המדריך למענקי פיתוח של תסריטים עלילתיים באורך מלא

מאת אלינור נחמיה
"לרדת מהעץ". גל תורן, סשה אגרונוב.

סשה אגרונוב על המחשב, יחד עם גל תורן, מתוך "לרדת מהעץ".

ישנם כיום מספר אפיקים קבועים המאפשרים ליוצרים להגיש בקשות למענקי פיתוח סרט עלילתי באורך מלא (פיצ'ר), והם שלוש קרנות הקולנוע המרכזיות בארץ: קרן הקולנוע הישראלי, קרן יהושע רבינוביץ', וקרן גשר לקולנוע רב-תרבותי. מועדי ההגשה פחות או יותר קבועים, טיבם של המענקים (הסכום המוצע) עלול להשתנות, אך היתכנותם אינה מוטלת בספק, לעת עתה, והם חלק מהמנגנון של הקרנות הציבוריות. בנוסף למועדים הקבועים של שלוש הקרנות המרכזיות, ישנם מענקי פיתוח משתנים, שהם שיתופי פעולה של הקרנות עם פסטיבלים או עם גופים שונים (לרוב בדגש על ז'אנר או על נושא מסוים, כמו סרטים העוסקים במושג הישראליות/פריפריה/סכסוך).

במאמר זה נסקור רק מענקים לסרטי עלילה באורך מלא – לא תעודה, לא דרמות ולא קצרים (ולכן הקרן החדשה לקולנוע ולטלויזיה וקרן מקור, שאין להן מענקי פיתוח לעלילתיים, לא מוזכורת במאמר). תוכלו למצוא כאן שאלות ותשובות עם שלוש הקרנות המעניקות פיתוח לעלילתי, ועם במאיות-תסריטאיות ששיתפו בסיפורי תחילת הדרך וקבלת המענק שלהן.

מענקי פיתוח תסריט קבועים

מענקי הפיתוח של קרן הקולנוע הישראלי

"קרן הקולנוע הישראלי" נותנת מענקי פיתוח בשני מועדים בשנה הפתוחים ליוצרים בשני מסלולים:

"המסלול המקצועי":
"על המגישים במסלול המקצועי להוכיח ניסיון קודם בכתיבה של סרט עלילתי (דרמה) באורך של 50 דקות לפחות שהוקרן במסגרת מקצועית, מסחרית או פסטיבלית, או 3 פרקים בסדרת דרמה באורך של 30 דקות כל פרק, שהוקרנו במסגרת מקצועית, מסחרית או פסטיבלית. על המגישים להיות תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע או תאגידי הפקה עצמאיים הרשומים ופועלים דרך קבע בישראל ושהם בגדר "מפיקים עצמאיים", ובכפוף להגדרה של סרט ישראלי – תקנות הקולנוע (הכרה בסרט כסרט ישראלי) התשס"ה 2005. סך השקעת הקרן בפיתוח במסגרת המסלול המקצועי תהיה בין 40,000 ₪ ל-80,000 ₪ (במקרים מיוחדים, הקרן תבחן לפי שיקול דעתה, אפשרות לתוספת, בסדר גודל של עד 20%)."

"המסלול הפתוח":
"למסלול הפתוח רשאים לפנות יוצרים בעלי רקע אמנותי מוכח שאינם בעלי ניסיון כמפורט ב"מסלול המקצועי" לעיל. השקעת הקרן בפיתוח במסגרת "המסלול הפתוח" תהיה עד סך של 30,000 ₪."

(לקוח מתוך דף המידע של הקרן מ-2015 כפי שעודכן כעת באתר הקרן, מומלץ לקרוא את כולו על מנת לקבל את התמונה השלמה).

שוחחתי עם נציגת קרן הקולנוע הישראלי בתקווה לקבל מענה לשאלות שעלו לי בעת הקריאה בדף המידע המפורסם באתר הקרן-

האם יש מגבלה על מספר הפעמים שניתן להגיש את אותו הפרוייקט לפיתוח?

עד כה היה ניתן להגיש את אותו פרויקט פעם נוספת בתשלום אגרת קריאה של 150 ש"ח אך ביטלנו את זה. כעת רשאי יוצר להגיש פעם נוספת אחת בלבד את אותו הפרויקט.

למה חשובה ההבחנה בין הגשה במסלול המקצועי למסלול הפתוח ומה משמעותה מבחינה תקציבית? כמה יוצרים בממוצע יקבלו מענק בכל אחד מן המסלולים?

ההבחנה חשובה כי במסלול המקצועי על המגיש להיות עם ניסיון מקצועי מוכח על פי המפורט בדפי המידע, ויש לכך גם השלכות בגודל ההקצבה. ב'מקצועי' יקבלו היוצרים 40-80 אלף ש"ח ובפיתוח עד 30 אלף ש"ח. סך הכל מקבלים כ-12 יוצרים מענקי פיתוח במועד, והכל תלוי בטיבם ובאיכותם של הפרויקטים המוגשים בשני המסלולים. יש סכום מיועד של כסף ומחלקים אותו לפי הקריטריונים למי שראוי ביותר, ללא הבחנה בין המסלולים. אין קביעה מראש של מספר הפרויקטים שיקבלו בכל מסלול.

"ערבים רוקדים". יעל אבקסיס, תאופיק ברהום.

"ערבים רוקדים", מנתמכי קרן הקולנוע הישראלי. יעל אבקסיס, תאופיק ברהום. צילום: איתן ריקליס

כמה הגשות בממוצע מקבלת הקרן לפיתוח בכל מועד?

אנחנו מקבלים בממוצע סביב 160 הגשות במועד.

האם יש חשיבות בעיני הקרן להגשה עם מפיק גם במסלול הפתוח? האם לפרויקט עם מפיק יש יותר סיכוי?

במסלול הפתוח אין חשיבות להגשה עם מפיק מבחינתנו.

עד כמה מקפידה הקרן בפועל על תהליך הכתיבה מול היוצר, בדף המידע כתוב שיש להגיש דראפט ראשון כעבור 9 חודשים ודראפט שני כעבור עוד ארבעה חודשים- מי קורא את הדראפטים האלו

הקרן מקפידה ועוקבת אחרי  תהליך הכתיבה ומבקשת לעמוד בלוחות הזמנים. את הדראפטים אנחנו שולחים ליועצים האמנותיים של הקרן והיוצרים מקבלים חוות דעת. זו חוות דעת שמסייעת להם בכתיבת הדראפט הנוסף.

האם המענק הניתן ליוצר נפרש לתחנות או ניתן בפעימה אחת?

הכסף לא ניתן בפעימה אחת. היוצר מקבל תשלום ראשון בחתימת ההסכם מול הקרן, לאחר מכן בעת הצגת ה'טריטמנט' [פירוט הסצינות, העורך] ותשלום נוסף בהצגת דראפט ראשון ושני.

מיהם היועצים האמנותיים לשנת 2015?

ישנה שקיפות מלאה והשמות פורסמו לאחרונה באתר הקרן. היועצים לשנת 2015: תמר גלבץ, טל גרניט, אורית זמיר, אבינועם חרפ"ק, גילי מנדל, יפעת פרסטלניק, אריק קפלון ושרי תורג'מן.

מהם השיקולים המנחים את היועצים האמנותיים בבואם לתהליך הלקטורה? לאילו תסריטים ניתנת עדיפות? 

בתהליך הלקטורה אין העדפה כלשהי. הלקטורים שהם במעמד של היועצים האמנותיים של הקרן מונחים על ידי שיקולים מקצועיים בלבד על בסיס ההערכה של האיכויות הקולנועיות בלבד. הלקטורים לא יקראו מועד אחרי מועד, יש תקופות צינון.

מענקי הפיתוח של קרן יהושע רבינוביץ'

"קרן יהושע רבינוביץ' – פרוייקט קולנוע", נותנת מענקי פיתוח קבועים לסרטים עלילתיים בשני מועדים בשנה במסלול הרגיל.

