"הרץ במבוך" – ביקורת

"הרץ במבוך". דילן או'בריאן.

נער שאינו זוכר דבר, אפילו לא את שמו, מתעורר במעלית שעולה ממעמקי האדמה אל שטח פראי לא גדול. סביב פתח המעלית מתאספת חבורה גדולה של בחורים צעירים, שמחכים לראות מי המצטרף החדש לקבוצתם ומה הציוד שהועלה אליהם יחד עמו. זו התחלה מעניינת, מסקרנת ומבטיחה אך "הרץ במבוך" ממשיך באופן צפוי, לא מלהיב או מקורי. זה אינו סרט רע, הוא בעיקר סתם עוד סרט בינוני בשרשרת בלתי פוסקת של סרטים כמו "מפוצלים" שכל אחד מהם מבוסס על ספר שעלילתו מתרחשת בעולם עתידי, אחרי סוג של 'סוף עולם', ובתפקיד הראשי אדם צעיר (בן עשרה עד עשרים וקצת), כיאה לקהל היעד המתויג כ-YA) Young Adult- "מבוגרים צעירים", כביכול).

כמו השיגעון למותחנים ממדינות סקנדינביה בעקבות הצלחת טרילוגיית הספרים "נערה עם קעקוע דרקון", כך בעולם הקולנוע והטלוויזיה האמריקאי לא אוהבים דברים חדשים ומקוריים, עד שמשהו כזה מצליח מאוד, ואז מיד צצים עשרות העתקים שמצליחים פחות ממנו (נראה שסרטים המבוססים על קומיקס של גיבורי-על מצליח יותר ויותר אך גם הוא משתנה ומשנה את פניו). הדבר נכון לטלויזיה: "תיקים באפלה" ו"חברים" היו הצלחות גדולות, ושנה לאחר שכל אחת מהן עלתה לאוויר (בסתיו 1993 ובסתיו 1994, בהתאמה) התמלאה הטלוויזיה האמריקאית בסדרות דרמה על חקירות על-טבעיות ובסדרות קומיות על קבוצות של חברים. אף אחת מהסדרות החדשות לא התקרבו להצלחה של "תיקים באפלה" או "חברים", או נמשכו עונות רבות כמוהן. כך גם בקולנוע: בעקבות הצלחת סדרת סרטי "הארי פוטר" ו"שר הטבעות" (ספרי פנטזיה על פי רבי מכר) הפיקו גרסאות קולנועיות של הקלסיקה "סיפורי נרניה" (צילמו רק שלושה סרטים -מתוך שבעה שיש בסדרת הספרים- ובארצות הברית כל אחד הצליח פחות מקודמו), הוציאו כמעט 200 מיליון דולר על "מצפן הזהב" עם ניקול קידמן ודניאל קרייג שהיה אמור להיות הראשון בסדרת סרטים אך לא הצליח מספיק, ומצאו עוד ספרי פנטזיה שישמשו בסיס לסרטים מלאי אפקטים, שאף אחד מהם לא מעניין אף אחד היום. אז עכשיו אנחנו בגל בעקבות סרטי "משחקי הרעב", והגיעו לי מים עד נפש.

הספר הראשון בסדרה שנפתחת ב"הרץ במבוך" פורסם שנה לפני "משחקי הרעב", אך רק כעת מגיעה הגרסה הקולנועית. ב"משחקי הרעב" יש גם ביקורת על החברה, התקשורת, תרבות תכניות המציאות ודגש על עיצוב תלבושות, יחד עם שחקנית קולנוע נהדרת בתפקיד הראשי (ג'ניפר לורנס), והספרים הצליחו במיוחד. "הרץ במבוך" פחות מוכר, ומתנהל יותר כמו סיפור הישרדות של נערים בפרא (ההשוואה לסיפור "בעל זבוב" המצוין שבה ועולה כשקוראים על הסרט, ובמהלך הצפייה לא קשה להיזכר גם בסדרה "אבודים").

זהו הסרט הראשון באורך מלא של הבמאי וס בול, שזכה בפרויקט בעקבות Ruin, סרט אנימציה קצר שביים ב-2011. השחקן הראשי ב"הרץ במבוך" הוא דילן או'בריאן, שמוכר בעיקר מהסדרה "זאב צעיר" שמשודרת ב-MTV. סביבו יש שחקנים צעירים שמשחקים בני נוער בגילים שונים, אף אחד מהם לא מותיר רושם מיוחד, ישנה שחקנית צעירה אחת בלבד ושחקנית מוכרת בתפקיד קטן מאוד (פטרישה קלרקסון, שאין לה את הכוח והמעמד שהביאו להגדלת התפקיד של הדמות של מריל סטריפ ב"המעניק"). למי שמכין טבלה, לתפקיד הזה לוקחים שחקן/שחקנית שהיו מועמדים לאוסקר כדי לתת לסרט תווית של איכות (קייט וינסלט במקרה של "מפוצלים").

די מהר תומאס נזכר שקוראים לו תומאס, והוא גורם לשינויים בקהילת הבנים שמתגוררת בשטח הסגור שצמוד אליו מבוך אבן מסתורי (מעשה ידי אדם, כמובן) ששעריו נסגרים כל ערב ונפתחים כל בוקר, ואף אחד מעולם לא שרד בו את הלילה. אחרי שנים שבכל חודש מצטרף מישהו חדש לקהילה שלהם, תומאס הראשון שמעז לשאול שאלות, הוא אמיץ וגורם לחיכוכים עם חלק מחברי הקהילה הצעירה.

"הרץ במבוך". דילן או'בריאן.

תומאס הוא הדמות הראשית ושם הסרט מצביע בדיוק למה שיקרה: הוא ירוץ במבוך. אין הרבה הפתעות בדרך, כאמור, וגם הפתרון לסיבת הימצאותם שם אינו מרגש במיוחד. הסרט גם סובל מקלישאה קולנועית מספר 33: סוף של המשך יבוא. ספק רב אם יצליח מספיק כדי שיפיקו סרט(י) המשך, והוא כנראה ילך בדרך כל "המעניק"- סרט נשכח בגל אופנתי.

דירוג:

הרץ במבוך (ארה"ב, 2014)
בימוי: ווס בול | תסריט: ג'יימס דשנר, גרנט פירס מיירס, טי-אס נוולין, נח אופנהיים, ג'יימס דשנר | משחק: דילן או'בריאן, קאיה סקודלריו, וויל פולטר, תומאס ברודי-סנגסטר, פטרישה קלארקסון | צילום: אנריקה צ'דיאק
הפצה: א.ד.מטלון, החל מה-18.09.2014 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: