רוני קידר עם סרט חדש: "המטרה היחידה שלנו הייתה לעשות כיף במינימום כסף"

"באני לאב". רוני קידר.

רוני קידר על הסט של "באני לאב".

כאשר יתקיים טקס חלוקת פרסי אופיר 2012 של האקדמיה הישראלית לקולנוע (ב-21.9), על המסך שמאחורי המנחה שלמה בראבא, יוצג גם מועמד לא-שגרתי לפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר: "ג'ו + בל" של רוני קידר. הסרט הקטן שנעשה בתקציב זעום, הופיע לראשונה במסגרת האלטרנטיבית של פסטיבל דרום 2011 (אליה התקבל באיחור), גרף מאז שבחים מקיר לקיר וזכה לריצה מוצלחת בסינמטקים. קידר לא ישבה בחיבוק ידיים וחיכתה להרעפת אהבה. היא פעלה נמרצות ודחפה את הסרט לכל פינה שתצליח. 'על הדרך' היא גם קידמה את נושא הקולנוע העצמאי בישראל. האקדמיה הישראלית נחשבת אנכרוניסטית, אך גם היא לא נשארה אטומה למצב בתעשיה – והקימה מסלול חדש למועמדות על פרס הסרט העלילתי הטוב ביותר, הוא מסלול הפרינג' בו זכתה קידר (וכתבתי עליו בעבר) ודרכו נכנסה למועמדות הנחשקת.

"אני לא מרגישה שעשיתי שינוי באקדמיה, השינוי עם העצמאים הוא משהו שקורה כבר כמה שנים," מצטנעת קידר. "אם זה לא הייתי אני – זה היה סרט עצמאי אחר. זה גל שהתחיל ולאט לאט גדל. חשוב לזכור שזה לא גל מכוון, אף אחד לא רוצה לירוק דם ולעשות סרטים במעט כסף ובלי תמיכה. החלום של כולנו הוא לקבל [תמיכה כספית מ-]קרן על הסרטים שלנו. פשוט יותר ויותר אנשים מבינים שהסיכוים קטנים בגלל הפער בין כמות התסריטים שזוכים למענקים, לבין כמות היוצרים. ויותר ויותר אנשים בתעשיה מתחילים להבין שהסרטים האלה עלולים באמת להיות טובים."

"זה לא רק הקרנות שנפתחות, זה גם המפיקים בארץ – איתי תמיר, מרק רוזנבאום ומוש דנון – הם מזהים את הפוטנציאל. יש לנו משהו אחר, אנחנו קצת יותר מוזרים, אבל יש לנו באמת קולנוע יפה ויש לנו מה לתרום. אני מקווה שבשנים הבאות פרסי האקדמיה – שיכילו עם הזמן גם חברי אקדמיה שהם יוצרים עצמאיים – יבטאו גם את העבודות שנעשו מחוץ למסגרת."

איך הגבת להודעה על הזכיה במסלול הפרינג' ובעקבותיו המועמדות לפרס אופיר לסרט העלילתי הטוב ביותר?
"סיפרתי לאמא ושתינו מאד התרגשנו. הטייטל הזה, 'מועמד לסרט הטוב ביותר' בפרסי האקדמיה, חשוב מאד לסרט הזה ולמכירות שלו בחו"ל. וכן, גם את האגו שלי זה משמח. מבחינתי המועמדות מסכמת את המסע של הפרויקט 'ג'ו + בל'."

והתחושה הזו השתנתה מתישהו?
"התאכזבתי קצת שהסרט לא קיבל מועמדויות בקטגוריית השחקנים והמוסיקה, והיה לי חבל ששאר הסרטים במסלול הפרינג' לא עלו לקטגוריות אחרות. אבל בשנה בה מתחרים 30 סרטים, הסיכויים שה'קטנים' יכנסו ללא חשיפה ראויה של יחסי ציבור וכדומה, הם קלושים."

"ג'ו + בל". סיון לוי, רוני קידר.

"ג'ו + בל". מימין: רוני קידר עם סיון לוי.