להלן חלק קצרצר ורלוונטי לענייננו (להגשות במסלול הרגיל), מתוך הקריטריונים להגשה כפי שמצוינים בכללים ונהלים שבאתר הקרן, אותם כאמור מומלץ לקרוא במלואם:

"רשאים להגיש בקשות יוצרי סרטים מפיקים ו/או במאים ו/או תסריטאים בעלי השכלה פורמלית וניסיון של שלוש שנים לפחות, או במאים בעלי השכלה פורמלית ותעודת סיום של בית ספר לקולנוע וניסיון מוכח בהפקת סרטים במסגרת בית הספר לקולנוע, או תסריטאים בעלי השכלה פורמלית וניסיון בכתיבת  תסריטים לסרט עלילתי או לסרט תעודה, שתסריט שלהם מומש בהפקה. לצורך זה ילקח בחשבון גם פרסום רומן או כתיבת מחזה שהוצג באחד מהתיאטראות המרכזיים וכיוצ"ב. […] על הסרט המוגש להפקה לענות על אמות המידה הכלולות בכללי הקולנוע (הכרה בסרט כסרט ישראלי) התשס"ה-2005 לגבי הגדרת סרט ישראלי, וכן על אמות המידה האחרות הכלולות בכללי הקולנוע. […] ניתן להגיש בקשות שנדחו על ידי פרוייקט קולנוע עוד פעמיים נוספות בלבד. לא ניתן להגיש בקשה שנדחתה שלוש פעמים".

שאלות דומות בנושא מענקי הפיתוח שאלתי גם את יואב אברמוביץ', סמנכ"ל קרן רבינוביץ'-

אילו מענקים לפיתוח נותנת הקרן?

פרט למועדי ההגשה הסדירים של הקרן, הקרן מעניקה מענקים לפיתוח תסריטים לסרטים עלילתיים באורך מלא גם במסגרת שיתופי פעולה עם גורמים שונים: שיתוף פעולה עם הפסטיבל הגאה TLV, שיתוף פעולה עם פסטיבל האנימציה, שיתוף פעולה עם איגוד התסריטאים ואיגוד האנימטורים ושיתוף פעולה עם פסטיבל הסרטים לילדים ולנוער. בעבר קיימנו שיתוף פעולה דומה גם עם פסטיבל הנשים ברחובות, אך לצערנו הרב שיתוף פעולה זה הסתיים עם סגירת הפסטיבל. במסגרת שיתופי פעולה אלו נבחר תסריט אחד לפיתוח מתוך תסריטים שמוגשים בנפרד לפסטיבלים השונים, במועדים המפורסמים על ידי הפסטיבלים. התסריטים נבחרים בוועדות המשותפות לפסטיבלים ולקרן.

"את לי לילה". לירון בן שלוש.

"את לי לילה". לירון בן שלוש.

כמה הגשות בממוצע מקבלת הקרן לפיתוח בכל מועד?

במועד האחרון קיבלנו כ-100 בקשות לתמיכה בפיתוח תסריטים לסרטים עלילתיים באורך מלא, וצפוי לנו עוד מועד הגשה במהלך שנה זו. בשנים האחרונות קיבלנו בין כ-80 לכ-100 בקשות לפיתוח תסריט בכל מועד הגשה, והמגמה היא של גידול במספר הבקשות בכל מועד.

כמה יוצרים מקבלים תמיכה לפיתוח בכל מועד מהקרן? או בשנה?

הדבר משתנה משנה לשנה וממועד למועד בהתאם לטיב היצירות, וכמובן בהתאם לתקציב העומד לרשות הקרן באותה שנה ובאותו מועד. אני מעריך שבין 15 ל-20 תסריטים לסרטים עלילתיים באורך מלא מקבלים תמיכה בפיתוחם בשנה בקרן, אך כאמור, הדבר עשוי להשתנות בהתאם לטיב היצירות ולאפשרויות התקציביות.

האם יש חשיבות בעיני הקרן להגשה עם מפיק גם במסלול הפיתוח? האם לפרויקט עם מפיק יש יותר סיכוי?

יש חשיבות לזהות היוצרים במסגרת בקשת תמיכה לקרן, בכל המסלולים ותחומים, כולל מפיק הסרט. עם זאת, במסלול פיתוח תסריט לסרט עלילתי באורך מלא אין חובה להגיש עם מפיק, ובקשת תמיכה של תסריטאי ללא מפיק לא נתפשת או נבחנת כבקשה חסרה.

