"אימהות מושלמות". נעמי ווטס, רובין רייט.
אופרת סבון אוסטרלית עם אלמנטים של פורנו רך- זו כנראה הדרך הכי טובה לתאר את הסרט "אימהות מושלמות" ("שתי אמהות"), בהנחה שזה יספיק לקורא על מנת להבין שחבל אם יבזבז עליו זמן צפייה. שתי נשים, שגדלו יחד מקטנות, מתחילות יום אחד לשכב זו עם בנה של זו. כל בן נראה כמו פוסטר של גולש אוסטרלי, כל אם אכולה רגשות אשם לשתי דקות ובגדול כולם סולחים לכולם וממשיכים לחיות יחד בדיאלוגים עמוקים כשלולית. נקודת שפל נמוכה מזו לא יכלו הטובים במספרי הסיפורים להמציא עבור שתי הכוכבות הראשיות.
במאית הסרט היא אן פונטיין ("קוקו לפני שאנל", "נטלי" עליו מבוסס "קלואי"), והוא מבוסס על רומן פרי עטה של דוריס לסינג. את העיבוד לתסריט עשתה לסינג יחד עם כריסטופר המפטון, שכבר עסק בעבר בעיבוד מחזות וספרים לתסריטים ("שיטה מסוכנת", "כפרה"). מאחר ולא קראתי את הספר אינני יודעת להעיד האם הסיפור המקורי הוא הבעיה או העיבוד. כך או כך, על דמויות כה דלות ונעדרות מניעים ועל עלילה מופרכת ובעיקר מגוכחת, לו הייתי אני אן פונטיין, לא הייתי יוצאת יותר מפתח הדלת על שהעליתי שטות כזו על המסך הגדול.
"אימהות מושלמות". רובין רייט.
רוז (רובין רייט היפה, "בית הקלפים", "הנסיכה הקסומה") וליל (נעמי ווטס, "הבלתי אפשרי", "כשתפגשי זר גבוה ומסתורי"), שתי חברות ילדות שמעבירות את חייהן יחד ומגדלות את משפחתן זו בסמיכות לזו. כאשר בנה של ליל (קסוויאר סמואל, "דמדומים"), מביע לפתע עניין מיני ברוז, זו נענית לו והשניים שוכבים. כאשר בנה של רוז (ג'יימס פרנשביל, "הפעם הראשונה"), מגלה את השניים, פגוע ומבולבל הוא מחליט לקיים יחסי מין עם ליל ואילו היא מצידה עד מהרה משתפת פעולה. אם עד פה התיאור נשמע לכם מגוחך אין זאת אלא סימן שהוא מדויק.
שתי הנשים מגלות זו על זו ולא רק שהן אינן רבות אלא ליבן מתמלא אמפתיה האחת כלפי השניה. שני הבחורים הצעירים יודעים איש על רעהו ומלבד ריב רנדומלי ויחיד, חיים בשלום עם העובדה שכל אחד מהם שוכב עם אמו של השני. פרטי הרקע דלים, ההתנהלות היומיומית בין כל בני זוג נסתרת מן העין והתפתחויות נוספות המוצעות בחלקו השני של הסרט חסרות משמעות אמיתית וכך לא מפריעות לגיחוך הכללי.
"אימהות מושלמות". נעמי ווטס.
מה חשבו לעצמן רובין רייט ונעמי ווטס? לא ברור. האם הסרט יקדם את הקריירה של כל פוסטר בוי? סביר שכלל לא. אולי מגיעות כמה מילים טובות לקסבייר סמואל על כך שהוא היחיד בסרט שמצליח למלא את הדמות שלו בקצת רגש ומניעים שנראים הגיוניים (הישג דל בסרט טיפשי כל כך אך משמעותי מול ווטס, שאמנם פחות יפה מרייט אך לפחות מוערכת כשחקנית טובה). הכי עצוב הוא שסצינת הסיום מסגירה כי לאן פונטיין אין ולו צל של מושג כמה רדוד וטיפשי הסרט שהפיקה. פונטיין מעיזה לסיים את הסרט בשוט שאינו מתאים בעומקו לשום סצינה שקדמה לו, וכולו יומרנות להציג את הסרט כדרמה רגשית סבוכה במקום פרק של "קרוב רחוק" המתובל בלוגיקה עלילתית של "יומני הנעל האדומה". בסופו של דבר השוט מסגיר בעיקר כי מודעות עצמית קולנועית היא לא הצד החזק של פונטיין.
עשו לעצמכם טובה ואל תראו את הסרט, גם לא במסך הפרטי. הדמויות טיפשיות וחלקיות, כל סצינה רק מוסיפה לתחושת הדביליות הכללית ואפילו הסקס אינו לוהט.
דירוג: 
אימהות מושלמות (צרפת, אוסטרליה, 2013)
בימוי: אן פונטיין | תסריט: כריסטופר המפטון, דוריס לסינג | משחק: רובין רייט, נעמי ווטס, אקסוויאר סמואל, בן מנדלסון, ג'יימס פרנשביל, סופי לאו, גארי סוויט
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-02.05.2013 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:
אוף, קיוויתי שזה יהיה טוב (במיוחד כיוון שאני משתדל לראות כל דבר עם נעמי כי גם שהסרט רע אז מהמשחק שלה אני נהנה). אגב, אני לא יודע אם הרפרנס ל"קרוב רחוק" הופיע כי נעמי שיחקה שם בעברה (שנת 91 ל-19 פרקים לפי IMDB) אבל יצא בול.
טוב.. אז בעיניי הסרט לא היה כלכך נורא, אם כי כל מה שכתבת נכון.. ובהחלט מצאתי את עצמי מגחכת לא פעם.
המשחק קצת מוזר ולא משהו.
החולשה העיקרית של הסרט היא התסריט וחוסר העומק וההגיון של הדמויות. אבל מצד שני כולם יפים וכייף לשקוע קצת בחיים אוסטרליים בלונדניים ושזופים על חוף הים.. אז מה אם הסיפור "טיפונת" הזוי.. בקטנה.. (: