"המבול" – ביקורת #1

"המבול". ראסל קרואו.

"המבול". ראסל קרואו.

"המבול" הוא סיפורו של נוח שבונה תיבה לקראת המבול שעומד להחריב את העולם (אין מקבילה באנגלית למונח המוכר אצלנו של "המבול"). כדי ליצור סרט באורך מלא, ברור שהיו חייבים לערוך שינויים ולהכניס תוספות לסיפור המקראי הידוע. על פניו הסיפור לא נשמע כסרט מרתק; ורוב התוספות והשינויים שאמורים היו להוסיף דרמה ועניין אינם מוצלחים במיוחד. דווקא החצי הראשון של הסרט, שלפני המבול, טוב יותר.

נוח (ראסל קרואו) מתגורר בבדידות עם אשתו (ג'ניפר קונלי, שגילמה את אשתו של קרואו גם ב"נפלאות התבונה") ושלושת בניהם (שם, חם ויפת, כמובן). משום מה מתושלח (אנתוני הופקינס), סבא של נוח, מתגורר לבדו רחוק מהם. העולם במעין תוהו ובוהו, שבטים החריבו את האדמה, כרו את אדמת כדור הארץ ורוקנו אותו מאוצרותיו.

נוח, שנסים קורים סביבו דרך קבע, חולם חלומות נבואיים והוא מקבל עליו את המשימה לבנות תיבה ענקית שבה ישכנו הוא, בני משפחתו המצומצמת ובעלי חיים כי מבול ענק עומד למחוק את העולם כפי שהוא. האלגוריה כאן להווה ברורה, לשמירה על איכות הסביבה, מה שבני האדם עשו ועושים לכדור הארץ, ומסר אנטי-בשר שכאוהב-לאכול-חיות אני לחלוטין לא מסוגל לקבל.

בכל סיפור צריך להיות רע, כך אומרים. במקרה הזה מדובר בתובל-קין (ריי וינסטון), שב"המבול" לובש דמות של קלינגון- איש פראי, לוחם עם מצח גדול (כולל אות קין, כמובן), שיער ארוך פרוע ואפילו ביגוד כהה וצבאי-עם-מגנים.

ראסל קרואו טוב כאדם חדור אמונה, אובססיבי, אך דמותו ומשחקו אינם הצדקה מספקת כדי לראות את הסרט. אגב, ברגע שקופצים לסוף בניית התיבה הוא דומה באופן ברור ליו ג'קמן באחד מ'גלגוליו' ב"המעיין" של ארונופסקי. ארונופסקי אוהב לעסוק בדמויות חדורות אמונה/אובססיביות, כמו מיקי רורק ב"המתאבק", נטלי פורטמן ב"ברבור שחור". עם הקטעים של הנוף והאפקטים הוא אמנם אינו טרנס מאליק אך הוא מתמודד איתם יפה.

יש רגעים מוצלחים פה ושם (הרעיון שבעלי החיים מגיעים מעצמם לתיבה, בשלבים), בעיקר בחלק הראשון, והתרגשתי בחלקים מסוימים. התוספות בחלק הראשון כוללות יצורים שאין רמז להם בתנ"ך, כמובן. החלק השני בתוך התיבה פחות מעניינים ומוצלחים ומידרדרים למאבק הישרדות של בני המשפחה בחלל סגור בלב ים, רק בלי המתח האמיתי של "מעניין מה יקרה".

"המבול". ראסל קרואו, ג'ניפר קונלי.

"המבול". ראסל קרואו, ג'ניפר קונלי.

אני מבין שרצו שחקנים מפורסמים צעירים (אמה ווטסון מסרטי "הארי פוטר" ולוגן לרמן, ששיחק איתה ב"כמה טוב להיות פרח קיר") ובחור יפה (דאגלס בות'), אך המקום שבו בחרו להקפיץ את הגילים של שם, חם ויפת (ואת דמותה של ווטסון) תמוה ביותר. בנוסף לכך, כשעוברים לשחקנים הבוגרים לא סומכים על הקהל שנבין שמדובר באותה ילדה/בחורה צעירה שראינו עם צלקת קודם, אז טורחים ומראים לנו את הצלקת שיש לה בבטנה. זה תמיד מרגיז כשמזלזלים ככה בקהל.

האפקטים טובים כמצופה, התלבושות נראות כמו תחפושות ולא בגדים, והמוסיקה של קלינט מנסיל מעט מאכזבת, בעיקר כי יש קטעים שקוראים למוסיקה שתעטר אותם ותרומם אותם עוד יותר, ומנסיל הלחין את המוסיקה הבלתי נשכח ת ב"רקוויאם לחלום" (סרטם השני שלו ושל ארונופסקי).

הערה: אני (לשמחתי) צפיתי בסרט בהקרנה נטולת משקפי תלת ממד.

דירוג: ★★½☆☆

המבול (ארה"ב, 2014)
בימוי: דארן ארונופסקי | תסריט: דארן ארונופסקי, ג'ון לוגן | משחק: ראסל קרואו, אמה ווטסון, דאגלאס בות', לוגאן לרמן, ג'ניפר קונלי, אנתוני הופקינס | צילום:מתיו ליבאטיק
הפצה: גלובוס גרופ, החל מה-27.03.2014 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

קייזר סוזה

אני אהבתי את הסרט מאוד…

סרט מדהים עשוי מצויין ראסל קראו במיטבו. בורר מילים רציני דרמה מדהימה שמדמה את האירוע הענק של המבול שהוביל להשמדת העולם ותחייתו מחדש. חובה לראות פשוט חובה

אפיק בוטבול

אני אסכם את הסרט ב"אחלה סאונד" לא יותר מזה, נשפכתי מצחוק כל הסרט, הסצנות היו או מזעזעות ומגעילות או מטומטמות ומצחיקות או לא קשורות ומיותרות!!!! אני מתחרט ששילמתי על זה כסף

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?