מה מנחה את הלקטורים בבואם לתהליך הקריאה? האם יש נושאים להם ניתנת עדיפות? מטרת הלקטורים היא לאתר תסריט מצטיינים בהתאם לקריטריונים הבאים: ניהול העלילה, קונפליקט ומהלך האירועים; מבנה התסריט; עיצוב הדמויות; עיצוב הצד הקולנועי; וייחודיות, טון אישי. לאחרונה הוחלט על ידי הקרן לתמוך בפיתוח תסריט אחד לכל הפחות המיועד לילדים ולנוער בכל מועד, אך מדובר בנושא היחיד שהוקדשה החלטה כזו. פרט לכך אין נושאים שמקבלים עדיפות על פני אחרים, ואין תכנית תמיכה מוגדרת מראש על פי חיתוכים כאלו או אחרים.

מיהם הלקטורים של הקרן לשנת 2015? האם ישנם לקטורים שונים להצעות לפיתוח ולהפקה?

אנו לא חושפים את שמות הלקטורים עד לאחר סיום תהליך קבלת ההחלטות, כך שלא אוכל למסור את שמות הלקטורים לשנה זו. ישנם לקטורים שונים למסלולים הפיתוח וההפקה, ומשך כהונתם נקבע בהתאם למתחייב על פי הקריטריונים לתמיכה של מנהל התרבות.

מה קובע את הסכומים שיקבלו היוצרים לפיתוח? האם כולם מקבלים את אותו הסכום? מדוע לא מדובר בסכומים קבועים או משוערים המתפרסמים מראש?

השיקולים הקובעים את סכומי התמיכה שיקבלו היוצרים הם איכות התסריט כפי שנקבע ודורג על ידי ועדת הלקטורים, ותקציב התמיכה העומד לרשות הקרן למסלול זה במועד מסוים. לא כל התסריטים מקבלים את אותו סכום, והסיבה לכך היא שקביעת סכומי תמיכה קבועים מראש לא תאפשר גמישות שלעיתים הכרחית בתחום, למשל לתמיכה בתסריט יוצא דופן של יוצר בלתי ידוע, שהלקטורים היו חלוקים בדעתם בנוגע לתמיכה בו.

האם יש תנאים לקבלת הכסף? האם הקרן מבקשת לקרוא טריטמנט או דראפט ומי קורא אותם?

במסגרת בקשות התמיכה בפיתוח תסריטים לסרטים עלילתיים באורך מלא אנו דורשים הגשת סינופסיס בהיקף של לכל היותר ששה עמודים. הכוונה בסינופסיס היא תיאור המהלך העלילתי המלא של הסרט, כולל הסוף, כמובן, עניין שלעיתים מושמט על ידי תסריטאים פחות מנוסים. במסגרת התמיכה תהליך הכתיבה מלווה על ידי מלווה פיתוח הממונה לשם כך על ידי הקרן, והוא קורא ומאשר טריטמנטים ודראפטים של התסריט לאורך תהליך הפיתוח, בהתאם לצורך.

האם המענק הניתן ליוצר נפרש לתחנות או ניתן בפעימה אחת?

המענק ניתן בשלוש אבני דרך לתשלום: תשלום עם החתימה, תשלום לאחר אישור טריטמנט או דראפט ראשון, ותשלום לאחר אישור דראפט סופי. לעיתים תסריטאי עשוי להידרש לשכתב את אחד השלבים, אם מלווה הפיתוח סבור שאינו מספיק בשל לאישור.

מענקי הפיתוח של קרן גשר

"קרן גשר לקולנוע רב תרבותי" נותנת גם כן כאמור מענקים לפיתוח לפיצ'רים עלילתיים במספר מועדים. מומלץ לקרוא את נהלי העבודה המפורסמים באתר הקרן ולהתעדכן בתאריכי הגשה ובמסלולים השונים והמשתנים מעת לעת שמציעה הקרן מלבד המענקים הקבועים. גם בקרן גשר ענו על שאלותי במטרה לסייע ולחדד את הבנת הנהלים-

אילו מענקים לפיתוח נותנת הקרן מלבד הפיתוח במסלול הייעודי? כלומר, האם יש כרגע מענקי פיתוח נוספים קונקרטיים במסגרת "מועדים מיוחדים" שהקרן יוזמת מעת לעת?

