פסי קול שלא היו מועמדים לאוסקר

מתוך "שלושת הצבעים: כחול"

"שלושת הצבעים: כחול"

אני מת על האוסקר. אני יודע שלא הטובים ביותר זוכים, לפעמים הטובים ביותר לא מועמדים בכלל. בשבועות הקרובים נפרסם סקירות שונות על האוסקר, עד פרסום התחזית שלי לזוכים של השנה לקראת הטקס שיתקיים ביום ראשון ה-22.2.

הפעם נתמקד בקטגוריית הפס-קול. מוסיקה היא מרכיב חשוב מאוד בסרט. אם תערכו רשימה של הסרטים המפורסמים ביותר אי פעם, לרובם יש מוסיקה או נעימה מוכרות. לפעמים יש חמישה מועמדים טובים בקטגוריה, ולפעמים יש כאלו שלא ברור איך לא היו מועמדים, במיוחד בשנים שלא כל החמישה באמת ראוייים לציון או זכורים בכלל. הנה 27 דוגמאות לסרטים שלא היו מועמדים לאוסקר על מוסיקה, והיו צריכים.

מזימות בינלאומיות, פסיכו (1959, 1960)


ברנרד הרמן, מלחינו הקבוע של אלפרד היצ'קוק, היה מועמד לאוסקר חמש פעמים וזכה פעם אחת. אף מועמדות לא היתה לסרט של היצ'קוק. אלו הן רק שתי דוגמאות למוסיקה מדהימה וכל כך מזוהה עם הסרטים המדוברים. (גם "ורטיגו" ראוי לציון, אז הנה ציינתי אותו.)
ב-59' הזוכה היה "בן חור" (שזכה ב-11 אוסקרים). המועמדים האחרים: "יומנה של אנה פרנק", "על החוף", "סיפורה של נזירה"  ו"דו שיח בחדר המיטות" (Pillow Talk).
ב-60' הזוכה היה "אקסודוס" הנהדר. הומעמדים האחרים: "שבעת המופלאים" הבלתי נשכח, "ספרטקטוס", "אלמר גנטרי" ו"אלאמו".

ד"ר נו, בשירות הוד מלכותה (1962, 1969)

שני מלחינים שונים לשני סרטי בונד האלה (הראשון; והיחיד עם ג'ורג' לזנבי בתפקיד הראשי), מונטי נורמן וג'ון בארי. אין כמעט דמות עם מוסיקה מלווה מפורסמת מזו של ג'יימס בונד לאורך כל כך הרבה שנים וסרטים והתחילה עם "ד"ר נו". לקדימון של "משפחת סופר-על" השתמשו בנעימה מתוך "בשירות הוד מלכותה" של בארי, שכנראה לא היה מועמד כי הסרט לא הצליח וכבר זכה אז בשלושה מתוך חמשת האוסקרים שלו.
ב-62' הזוכה היה "לורנס איש ערב" המעולה. המועמדים האחרים: "אל תיגע בזמיר", "המרד על הבאונטי", "Taras Bulba" ו"פרויד".
ב-69' הזוכה היה "קיד וקסידי". המועמדים האחרים: "סודה של סנטה ויטוריה", "חבורת הפרא", "The Reivers" (המועמדות השנייה של ג'ון ויליאמס) ו"אן של אלף הימים".

הבריחה הגדולה (1963)

אלמר ברסטין לא היה מועמד לסרט המצוין, שהיה מועמד רק לעריכה.
ב-63' זכה "טום ג'ונס". המועמדים האחרים: "מטורף מטורף מטורף העולם", "כיצד נכבש המערב", "קליאופטרה" ו"55 יום בפקין".

הטוב, הרע והמכוער (1966)

גם מי שלא ראה מערבון בחייו מכיר את הנעימה המפורסמת של אניו מורקוני. המוסיקה מלווה דו-קרב מכל סוג שהוא כבר כמעט 50 שנה. זה לא מערבון הספגטי היחיד של סרג'יו ליאונה שמורקוני הקפיץ את מניותיו בזכות המוסיקה שלו. ומורקוני מופיע שוב בהמשך הרשימה הזאת.
ב-66' זכה "לחופש נולדה". שאר המועמדים: "מי מפחד מוירג'יניה וולף", "הוואי", The Bible ו-The Sand Pebbles (שנקרא לרוב "האינג טסה הגועש").

רוקי (1976)

עד היום כשרואים מישהו רץ במדרגות, מישהו גובר על מכשול אדיר, או כשיש מונטז' של אימונים כלשהם – אוהבים להשתמש בנעימה הבלתי נשכחת של ביל קונטי, שהיה מעומד על שיר מתוך "רוקי" באותה שנה.
ב-76' זכה "אות משמים". המועמדים האחרים: "נהג מונית" המיוחד והראוי, "מסע הארורים", "אוססיונה" ו"פורע החוק ג'וסי וולס".

