"ריאיון סוף": החירות לא ניצחה בגלל ההפצה בחינם באינטרנט

"ראיון סוף". סת' רוגן, ג'יימס פרנקו.

"ראיון סוף". ג'יימס פרנקו, סת' רוגן.

העולם החופשי לא ניצח בגלל שהסרט "ריאיון סוף" הופץ בחינם באינטרנט, כפי שמיהרו להכתיר כוכב הסרט סת' רוגן ואחרים. הנזק העצום שנגרם לסוני עקב הפריצה הממוחשבת (הצפון קוריאנית?) לשרתי החברה והדלפת החומרים ממנו, תשליך על כל פרויקט עתידי שישקול לשים ללעג פיגורות משמעותיות כל כך. רעיון הנקמה הדיגיטלי הושתל כעת במוחם של כל המושאים הפוטנציאלים לסרטים שכאלה, כמו גם במוחם של ראשי אולפני הסרטים – מה שיוצר הפחדה. איזה מנכ"ל ירצה לשים את האולפן שלו תחת מתקפה דיגיטלית הרת אסון כמו שעברה סוני, רק כדי ליצור סרט כלשהו על דיקטטור? פוטין, העתיד שלך מובטח כנראה.

כדי לבאר, נזכיר את מהלך העניינים. צפון קוריאה לא היתה מרוצה שבהוליווד נוצר סרט המבזה לכאורה את מנהיגה, קים ג'ונג און. בסרט, ששמו תורגם בישראל ל"ריאיון סוף" (ובמקור מסתפק בשם "הריאיון"), סת' רוגן וג'יימס פרנקו מגלמים מפיק ומנחה טלויזיה, שמצליחים להשיג ריאיון בלעדי עם מנהיג צפון קוריאה – רק כדי שהריאיון יהפוך למשימה של סוכנות הביון האמריקאית CIA, להתנקש בחייו של הדיקטטור.

באורח פלא, ימים ספורים אחרי שהקוריאנים הביעו חוסר שביעות רצון מהסרט, כמו תמיד מבלי לצפות בו, שרתי המחשוב של חברת סוני נפרצו והרים של חומרים מסווגים נשפכו החוצה לאינטרנט. כדי להדגיש את חומרת הדליפה, החל ה'ארגון' שהצליח לפרוץ, בפרסום מידע מביך מאד שהתגלה בחומרים המסווגים של סוני – כמו תכתובות מייל בין מפיקים וראשי סוני, בהם מבקרים ומגדפים כוכבי קולנוע גדולים, וכן הלאה.

"ראיון סוף".

"ראיון סוף".

כל זה היה נחמד עבור סיקור תקשורתי בעיקר, אבל ניתן לבלימה. הבעיה הרצינית שהתמודדו איתה בסוני, היתה איומי פיגוע דוגמת ה-11 בספטמבר, אם הפרימיירה של הסרט תתקיים ואם הסרט יוקרן על מסכי הקולנוע בארה"ב. סוני חששה, ויותר ממנה, חששו רשתות בתי הקולנוע האמריקאיות, שהכריזו כי לא יסתכנו (כנראה בעיקר מפריצה לשרתיהן, יותר מאשר שחששו מאפשרות לפיגוע) ולא יקרינו את הסרט.

עד כאן ברור כי הפחדה היא כלי מסוכן ביותר. נזק של ממש לא נגרם לסוני בטווח הארוך – מפיקי סרטים שהמיילים שלהם דלפו כנראה ימשיכו לעבוד עם האולפנים (כולם רוצים להרוויח כסף), וגיבורי התרבות יצליחו להתגבר על הגידופים שספגו (בפומבי הפעם) וגם כן ימשיכו לעבוד עם האולפנים. אבל כולם מפחדים כעת מפריצות דיגיטליות. זה כבר לא דליפות של תמונות עירום של שחקניות – אלא משהו בסקאלה גדולה בהרבה. מנכ"לים יודעים מה רץ במיילים של החברות שלהם (דבר משונה לחלוטין, כי דינו של כל דבר דיגיטלי להיות חשוף בדרך זו או אחרת – קשה מאד לשמור על אבטחה דיגיטלית לתמיד, ומי שינסה מספיק חזק – גם יצליח לפרוץ למערכות השמורות ביותר), ולכן המנכ"לים (כמו של בתי הקולנוע מפחדים מאד מההשלכות של פעולות נקמה דיגיטליות.

הפיאסקו התקשורתי סביב ביטול הפצת הסרט השתדרג מאד, והפך ממש לקרב על חופש הביטוי, במיוחד בזכות ההלהטה של נשיא ארה"ב ברק אובמה. אגב, באורח פלא, האינטרנט של צפון קוריאה נותק למספר שעות בזמן סמוך לדבריו של אובמה.

"ראיון סוף". סת' רוגן, ג'יימס פרנקו.

"ראיון סוף". סת' רוגן עם ג'יימס פרנקו.

לבסוף הסרט הופץ באופן חינמי באינטרנט, בזכות שרתי האבטחה החזקים של גוגל (יוטיוב וגוגל פליי סטור) ושל מיקרוסופט (אקס בוקס וידאו). והתוצאות הן מאד עגומות: המבקרים לא מכתירים את הסרט כטוב במיוחד, ובטח שלא היה זוכה להצלחה מסחררת בקופות (זה כנראה לא "סופרבאד" החדש). גם הזילות במנהיג צפון קוריאה מתבררת כקטנה מאד. האולפנים עכשיו מפחדים, להבדיל ממקרי עבר, שבהם עיצבנו אוכלוסיות נאורות ולא הרבה קרה מעבר להחרמות ארעיות ורעש תקשורתי (ראו "הפסיון של ישו" או אפילו "התמימות של המוסלמים"-Innocence of Muslims). ואגב מקרי עבר – להיסטוריה כידוע, יש דרך לחזור על עצמה. וכמו ש"הפסיון של ישו" עורר את זעמם של היהודים בארה"ב ובעקבות הסערה התקשורתית הפך לשובר קופות ענק הרבה-הרבה מעבר למגיע לו (בסולמות דירוג משמעותיים, הוא נחשב לסרט גרוע למדי); כך גם הפעם, הסנסציה שעוררה צפון קוריאה, רק גורמת לסרט להיות הצלחה שתגיע להרבה יותר בתים בעולם מכפי שהיתה מגיעה אילו הסרט היה פשוט עובר את המסלול הרגיל והשקט של הפצה סטנדרטית לקולנוע בעולם.

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?