ראשית מספר הבהרות:

קרן גשר לקולנוע רב תרבותי פועלת במירב תקציביה ופעילותה בתחום היעודי שמשמעו מתן מענה לכל הז'אנרים – עלילתי, תיעודי, אנימציה ובכל המסלולים – פיתוח, הפקה, השלמה ושיווק והפצה. לפיכך תקציבה של הקרן מיועד לכל הז'אנרים והמסלולים והתקציב הציבורי שעומד לרשותה לכלל זה עומד על כ-3.5 מיליון בממוצע בלבד! במסגרת זו משקיעה קרן גשר:

  1. ביוצרים בראשית דרכם מבני המיעוטים, עולים, חרדים, ערבים/פלשתינים המתגוררים בישראל, מוגבלים, תושבי הפריפריה הגיאוגרפית ועוד.
  2. בסרטים העוסקים בנושאים מתוך המגוון הרב תרבותי והחברתי בישראל ואשר יש חשיבות בקידומם לשיח הציבורי

לאור זאת, פעילות בתחום היעודי, מחייבת יוזמות מיוחדות לאיתור יוצרים מוכשרים מהפריפריה, לעידוד יוצרים וותיקים לעסוק בנושאים כמפורט לעיל ולמתן סיוע מקיף ונרחב בכל הז'אנרים והמסלולים.

בשנת 2014 הגדילה קרן גשר את סך השקעותיה בסרטים הנתמכים על ידה ובכלל זה במסלול לפיתוח סרטים עלילתיים. הקרן הצליחה לגייס מקורות מימון חיצוניים בסך של למעלה ממיליון ₪ לטובת פיתוח בתחום העלילתי  (1,009,260 ₪) במסגרת מועדים מיוחדים: הסטודיו לפיתוח – בשיתוף קרן אבי חי – מיועד ליוצרים העוסקים בנושאים של זהות ותרבות יהודית. וחממה ליוצרות קולנוע מהציבור החרדי. בשנת 2015 מתוכנן להיפתח בשיתוף איגוד התסריטאים, מסלול מיוחד לפיתוח סרטים עלילתיים ליצירות משותפות של  יוצרים ערבים ויהודים.

"עלים אדומים".

"עלים אדומים".

כמה מועדים ישנם בשנה להגשה במסלול היעודי לפיתוח?

עד לשנת 2014 הקרן פעלה במועד הגשה פתוח כל השנה. לאור מספר ההגשות הגדל משנה לשנה (שהגיע ל-756 הגשות בשנת 2014), הוחלט לפרסם 2-3 מועדי הגשה כלליים בכל שנה בהתאם לאפשרויות התקציב של הקרן ולמספר המענקים שכבר אושרו באותה שנה.

כמה הגשות בממוצע מקבלת הקרן לפיתוח בכל מועד?

ניתן להעריך כי מספר הבקשות להשקעה בפיתוח בתחום העלילתי עומד על כ-30% בממוצע. בשנת 2014 התקבלו כ- 35 הצעות לפיתוח סרט עלילתי בכל מועד. סך הכול 70 בקשות זאת בנוסף ל-70 בקשות במסלולים המיוחדים שפרסמה הקרן.

כמה יוצרים מקבלים תמיכה לפיתוח בכל מועד מהקרן?

השקעת הקרן בפיתוח – בהתאם למספר ההגשות שמתקבלות, התאמתן למטרות הקרן, איכותן המקצועית והפוטנציאל ההפקתי שלהן. בשנת 2014 הוענקו 14 מענקי פיתוח לסרטים עלילתיים במסגרת המועד הכללי ו-14 במסגרת המועדים המיוחדים. סך הכול 28 מענקי פיתוח.

כמה פעמים מותר ליוצר להגיש את אותה ההצעה?

יוצרים ומפיקים רשאים להגיש לבחינת הקרן את אותה ההצעה 3 פעמים, במועדים שונים, כאשר ההצעה תבחן על ידי צוות לקטורים שונה בכל פעם.