בלייד ראנר (1982)

שנה אחרי שזכה באוסקר על "מרכבות האש", ונגליס לא היה מועמד על סרט המדע בדיוני של רידלי סקוט. שיתוף פעולה שלא יניב מועמדות גם בהמשך הרשימה.

גרמלינס (1984)

ג'רי גולדסמית' היה מועמד שנתיים רצופות לפני כן, זכה ב-1976 ובסך הכול היה מועמד לאוסקר 18 פעמים (פעם אחת על שיר). המוסיקה ל"גרמלינס" כל כך מתאימה, מפחידה, מאיימת, ממזרית וכל-כך-שנות-ה-80.

שליחות קטלנית (1984)

בנעימה המאיימת -שמצליחה להיות בו זמנית עתידנית ועכשווית- של ברד פידל השתמשו גם בסרטי ההמשך, שהצליחו אף יותר מהסרט הראשון.
ב-84' זכה "המעבר להודו" המעולה. המועמדים האחרים: "הטוב ביותר" שמרבים לצטט עד היום, "הנהר", "אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור" ו"למרגלות הר הגעש".

בחזרה לעתיד (1985)

אלן סילברסטרי, מלחינו הקבוע של רוברט זמיקס, לא היה מועמד על המוסיקה שליוותה את הדלוריאן והמסע בזמן ל-1955. בסרט משובצים גם שירים תקופתיים, ולסרטי ההמשך הוסיף אלמנטים מתאימים (ל-2015 ושל מערבונים לשלישיי שמתרחש ב-1885).

השוטר מבוורלי הילס (1985)

הרולד פאלטרמייאר לא היה מועמד על המוסיקה ההו-כל-כך שנות ה-80 שליוותה את השוטר אקסל פולי (אדי מרפי) בקומדיה הבלשית, אך היה מועמד על השיר שכתב לסרט ההמשך שנתיים לאחר מכן.
ב-85' זכה "זכרונות מאפריקה" המצוין. המועמדים האחרים: "העד", "הצבע ארגמן", "סיפורה של אגנס" ו"סילברדו".

ביטלג'וסבאטמן (1988, 1989)

שני סרטים של טים ברטון ועל שניהם עבד מלחינו הקבוע, דני אלפמן, שהיה מועמד על "סיפורי דגים" (2003) שלו. אלפמן הגדיר מחדש את מוסיקת גיבור-העל עם "באטמן" שקשה להאמין שהיא לה היתה קיימת לפני: סוחפת, מלהיבה, מרגשת. שנה קודם לכן עם "ביטלג'וס" הצליח -כמו הסרט- לעשות שילוב נפלא של אימה וקומדיה. אגב, אפשר לזהות בה מוטיבים שהוא הכניס לנעימת הפתיחה של "משפחת סימפסון".

סינמה פרדיסו (1988), אגדת הפסנתרן (1998)

עוד צימוד של במאי (ג'וזפה טורנטורה) ומלחין אדיר (אניו מרוקוני). הראשון זכה באוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, השני הוא סרט שלא זכה להצלחה וגם הוא עוסק במוסיקה (פסנתרן) והוא יכול לשמש כשיעור בהלחנה לסרטים (יש קטע שבו הוא מנגן לפי האנשים השונים שהוא רואה בספינה).
ב-88' זכה "מילגרו" במקום "איש הגשם" הנהדר, "תייר מזדמן" המוצלח, "גורילות בערפל" ו"יחסים מסוכנים".

הנהג של מיס דייזי (1989)

הנס זימר כתב להרבה סרטים מפורסמים גם לפני כן (והשנה הוא מועמד בפעם ה-11 לאוסקר; הוא זכה על "מלך האריות"), אך דווקא לסרט הזוכה בסרט הטוב ביותר הוא לא היה מעומד (הסרט גם לא היה מועמד על בימוי; זאת היתה שנה משונה).
ב-89' זכה "בת הים הקטנה" שגבר על "שדה החלומות", "נערי בייקר המופלאים", "נולד בארבעה ביולי" ו"אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון".

שתיקת הכבשים (1991)

האוורד שור התפרסם מאוחר יותר בעיקר בזכות המוסיקה לטרילוגיית "שר הטבעות" של פיטר ג'קסון. עשור לפני כן הוא כתב מוסיקה אדירה לסרט הזוכה בפרס הטוב ביותר "שתיקת הכבשים" אך לא היה מועמד, כנראה כי לא היה מספיק מוכר בעצמו באותו זמן. הקטע המפורסם ביותר מתחיל אחרי דקה.
ב-91' זכה "היפה והחיה". המועמדים האחרים: "ג'יי.אף.קיי- תיק פתוח" המצוין, "באגסי", "פישר קינג" ו"נסיך הגאות והשפל". (שנה טובה ותחרותית מאוד.)

1492- מעבר לאופק (1992)

הרבה יותר אנשים מכירים, ראו וקנו את הפס-קול של ונגליס (זוכה האוסקר על "מרכבות האש") מאשר ראו את סרטו של רידלי סקוט על גילוי אמריקה, כשז'רר דה פרדיה מגלם את כריסטופר קולומבוס. הסרט היה כישלון, וכשסרט לא מצליח, לא הרבה אנשים רואים אותו והסיכויים למועמדות פוחתים.

המוהיקני האחרון (1992)

הסרט דווקא זכה להצלחה וזכה באוסקר (על צליל) אך התעלמו מהמוסיקה הנפלאה של טרוור ג'ונס ורנדי אדלמן.
ב-92' זכה "אלאדין", עוד סרט של דיסני. המועמדים האחרים: "אינסטינקט בסיסי" האפקטיבי, "אחוזת האוורד", "נהר זורם ביניהם" ו"צ'פלין".

הפסנתר, שלושת הצבעים: כחול (1993)

מלבד שנת היציאה המשותפת הדבר המשותף הנוסף לשני הסרטים הוא שהם עוסקים במוסיקה, ובכל זאת לא היו מועמדים לאוסקר. מייקל נימן ("הפסנתר") אוהב נעימות רפטטיביות (והוא מיד יופיע שוב ברשימה) וכמו זבגנייב פרסנר הפולני מעולם לא היה מועמד לאוסקר. בניגוד לחלק מהסרטים ברשימה, ב"הפסנתר" יש מספר קטעים בלתי נשכחים. ובאופן חד פעמי אציין שלחברי האקדמיה היה הרבה ממה לבחור באותה שנה ואפילו ג'ון ויליאמס אהובם לא היה מועמד על "פארק היורה" האדיר (זה בסדר, באותה שנה הוא זכה על "רשימת שינדלר").
ב-93' זכה, כאמור, "רשימת שינדלר" המפורסם ושאר המועמדים היו: "הנמלט" המוצלח, "הפירמה", "עידן התמימות" ו"שארית היום".

רוחות של תשוקה (1994)

הסרט זכה באוסקר על צילום והסרט הצליח אך המוסיקה של ג'יימס הורנר הסוחפת והרומנטית היתה צריכה להיות מועמדת. שנה לאחר מכן היה מועמד על שני סרטים שהיו מועמדים לסרט הטוב ביותר ("לב אמיץ", "אפולו 13") ואחרי עוד שנתיים זכה בשני האוסקרים שלו על המוסיקה והשיר מתוך "טיטאניק".
ב-94' שוב סרט מצויר של דיסני זכה: "מלך האריות" שגבר על "חומות של תקווה" הנהדר, "פורסט גאמפ" עם המוסיקה הזכורה לטובה, "נשים קטנות" ו"ראיון עם הערפד".

סוף הרומן (1999)

ייסורי האהבה האסורה, הכמיהה, הסוד, התשוקה והמרחק בין מוריס בנדריקס (רייף פיינס) ושרה (ג'וליאן מור) באים לידי ביטוי בסרטו של ניל ג'ורדן, הרבה בזכות משחקם של השניים והמוסיקה של מייקל נימן.
ב-99' זכה "הכינור האדום" שגבר במפתיע על "אמריקן ביוטי" הייחודי, וגם על "תקנות בית השיכר", "האפר של אנג'לה" ו"הכישרון של מר ריפלי".

רקוויאם לחלום (2000)

גם בסרט נוראי יכולה להיות מוסיקה טובה (חצי השעה הראשונה של הסרט טובה ומעניינת). הנעימה המפורסמת של קלינט מאנסֶל התפרסמה בקדימון ל"שר הטבעות: שני הצריחים" (2002).
ב-00' זכה בצדק "נמר דרקון". שאר המועמדים: "גלדיאטור" המוכר, "הפטריוט", "מלנה" ו"שוקולד" (שמזכיר את "סיפורי עמים" שגם הלחינה רייצ'ל פורטמן). (עוד שנה עם רמה גבוהה של מועמדים.)

אמלי (2001)

אלבום שלם של יאן טירסן ראוי לשמיעה למורכבות ורוח המשחק שהלחין לסרט הצבעוני הזה. סרט צרפתי שהיה מועמד לסרט זר ולחמישה פרסים נוספים.
ב-01' זכה "שר הטבעות: אחוות הטבעת" (הראשון בטרילוגיה) שגבר על "הארי פוטר ואבן החכמים" (הראשון בסדרה, עם הנעימה המצוינת שכתב ג'ון ויליאמס, כמובן), "נפלאות התבונה", "מפלצות בע"מ" ו"אינטליגנציה מלאכותית".

שודדי הקריביים: קללת הפנינה השחורה (2003)

קלאוס בדֶלט לא הלחין את המוסיקה לסרטי ההמשך, אך הוא אחראי לנעימת הנושא הסוחפת והמוכרת.
ב-03' זכה "שר הטבעות: שיבת המלך" (השלישי בטרילוגיה). המועמדים האחרים: "סיפורי דגים", "מוצאים את נמו", "בית של חול וערפל" ו"קולד מאוטן".

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?