נקטת בפעולות כלשהן כדי לבלוט במירוץ למועמדות על הפרס?
"לקחתי הפסקה מחיי ובמשך שבועיים עבדתי עשר שעות ביום על מנת ליצור קשר עם כל חברי האקדמיה, ולוודא שיש להם דרך לראות את הסרט. כשמדובר ברשימה של 700 איש – זו הרבה-הרבה עבודה וגם הרבה מאד כסף לשלוח לכל אחד חבילה בדואר רשום. שלחתי למי שביקש את הסרט, שלחתי לאחרים לינקים ווידאתי שכמה שיותר אנשים יגיעו להקרנות אקדמיה. הפכתי מבן אדם למשרד. מבחינתי זו עוד הזדמנות לחשוף את הסרט וחשוב לזכור לאורך כל הדרך שזו המטרה הראשונית של סרט – שכמה שיותר אנשים יראו ויהנו ממנו."

לחיבוק האוהב של התעשיה יש השלכות גם על קרנות הקולנוע?
"אין שינוי מאז ההצלחה של 'ג'ו + בל'. הקרנות השיבו בשלילה על פרויקט אחד שלי ועכשיו אני מחכה לתשובות על הפרויקט החדש. השינוי היחיד הוא שבאופן אבסורדי, אף על פי שמעולם לא קיבלתי קרנות, עבדתי גם בקרן הקולנוע וגם בקרן רבינוביץ' בתור לקטורית. אני מתגעגעת מאד לימים בהם הוגשו תסריטים לקרן באופן אנונימי. אין לי ספק שהרבה יותר אנשים היה סיכוי אם זו היתה השיטה."

"במקום לחכות חצי שנה לתשובות, החלטתי לצלם עוד משהו"

מאז הוקרן "ג'ו + בל" לראשונה בפסטיבל דרום, חלפה שנה וחצי. זהו פרק זמן ממוצע שבו סרט ישראלי בכלל מסיים להופיע בפסטיבלים בחו"ל ועולה כאן להקרנות סדירות בסינמטקים. קידר לא בחרה בנתיב הזה, הוציאה את הסרט בתוך כארבעה חודשים בלבד להקרנות סדירות בסינמטקים, ובמקביל הספיקה להופיע בפסטיבלים בחו"ל, להוציא DVD שימכר בארץ ובעולם, למכור את זכויות השידור ל-yes ולזכות במועמדות לפרס אופיר. כל זה עם "ג'ו ובל", אבל היא לא עצרה בו וגם ערכה את מאחורי הקלעים של "אלנבי" וצילמה עוד שני סרטים משלה, שאת אחד מהם "באני לאב", נוכל לראות בפסטיבל חיפה, בסוכות.

"אני בן אדם מאד עסוק, כי כשאני לא יוצרת – אני שוקעת בדכאון עמוק. 'באני לאב' היה פשוט תסריט שהתאהבתי בו. הרעיון ליצור סרט מצחיק, מפחיד ומטריד כשאחת הדמויות הראשיות היא דוב פנדה קסם לי ולא יכולתי להתאפק."


ספרי עליו קצת.
"דניאל ג'יידלין [שחקנית ב"ילדי ראש הממשלה"] הראתה לי את התסריט שכתבה לפני שנה ומאד אהבתי אותו. כשהעניין לא הסתדר עם הבמאי שהיה אמור לביים אותו, היא פנתה אלי לשמחתי, והחלטתי לצלם אותו בינואר שעבר עם קבוצה של חברים. המטרה היחידה שלנו היתה לעשות כיף במינימום כסף."

"באני לאב יתחיל את דרכו בפסטיבלים בקרוב [בפתיחת הפרינג'ידר של חיפה ובפסטיבל הנשים ברחובות] ובגלל שהעבודה היצירתית עליו נגמרה, התחלתי לחפש עוד משהו לעשות. הגשתי פיצ'ר נוסף לקרן ובמקום לחכות חצי שנה לתשובות, החלטתי לצלם עוד משהו ומשם נולד הרעיון ל'סופעולם'."

למה דווקא סרט על סוף העולם, שבו אין ניסיונות חוזרים ומצלמים את השחקנים בטייק אחד בלבד?
"'סופעולם' הגיע מהרבה מאד סיבות. יש לי הרבה חברים שלא יוצא לי לעבוד איתם בסרטים שלי כי לא תמיד יש תפקידים מתאימים או הרבה תפקידים וזה מסתכל גם אותם וגם אותי. במקביל הייתי בוועדה של הפיצ'רים של פסטיבל אייקון וראיתי הרבה מאד סרטים זרים בז'אנר שפשוט עשו לי חשק להתעסק בסוף העולם. הסרט 'מלנכוליה' של פון טרייר טרם יצא לי מהראש ומאד רציתי להתעסק בזה כשבכל מקרה זו התחושה היומיומית במדינה כרגע בעקבות הממשלה הקלוקלת שמנהלת אותה."

"ישבתי עם זיו ברקוביץ' הצלם הנפלא, והוא אמר לי 'למה שלא נעשה עוד סרט'. החלטתי לקחת שמונה חברים שאני מאמינה בהם ולצלם סרט שבנוי על אימפרוביזציות וטייק אחד. שתי מצלמות (ברקוביץ' וגיא רז) וניסוי – האם סרט בלי תסריט שבנוי על אמון בלבד יעבוד? האם אפשר לצלם פיצ'ר בלילה אחד? התאהבתי בניסוי הזה ושבוע וחצי אחרי ששאלתי את כולם אם הם פנוים, השכרנו בית עם בריכה וצילמנו כל הלילה. עכשיו אני בעריכה ובעזרת השם מתישהו יהיה סרט מדכא."

[המשך אחרי התמונה]

"באני לאב". זיו ברקוביץ', רוני קידר.

רוני קידר עם הצלם זיו ברקוביץ', דווקא על הסט של "באני לאב".

"כמו שיש את המשפט 'החיים זה מה שקורה בזמן שאתה מחכה' אז 'סופעולם' הוא סרט שקרה בזמן שאתה מחכה לקרנות שיתנו תשובות. זה מצחיק כי זה היה זמן מושלם לקחת חופש ובמקום נראה לי יותר יעיל לעשות עוד סרט."

אבל בלי לערוך חזרות וטייקים נוספים?
"בתור תסריטאית זה נראה לי אתגר גדול לצלם בלי תסריט, גם כי כל העולם חושב שזה רעיון גרוע ואני רואה את זה כהרפתקה. ברגע שאתה מצלם סרט על אנשים שעומדים בפני סוף העולם, שיש להם זמן מוקצב לדבר ולפעול – החרדה שאתה מחפש תצא (ברוב המקרים) אם לשחקן יש בדיוק את אותם הנתונים לשחק. הקונספט היה שזמן השחקנים מוגבל כמו החיים של הדמויות שהם משחקים. יש כל כך הרבה זמן לשבת ולעבוד על התסריטים שלנו – אבל הסרט הזה הוא דרך נפלאה לתרגל את יכולת האלתור שלך בתור במאי ואת יכולת היצירתיות שלך בתור עורך."

את "באני לאב" ו"ג'ו ובל" תוכלו לראות בפסטיבל חיפה הקרוב, כשהראשון יפתח והשני ינעל את מסגרת הפרינג'ידר לקולנוע ישראלי אלטרנטיבי. "סופעולם" נמצא כעת בשלבי פוסט פרודקשן.

* ההדגשות בטקסט הן כולן שלי. אלי שגב.

שיוכים: ריאיונות
Spartak

מתי ו"ג'ו ובל" יהיה ניתן להשכרה (או לפחות למכירה) בארץ?

אלי שגב

"ג'ו ובל" זמין כבר עכשיו בחנויות האוזן השלישית, וגם ב-VOD של yes
🙂

Spartak

אתה בטוח בקשר לאוזן?כי אין שום מידע על כך באתר שלהם…

אלי שגב

כן, ראיתי תמונה של הדיוידי, שהבמאית צילמה 🙂

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?