"נקודת שיוויון" – ביקורת #2

מאת רותם יפעת
"נקודת שוויון". דנזל וושינגטון.

"נקודת שוויון". דנזל וושינגטון.

לפי התפקידים שעושה דנזל וושינגטון בעשור האחרון, ייתכן והוא מכין את הקרקע להשתתפות באחד מהסרטים הבאים בסדרת "בלתי נשכחים": בעוד שבתחילת הקריירה שלו הוא היה משתתף בעיקר בדרמות, עם דגש על הממד הגזעי, בעשור האחרון הוא מרבה להשתתף בסרטי פעולה. אך בסרטו החדש – "נקודת שיוויון" – יש הבלטה להיותו אדם לא-צעיר (סוגר שישה עשורים בדצמבר הקרוב), למעשה הוא יותר מבוגר מרוב המשתתפים ב"בלתי נשכחים". לפחות ברמת האלימות הסרט משתלב עם הקו של שני הסרטים הראשונים, אך מצד שני הסרט נעדר הומור ובעל יומרות אמנותיות שלרוב מרגישות מאולצות.

האיש מאחורי המצלמה שאחראי לשלל סלואו מאושנים וריבוי צילומי תקריב ארוכים הוא אנטואן פוקווה ("המטרה: הבית הלבן"). פוקווה, אחד מבמאי האקשן המגוונים הפועלים כיום, משלב בסרט זה בין כל הדברים שהוא עשה בסרטיו הקודמים: מורכבות עלילתית (לפעמים יתר על המידה), דמויות עמוקות ולא חד מימדיות ומעטה מסתורין שלא נפתר עד הסוף. פוקוואה הוא יוצר מגוון עם סרטים שהם סוג של בי-מוביס ("על הכוונת") לדרמות משטרה איכותיות ("יום אימונים מסוכן" שזיכה את וושינגטון באוסקר השני שלו ואת אית'ן הוק במועמדות לפרס) משלב בין התכונות הללו בסרט הזה, אך לעיתים בהגזמה דבר שבא לידי ביטוי בעודף דרמטיות וחזרתיות רבה.

גיבור הסרט הוא רוברט מקול (וושינגטון), סוכן סי.איי.איי לשעבר שפרש, החליף זהות ועתה עובד בחנות כלי בניין גדולה. בעוד שבעבודה הוא חברותי ועוזר לכולם, כשהוא חוזר הביתה הוא מסוגר, כשרוב הזמן הוא עסוק בניקיון וסידור אובססיביים. הוא סובל מנדודי שינה ולכן את השעות הקטנות של הלילה הוא מבלה בבית קפה בקריאת ספרות קלאסית. הוא מתיידד שם עם טרי, נערה זונה ממוצא רוסי שחולמת להיות זמרת (קלואי גרייס מורץ). טרי מאושפזת בטיפול נמרץ אחרי שהסרסור שלה מכה אותה. מקול רוצה לגאול את הצעירה ופונה אל הסרסור שלה כדי לקנות את החירות שלה, וכשזה מסרב, מקול מחסל אותו ואת אנשיו.

אך מאחר ואותו סרסור הוא חלק מרשת של המאפיה הרוסית, מקול הופך להיות מטרה. הבוס של המאפיה שולח את טדי – רוצח חסר רחמים ורגשות (מרטון צוקאס) כדי למצוא את האחראי ולהראות שאיתם לא מתעסקים. טדי נעזר בשוטרים מקומיים שהמאפיה ממנת כדי לפתור את התעלומה. אך כמה אנשי מאפיה ושוטרים מושחתים לא מפריעים ממש למקול, שמחסל את אנשיו של טדי בקלות רבה. כשהוא מבין שהוא הסתבך במשהו גדול יותר, הוא פונה לקבל מידע מחבריו בסי.איי.איי ובמקום להתחבא (מה שכל אדם שפוי היה עושה) הוא מחליט לחבל להם בעסקים.

הסרט המבוסס על סדרת טלוויזיה משנות השמונים עם אותו השם ומשרטט תמונת עולם פסימית, בו גם האנשים שאמורים לשמור על החוק הם פושעים בעצמם ומנגד מקול הוא הטוב המושלם, היחיד שיכול לעזור. אך בעוד שהמניעים הנוכחיים של מקול טהורים, העבר המעורפל שלו קצת מקשה עלינו לשפוט אותו. מאחר והוא אינו פנסיונר של הצבא המוסרי ביותר בעולם (עובדה, אין לו פנסיה תקציבית והוא נאלץ לעבוד בעבודה פשוטה כדי לפרנס את עצמו) ניתן לשער שבעברו הוא לא היה מלאך טהור. אך פרט לרגעים בודדים בו הוא מזכיר זאת – נדמה שהעבר שלו אינו מטריד אותו. דמותו כאן היא מין דמות ראי לדמות אותה גילם בשיתוף הפעולה הראשון שלו עם פוקווה "יום אימונים מסוכן": הטוב המוחלט, שקט, מחפש רק לעזור לאחרים ובכלל לא חושב על עצמו. מי יודע, אולי מקול הוא אחיו התאום האבוד של אלונזו שמחפש לנקום במאפיה הרוסית?

למרות שהסרט מבוסס על סדרת מתח, נדמה שההשפעה העיקרית על הסרט היא סרטי באטמן של כריסטופר נולאן: גיבור עם עבר בעייתי שרודף אותו ורצון להביא צדק לכל ולטהר את העיר מהפושעים והשוטרים המושחתים שבה. הוא ככל הנראה גיבור העל הראשון עם OCD. הדבר גם בא לידי ביטוי באפלוליות של בוסטון, שגם בשעות היום היא לא מוארת מדי.

"נקודת שוויון". דנזל וושינגטון, קלואי גרייס מורץ.

"נקודת שוויון". דנזל וושינגטון, קלואי גרייס מורץ.

הסרט סובל בעיקר מאורך וחוסר החלטיות: בתור סרט מתח הוא מצוין, ודמותו של מקול בתור מציל הנפשות שאף אחד לא יודע את זהותו עובדת ומרגישה כבסיס לסרטי המשך (שכבר מתוכננים). אבל הניסיון להעניק נופח אמנותי לאלימות והניסיונות להכניס אותנו למוחו של מקול כשהוא מתכן את מהלכיו (הילוך איטי וקלוז אפים מוגזמים) נראים לא אמינים ומגחיכים את הסרט.

אחד הדברים מעניינים בסרט הוא האופן בו הוא מתייחס לעניין הגזע: בשום שלב אין התייחסות להיותו של מקול שחור, ומאחר והוא לא צעיר הוא לא מדבר בסלנג המזוהה עם שחורים. יותר מזה, העובדה שכל השוטרים המושחתים הם לבנים, והמאפיה היא רוסית (לבנה) וטדי מתעמת עם איריים – מנסים לעשות ריקליימינג למעמד השחורים בקולנוע, ובאופן ספציפי, ריקליימינג של פקוואה וושינגטון לתיאור המושחת של אלונזו ב"יום אימונים מסוכן".

דירוג: ★★★☆☆

נקודת שוויון (ארה"ב, 2014)
בימוי: אנטואן פוקואה | תסריט: ריצ'ארד וונק | משחק: דנזל וושינגטון, קלואי גרייס מורץ, מרטון קסוקס, מליסה ליאו, ביל פולמן
הפצה: א.ד.מטלון, החל מה-25.09.2014 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?