"ההוביט – חלק 1" – ביקורת

"ההוביט - חלק 1: מסע בלתי צפוי".

"ההוביט – חלק 1: מסע בלתי צפוי".

"ההוביט – חלק 1: מסע בלתי צפוי" מצדיק את כל האיתותים הרעים שהיו בדרך שלו לבתי הקולנוע: הוא ארוך הרבה-הרבה-יותר-מדי, מכיל יותר מדי הופעות אורח ושמח הרבה יותר מדי. לא רק הסרט שמח מדי, אלא גם הגיבור הראשי שלו, ההוביט בילבו באגינס – אשר מרטין פרימן מגלם בצורה המעצבנת ביותר שניתן לצפות. מעולם לא התגעגעתי כל כך לפנים המייבבות של אלייז'ה ווד בתור פרודו.

אין ספק שבמאי הסרט פיטר ג'קסון הוא מעריץ גדול של ספרי ג'.ר.ר טולקין, והוא אפילו מעריץ גדול יותר של צילומי הסרטים שלו. הרמז הראשון לקראת האריכות שיקצה ל"הוביט" (פחות מ-250 עמודי ספר בעברית) ניטע כאשר הצליח למתוח את טרילוגית "שר הטבעות" שלו על פני 681 דקות (כמעט 4 שעות לסרט, בממוצע). אחר כך הוא סיים לצלם את שני החלקים של "ההוביט" שאולפני וורנר ביקשו ממנו עם ויתורו של גיירמו דל טורו על התפקיד, והודיע בפסטיבל קומיקס פופולרי כי הוא מאד היה רוצה למצוא מה לעשות עם כל הצילומים הנוספים שהוא עשה לסרט. הרמז השני הזה ללא ספק הקפיץ את שמחתם של אולפני וורנר עד השמיים, ועד-מהרה הוכרז כי "ההוביט" יתפצל בסוף לשלושה חלקים! השלמות פה-ושם צולמו ממש בתקופה האחרונה, מה שמצביע שלא היתה להן דרישה גדולה באמת.

הדרך של "ההוביט – חלק 1" לבתי הקולנוע לא היתה קלה. גיירמו דל טורו נשכר לביים במקור את הסרט, ואף כתב את התסריט עם ג'קסון, זוגתו פראן וולש, ופיליפה בוינס. אבל אולפני MGM ששותפים להפקה, נקלעו לקשיים כספיים חמורים, ההפקה התעכבה, ודל טורו החליט לפרוש מתפקיד הבמאי ולעבור לביים את "פסיפיק רים". בהמשך, העיבו על ההפקה הענקית בעיות מיקום לצילומים ומיסוי, שביתות, וטענות על התעללות בבעלי חיים. בסוף, הסרט מצליח להגיע לבתי הקולנוע בניצוחו של ג'קסון, כשהעלות טרם פורסמה – אך מוערכת באיזור 250 מיליון הדולרים, הרבה מעבר ל-94 מיליון הדולרים שעלו סרטי "שר הטבעות". בזכות הנאמנות של מעריצי טרילוגית "שר הטבעות" הקולנועית וספריו של טולקין, לא חכמה גדולה להעריך שהסרט יחזיר את ההשקעה בקלות, למרות שהוא אינו ראוי לכך.

עלילת החלק הראשון של "ההוביט" מחזירה אותנו 60 שנים קודם לעלילת "שר הטבעות", אז מתוודע מחדש ההוביט בילבו באגינס (מרטין פרימן האנגלי, שמוכר מהסדרה החביבה "שרלוק") לקוסם האפור שהכיר בילדותו, גנדלף האפור (איאן מק'קלן). גנדלף מזמן אל ביתו של בילבו 13 גמדים לוחמים שינסו לכבוש מחדש את ממלכת הגמדים, ארבור, מפני הדרקון שהניס אותם משם, סמאוג. הם מובלים בידי ת'ורין אוקנשילד (ריצ'ארד ארמיטאג'), נכדו של מלך הגמדים המנוח.

בילבו אינו מאמין בעצמו, ומגויס להרפתקה רק בזכות גנדלף, אז פלא שת'ורין לא ממש מאמין ביכולותיו של הנמוך עם הרגלים הגדולות? וכמו תמיד, כשמישהו אינו מאמין ביכולותיך – [ספוילר?]אתה כנראה תוכיח לו (ולעצמך) לקראת סוף הסרט שאתה פשוט יהלום לא מלוטש.[/ספוילר] דרכם של הגמדים, הקוסם וההוביט עוברת ברגל ועל סוסים, ועמוסה בצילומי נוף רחוקים, ולצד סצינות טובות ומעניינות יותר (לכידתם של הגובלינים), ישנן הרבה יותר מדי סצינות ארוכות עד בלי די שהצופה הנורמלי פשוט יזעק לעצמו: די! [ספוילר]מסוג זה ניתן למנות את סצינת האיזכור הגדולה ל"שר הטבעות" בכיכובו של גולום, את סצינת עיר האלפים, והמטופשת מכולם: קרב ההרים, שמתחילה יש מאין ותפקידה רק לתת עוד הזדמנות לת'ורין לומר כמה בילבו לא שייך.[/ספוילר]

"ההוביט - חלק 1: מסע בלתי צפוי".

"ההוביט – חלק 1: מסע בלתי צפוי".

בילבו באגינס של איאן הולם ב"שר הטבעות" היה מוכר לנו כעיף אך מלבב, לעומת בילבו באגינס של מרטין פרימן, שמופיע במהלך הסרט בתור דמות מחויכת עד טיפשות, חסרת בטחון, קשקשנית ומביכה. קחו את המשחק חסר המשמעות אך לא-נורא של פרימן בתור ד"ר ווטסון ב"שרלוק", הכניסו לו את החיוך המטופש ואת ההילה הפנטסיונית של "ההוביט", וקיבלתם בילבו מעצבן במיוחד שיצעיד אותנו עוד פעמיים לקולנוע? הו, האימה. גם ריצ'ארד ארמיטאג' (שהופיע ב"קפטן אמריקה" בתפקיד קטן יחסית) אינו מסעיר בסרט הראשון, כמו ויגו מורטנסן בסרטי "שר הטבעות". מה מזל שאיאן מק'קלן שרד לשוב לתפקיד גנדלף, והוא ללא ספק הדבר הנעים ביותר בסרט. והופעות האורח בסרט מצד צוות "שר הטבעות", מרגישות כולן ללא יוצא מהכלל כמשיכת זמן מיותרת.

לצד הדמות הראשית, האושר הגדול של "ההוביט – חלק 1" מתבטא גם בהרים של נסיונות מוצלחים יותר-ופחות להצחיק את הצופים, וגם בצילומי נוף שבעיקרם צבעוניים ביותר. בצירוף תלת מימד ו-IMAX, מתקבלת חויה ססגונית לעין, אבל נראה שניתן לה מקום רחב מדי, והסרט שמציג כל כך הרבה טוב – מחליף בכך את המתח המצוין שסבב את מסעו של פרודו באגינס להשמיד את הטבעת ב"שר הטבעות: אחוות הטבעת" והמשכיו. עובדה זו אינה משרתת את הסרט, ולמעשה עומדת בבסיס השעמום שאופף את הסרט. פשוט אין בו מספיק הרפתקאות מרגשות ומלהיבות, וזוהי הרי הסיבה לשמה התכנסנו. על כן, החלק הראשון של "ההוביט" הוא אכזבה גדולה, ונקוה כי ג'קסון ילמד מן הביקורות ויערוך טוב יותר את סרטיו הבאים בטרילוגיה.

דירוג: ★½☆☆☆

ההוביט – חלק 1: מסע בלתי צפוי (ארה"ב, 2012)
בימוי: פיטר ג'קסון | תסריט: פיליפה בוינס, פיטר ג'קסון, גיירמו דל טורו, פראן וולשג'יי.אר.אר טולקין | משחק: מרטין פרימן, איאן מק'קלןריצ'ארד ארמיטאג'
הפצה: החל מה-13.12.2012 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

קטי

האמת… גם אני ראיתי את הסרט אתמול בלילה. לפי דעתי, אפשר היה בהחלט להסתפק בסרט אחד ולא למתוח את זה על פני טרילוגיה.
בסרט היו ה-מ-ו-ן סצנות קרב ומרדפים שלא שירתו כלום מבחינת העלילה (בערך שני שליש מאורך הסרט Give or take) אבל בגלל התלת מימד היה נחמד לצפות אבל, שוב, היה צריך להשתמש באמת מידה כלשהי.
בשורה התחתונה, בכל מקרה הייתי הולכת לצפות בסרט בתור ג'אנקי של טולקין

שגיא

נו באמת! ביקורת נוראית! פשוט שורה אחר שורה הכתב מעוות נתונים שאני כמעט ולא מאמין שראינו את אותו סרט. כשהסרט נגמר אולם הקולנוע כולו מחא כפיים. כשעלו הכתוביות, אנחות אכזה נשמעו מסביב על שנגמר הסרט. "חבל שנגמר, היה כל כך טוב", "איזה סרט מדהים, בואי נראה את הסרט מחר עוד פעם?" אלו היו מקצת מין התגובות ששמעתי בסוף הסרט. הסרט היה מותח, דרמתי, עם הומור נהדר שמסופק בדיוק במידה הנכונה, השחקנים מעולים, הנופים פשוט מדהימים, כשעם חווית התלת מימד אתה פשוט לא מספיק להתפעם, והמלחין הנהדר מספק לנו עוד יצירות מוזיקליות שיישארו לשנים הבאות, ועוד תזמזמו אותם כשתצאו מהקולנוע. לומר שהסרט היה הטוב ביותר שראיתי בשנה האחרונה? אני לא אתבלבל במילים בהחלט כן. אני ממליץ ללכת לראות, רק כדאי למעריצי טולקין לבוא בראש פתוח, ולהיות מוכנים לשינויים. קבלו אותם בברכה, ותהנו מסרט מדהים.

יאקוזה

ביקורת הזויה, אתמול ראיתי (לא בתלת מימד) והסרט פשוט מדהים! לא מרוח ולא נעליים, הסרט אינו נופל משר הטבעות.
לגבי הקטעים הקומיים, לו היית קורא את הספר אז היית מבין מדוע זה היה מתבקש, כנ"ל גם השירים.
העלות אגב, 180 מליון דולר. לא צריך לדאוג ל- MGM, ההכנסות מהסופ"ש הראשון 97 מליון דולר.
בשורה התחתונה, אל תקשיבו למבקרים, פשוט תרוצו לקולנוע, סרט חובה. שימו לב לציון ב- IMDB.

לירן

סרט נפלא ללא ספק!ההוביט הוא לא שר הטבעות הוא משהו אחר שצריך להיבחן מול עצמו ולא אל מול סרטי הטרילוגיה כדי שבאמת ניתן יהיה להעריך אותו כאפוס קולנועי שזה בדיוק מה שהוא. בשונה משר הטבעות ההוביט אמור להיות קליל יותר, מצחיק יותר ואף שובבי ,כיוון שכך טולקין תיאר את סיפורו של בילבו בספרו המופלא ההוביט.
יש לציין שגולת הכותרת של הסרט מגיעה לקראת סופו עם פגישתו של בילבו בגולום אז להגיד שהסצנה הזו היא תזכורת זה עלבון לסיפור של טולקין והחידות של גולום הם במסגרת הפואטיקה של הכתיבה. גולום הוא הדמות השנייה הכי חשובה בסיפור כאן אחרי גנדאלף ומה שבטוח לא חוסכים כאן גם במגרעות של הקוסם האפור שמתרגז במהירות ומתקשה להיות סובלני- בינינו מי לא היה מקבל את הסעיף מחבורת גמדים סוררת פה ושם. בנוסף לכך, הפגישה בגולום וההחלטות של בילבו בנוגע לגורלו הם אלה שבעצם מעמידים את הסיפור כולו של הטרילוגיה עצמה- ההוביט שנכנע לדחפים (גולום) לעומת פרודו ההוביט שלמרות הנטל במסע הארוך עושה בסופו של דבר את הדבר הנכון וצר על העובדה שהוא לא מצליח לגאול את גולום מגורלו. אגב, בכמעט 99 אחוזים מהסרטים מראים את האנטי גיבור/ הכי לא סביר להצליח מפתיע בסופו של דבר ומתגבר על עצמו. באם על פי זה שופטים את הסרט אני חושבת שאין טעם לקרוא, או לראות חצי מהיצירות הספרותיות והקולנועיות שנעשו-אין מה לעשות מסע של אנטי גיבור או אנדרדוג זה מה שמרגש ובטח ובטח שאותו גיבור חדש מצליח בעולם קסום ופנטסטי, שהינו בבואה של המציאות בה אדם כזה מקבל בעיקר יחס בריוני מהבריות רק בשל היותו שונה ומיוחד יש הקוראים לו חנון ופריק במחוזיתנו.
לכו לראות ההוביט זה לא רק לגיקים זה לאנשים, שמאמינים שגם הקטן והפשוט ביותר יכול להיות הגיבור
מי שלא מאמין בגיבורים כאלה צריך ללכת לראות סרטי ואן דאם, סילבסטר סטאלון ושות' שם הגדול והכוחני מנצח תמיד בלי באמת להתאמץ ולכן הקתרזיס שלהם שווה לקליפת השום.
נ.ב התלת מימד שווה כל שקל בעיקר משום שהוא מייצר איכות מרנינה לנופים של ניו זילנד שגורמים לך לחשוב למה לעזאזל היא כל כך רחוקה ומה היה קורה אם היו יותר פריימים בשוט אחד- עיניים מרצדות זה הכי 2012:)

אורן

סרט ילדותי וכל כך לא פיטר גקסוני. איפה האפלה של הטרילוגיה הראשונה? הטרולים פה מדברים וילדותיים, סצנות הקרב כל כך מעושות ולא מציאותיות בניגוד לסרט הראשון. הגמדים במערת הטרולים מזנקים כמו במשחק מחשב ופשוט לא מסוגלים למות מול אלפי אורקים. הדמויות ילדותיות מידי וטקסטים נורא ארוכים. חלק מהדמויות אורח מושתלות בכוח ומותחות את העלילה. ממש אכזבה עצומה ולא לזאת פיללנו ואני מעריץ טולקין.

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?