבל קאן, היה מועמד לאוסקר אך זה אחד מן היוצאים מן הכלל.

"רוק בקסבה". אנחל בונני. צילום: יוני המנחם.

"רוק בקסבה" הוא סרט טוב עם פתיחה מעולה (-וזו נקודה חשובה מאוד; בניגוד לשאר הקטגוריות, המצביעים שבוחרים את המועמדים לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר חייבים לראות את כל הסרטים- או לפחות להתחיל לראות אותם). עם מועמדויותיהם של "בופור" ו"ואלס עם באשיר" הוכיחו באוסקר שיש להם משיכה ל"סרטי חיילים" שלנו. "רוק בקסבה" מתרחש ברחובות עזה ולא בשדה קרב של מלחמה, יש בו קטעי פעולה לצד רגעים אנושיים והומור, שילוב שהמצביעים אוהבים ומעריכים. קשה להעריך את הסיכויים שלו לזכייה באוסקר לפני שהוכרזו המתמודדים מהמדינות השונות (המתמודדים הלא-רשמיים המובילים הם נציג דנמרק "סיפור מלכותי" ונציג אוסטריה "אהבה"), אך מבין ששת המתמודדים על פרסי אופיר, הוא בעל הסיכויים הטובים ביותר להתברג לחמישייה של האוסקר.

לאיטליה, ספרד, גרמניה וצרפת יש טקסי פרסים משלהם, כמובן, ואין ביניהם קשר לאוסקר. אצל כל אחת מהמדינות האלה (ואחרות) בוחרים את הסרט המייצג באמצעות ועדה, אך בארץ יש רתיעה מוועדות. כי מי ישב בוועדה שתחליט על הסרט המתמודד לאוסקר? איך אפשר להרכיב בארץ ועדה של אנשים בלתי תלויים לחלוטין? שלא יהיה להם קשר כלשהו ליוצרי הסרטים המתמודדים בשנה נתונה? ולא יהיה סרט שהם עומדים מאחוריו בשנים אחרות?

הסרט הישראלי הטוב ביותר אינו בהכרח הטוב ביותר לטקס האוסקר, כפי שהשיר היפה ביותר אינו זה בעל הסיכויים הטובים ביותר לזכייה באירוויזיון. יש להתאים את הבחירה לתחרות. אין טעם לבחור סרט אימה או סרט קומדיה כי בקטגוריית הסרט הזר לא נוטים לבחור סרטים כאלו. גם סרט "זר" מדי הם לא אוהבים- אין דרך אחרת להסביר את העובדה שמעולם לא היה מועמד סרט מקוריאה, מתאילנד, מטורקיה או מרומניה. אך לא נראה שיפרידו בקרוב בין האופירים לאוסקר. אולי כדאי שאותם מצביעים יבחרו בסרט הטוב ביותר, ובהצבעה נפרדת (שהזוכה בה יוכרז בטקס) ייקבעו גם את הסרט שיהיה המועמד שלנו לאוסקר?