סיכום תשע"ד: הסרטים הישראלים שהמבקרים הכי המליצו לראות

סיכום תשע"ד בקולנוע הישראלי.

סיכום תשע"ד בקולנוע הישראלי.

במהלך שנת תשע"ד (2013-2014) הוקרנו 53 סרטים ישראלים בבתי הקולנוע בארץ, מתוכם 33 היו סרטים עלילתיים, 17 תיעודיים, ו-3 היו סרטי טלויזיה או מיני-סדרות. מתוך 33 הסרטים העלילתיים שהגיעו לבתי הקולנוע ב-תשע"ד, 6 סרטים לא היו תוצרת של 2013-2014 (אלא הוקרנו עוד קודם בפסטיבלים בארץ או בעולם), ו-9 היו תוצרתה של 2014 לבדה. שניים מהסרטים שהופצו לבתי הקולנוע בשנה האחרונה עסקו בנושא צה"ל ויחסי הישראלים-פלשתינים; 4 סרטים על עדות ולאומים; ו-5 סרטי קומדיה.

סיכום השנה בקולנוע הישראלי של אידיבי בוחן את מידת האהבה ששפכו המבקרים הישראלים על הסרטים שהופצו במהלך השנה החולפת אל בתי הקולנוע (בכורה אחרי ה-5 בספטמבר 2013). חמישה סרטים משכו השנה 10 מבקרים ישראלים לפרסם עליהם ביקורות באינטרנט שתועדו כאן באידיבי, כולל "גט" שיצא לאקרנים בסוף השבוע האחרון לשנה. זוהי שנה עם מכירות כרטיסים עצומות ביחס לשנים קודמות, שקיבלו דחיפה מיום הקולנוע הישראלי – בת 120 אלף כרטיסים על פי הודעת משרד התרבות (מועצת הקולנוע טוענת כי בתי הקולנוע טרם סיימו לדווח מי הסרטים המובילים ביום הזה).

סרטים עלילתיים ב-תשע"ד

"גט – המשפט של ויויאן אמסלם"
צמד האחים שלומי ורונית אלקבץ הכניסו את סרט הקולנוע שלהם על חודו של סוף שבוע אל הרשימה הזו, אבל גם גרפו את הציון הגבוה ביותר לסרט ישראלי השנה: 8.8 בקרב 10 מבקרים. אחרי הקרנות בפסטיבל קאן, טורונטו וסן סבסטיאן, "גט" זכה בפרס פסטיבל ירושלים ובתחילת השבוע בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר, מה שישלח אותו להתמודד על פרס האוסקר (יש שיאמרו שזו הסיבה היחידה שבגינה הוא זכה ולא "אפס ביחסי אנוש" שגרף את מירב פרסי האופיר). בין אם יזכה להתמודד על (ואולי גם לקטוף את) פרס האוסקר, מה שאותי מענין יותר הוא כמה הסרט יצליח מול הקהל המקומי, ועל אף שכל התחזיות צופות לו מכירות של מעבר ל-100 אלף כרטיסים – יהיה מסקרן לראות אם הוא יצליח לעבור את 180 אלף הכרטיסים של "מפריח היונים".

"אפס ביחסי אנוש"
תגלית השנה ללא ספק, טליה לביא יצרה את הסרט המצליח ביותר בקופות ובדעת הקהל כבר שנים רבות, ו-10 מבקרים דירגו את סרטה בציון 8.4. צה"ל לא נעלם מהקולנוע הישראלי מעולם אולי, אבל מה שבטוח הוא שהקהל אוהב מאד קומדיות על צה"ל. ל"אפס ביחסי אנוש" ישנה תדמית של קומדיה צה"לית – ודאי בגלל שג'ובניקים רבים מרגישים תחושת חיבור לדמויות בסרט ותחושת ה"ככה זה באמת" (כשם ש"מפריח היונים" הוא ליוצאי עיראק) – והדבר התעלה על המימד הדרמתי הבולט של הסרט, ודחף את הסרט אל 400 אלף כרטיסים (נתון לא רשמי). מספר הכרטיסים הזה הוא מדהים לחלוטין.

"בית לחם"
אפשר להגיד על סרטו של יובל אדלר שההצלחה שלו נובעת מעם ציון גבוה יחסית של 7.8 בידי 10 מבקרים, או אפילו מפרס אופיר אשתקד לסרט הטוב ביותר, אבל האמת היא כנראה שפשוט מדובר במותחן פעולה ישראלי שהקהל כיבד בתור קולנוע פופולרי שמתאים לו. היה כנראה נבון מצד ההפצה להעלות את הסרט שוב לאקרנים במסגרת מבצע צוק איתן, ופרץ הפטריוטיות היה דוחף אותו אל מעבר 160 אלף הכרטיסים שמכר (נתון לא רשמי). מצד שני מערכת היחסים המורכבת בין השב"כניק לבין בנו של המחבל בסרט היתה עשויה להיראות בעייתית עוד יותר בתקופה ההיא.

"מפריח היונים"
סיפור ההצלחה המפתיע ביותר של תשע"ד הוא ללא ספק שובו של המרצה האקדמי המיתולוגי ניסים דיין ליצירה קולנועית. דיין לא ביים את הסרט הכי טוב מבחינה פילמאית (ויצוין כי רק 4 מבקרים בחרו לפרסם ביקורות באינטרנט), אבל הקהל נהר בהמוניו לסרט הזה, שמכר כ-180 אלף כרטיסים (נתון לא רשמי). כפי שהזכרתי בנושא "אפס ביחסי אנוש", גם כאן הקהל חש את "ככה זה היה באמת" על העליה היהודית מעיראק לישראל, והסרט מוקרן שבועות רבים מול קהל – בסינמה סיטי עד היום אפילו (כבר כמעט 6 חודשים).

—–

עוד בלטו השנה גם סרטי הדרמה "6 פעמים" (ציון 7.8 מאת 10 מבקרים) ו"כנס העתידנים" הבינלאומי של ארי פולמן (ציון 7 מאת 10 מבקרים), וסרטי הקהל "זינוק בעליה" ו"שושנה חלוץ מרכזי" שלא התחבבו מספיק על המבקרים, אבל הביאו קהל רב לבתי הקולנוע.

סרטי תעודה ב-תשע"ד

"אדם הגון"
קולנוע תיעודי מצליח להוציא פחות ביקורות באופן כללי, וביחוד קולנוע ישראלי. הקו-פרודוקציה של ונסה לאפא שמוקרנת גם בימים אלו בסינמטקים, הצליחה למשוך את מירב הביקורות: 4 מבקרים זיכו את הסרט בציון של 5.4.

"הנסיך הירוק"
נדב שירמן יצר סרט על החיבור שתואר הרבה יותר טוב בסרט העלילתי "בית לחם", בין איש שב"כ לבין משתף פעולה פלשתיני, בן של בכיר בחמאס. סרטי לב רכשו את זכויות ההפצה של הסרט, והשתמשו במערכת יחסי הציבור החזקה שלהם לקידומו, אבל טעו והקרינו אותו זמן רב מדי בבתי הקולנוע שלהם בלבד ורק אז העבירו אותו לסינמטק. חוסר החפיפה הזו לא ברור, במיוחד בעידן של עותקים דיגיטלים שהעלות שלהם זעומה ביחס ל-35 מ"מ של פעם שהגבילו את מספר העותקים שיכלו יוצרים להכין להקרנות. המצב כעת הוא שהסרט מוקרן הן בסינמטקים והן בטלויזיה, וזאת לצד ציון סביר-חיובי של 5.8 מאת 3 מבקרים.

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?