הבהרה: יוצרים שבקשתם נדחתה על ידי הקרן, רשאים לקבל את חוות הדעת המפורטת של הלקטורים ואת הנימוקים להחלטה. במידה וחלו שינוים בהצעה שהוגשה, רשאי היוצר להגיש את הבקשה במועד הבא שמפרסמת הקרן. בנוסף, יוצרים שבקשתם נדחתה רשאים להגיש ערעור בכתב הכולל נימוקים עניינים ומפורטים המתייחסים אף לנימוקי הפסילה.  ועדת הערעורים תבחן את הנימוקים ובמידה ותמצא לנכון – תעביר את ההצעה לבחינת לקטורים נוספים אשר לא בחנו את ההצעה בעבר.

האם יש חשיבות בעיני הקרן להגשה עם מפיק גם במסלול הפיתוח? האם לפרויקט עם מפיק יש יותר סיכוי?

במסלול הפיתוח נבחנים יכולותיו של היוצר בכתיבת תסריט והחומרים המוגשים בבקשה לפיתוח. לפיכך, הקרן אינה מתנה את המענק בציון מפיק בשלב זה. עם זאת וכחלק מהליך הפיתוח, כבר בשלב של גרסת תסריט ראשונה, הקרן מעודדת את היוצרים לחבור למפיק ואף מסייעת להם בתהליך במידת הצורך.

האם יש תנאים לקבלת הכסף? האם הקרן מבקשת לקרוא טריטמנט או דראפטים? האם המענק הניתן ליוצר נפרש לתחנות או ניתן בפעימה אחת?

בהחלט! כספי המענק מועברים ליוצר על פי אישור אבני הדרך שנקבעו בהסכם. (סינופסיס/טריטמנט/גרסאות תסריט/תסריט סופי). כל שלב בפיתוח עובר לקריאה על ידי סמנכ"לית התוכן של הקרן ו/או לחונך תסריט שנקבע על ידי הקרן והיוצר מקבל את חוות הדעת המנומקת הכוללת הצעות לשיפור. במידת הצורך ולרוב, מתקיימת פגישה עם היוצר לדיון בהערות.

מיהם הלקטורים של הקרן לשנת 2015?

בשנת 2015 טרם נפתח מועד לפיתוח במסלול הייעודי הכללי וטרם נקבעו הלקטורים לשנה זו.
במסגרות אחרות, שימשו את הקרן בשנה זו: עמיר מאורי, שרון שמיר, ענת צום, עלמה גניהר ונפתלי אלטר. הלקטורים אשר קראו את ההצעות בשנת 2014 בתחום הייעודי במסלול העלילתי: שרון שמיר, לקטורית ראשית, יוסי מדמוני, דורית רביניאן, נדב לפיד, ניסים דיין, אסף קורמן, אפרת כורם, יואב קוש, עלמה גניהר.

מה קובע את הסכומים שיקבלו היוצרים לפיתוח? האם כולם מקבלים את אותו הסכום? מדוע לא מדובר בסכומים קבועים או משוערים המתפרסמים מראש?

מענק פיתוח ממוצע לסרט עלילתי נע בין 20 אלף ש"ח ל-50 אלף ש"ח לסרט עלילתי הכולל כתיבת תסריט מלא.

שלב פיתוח התסריט מאפשר בעיקר התפנות של היוצרים לכתיבה ולתחקיר, ולעיתים גם העסקת תחקירן נוסף, עורך תסריט או יועץ. בנוסף, תמיכה בשלב פיתוח התסריט יכולה לאפשר גם ביצוע צילומי תחקיר להצגת דמות מובילה ודמויות משנה, או לשם עריכת טריילר שיאפשר הכנת חבילת הפקה לצורך גיוס מימון וכיו"ב. חלק מן ההצעות לפיתוח מוגשות בשלב הסינופסיס, חלק כטריטמנט וחלקן אף בגרסת תסריט מלאה הדורשת שכתוב. לפיכך, כל מקרה נבדק לגופו וקביעת היקף ההשקעה מותאם אל מול צרכיו של כל פרויקט, השלב בו הוא נמצא, מקורות מימון קיימים ועוד. האישור הסופי להשקעת הקרן הינו בסמכות הועד המנהל של הקרן. לאחר שנבחנו כל המרכיבים וההמלצות של ועדת הלקטורים, נקבעים הפרויקטים לתמיכה וגובה ההשקעה בהם בהתאם לאפשרויות התקציביות העומדות בפני הקרן.

מניסיונם של זוכי מענקי פיתוח התסריט

שאלתי מקצת מן הבמאיות-תסריטאיות שסרטן הראשון יצא בשנת 2014, על מענקי הפיתוח שקיבלו ועל הדרך שעברו.

טליה לביא, "אפס ביחסי אנוש"

האם קיבלת מענק לפיתוח ואם כן מאיזו קרן ומתי? האם קיבלת בהגשה ראשונה (או שנייה, שלישית?)

קיבלתי מענק פיתוח מקרן הקולנוע הישראלי על סך 50,000 ש"ח בשנת 2008. אני לא זוכרת באיזו הגשה בדיוק, אבל הגשתי הרבה פעמים, הרבה סינופסיסים, בכל מועד אפשרי ולכל קרן אפשרית. מתוך הבנה שטכנית יש מעט סיכוי לקבל מענק. שכן יש הרבה מגישים ומעט מענקים. השתדלתי לראות בזה עניין סטטיסטי ולא רגשי. לכן כשקיבלתי תשובות שליליות המשכתי להגיש ולנסות, זה מסוג הדברים שאסור לתת להם להפיל את רוחך.

"אפס ביחסי אנוש". דאנה איבגי, נלי תגר.

"אפס ביחסי אנוש". דאנה איבגי, נלי תגר.

באיזו מידה הוא עזר לך וקידם את תהליך הכתיבה?  מענק הפיתוח מאוד עוזר, כלכלית כמובן וגם הוא נותן חיזוק חיצוני, שעוד מישהו מאמין ברעיון שלך. ויש גם תחושת מסגרת, אמנם ערטילאית, אבל משמעותית. וכמובן הדבר שתסריטאי זקוק לו במיוחד- דד ליין.

ממה התפרנסת בזמן כתיבת התסריט? בזמן כתיבת התסריט התפרנסתי מעבודות מזדמנות. בכתיבה, בעריכת תסריטים וגם בהפקות. בין היתר גם לימדתי קולנוע ועשיתי חונכויות תסריט ובימוי ב"סם שפיגל" וב"מעלה". כמו כן קיבלתי כמה מלגות שעזרו מאוד לאורך הדרך (מאירועי פיצ'ינג, וממכון סאנדנס).

מתי התחילה הפקת הסרט? ליהוק הסרט התחיל במרץ 2012, ה"פרה-פרודקשן" התחיל באוקטובר 2012 והצילומים נערכו בסוף דצמבר 2012- ינואר 2013. אגב, אין טעם לבדוק את זה ביחס למתי קיבלתי מענק פיתוח, כי עבדתי על התסריט גם לפני שקיבלתי את הפיתוח וגם הרבה אחרי כן. רוב הזמן עבר בגיוסי הכספים להפקה.

מה המענק האידיאלי בגבולות הריאלי שהיית אומרת שצריך תסריטאי (במאי) לקבל? חשוב לציין שמענק פיתוח יכול לעזור מאוד אבל הוא לא ערובה לכלום. הרבה מענקי פיתוח שניתנו לא הובילו לסרט, ולעומת זאת ישנם סרטים טובים שנעשו עפ"י תסריטים שלא קיבלו שום מענק. ברור שאין לזה גבול ושהמענק האידיאלי הוא כזה שמאפשר לכותב לא להתעסק בשום דבר אחר ולממן גם תחקיר, עריכת תסריט או כל דבר אחר שדרוש לו לצורך הכתיבה. אבל אני חושבת שבניגוד למענקי הפקה, מענקי פיתוח כדאי לחלק בין כמה שיותר כותבים, גם אם זה דורש הקטנה של המענקים. המענקים ממילא לא יכולים לכסות תקופת חיים ארוכה, בטח לא עבור כאלו שצריכים לפרנס משפחה, אבל כאמור מעבר לכסף הם נותנים גם חיזוק יצירתי, מסגרת ודד-ליינים.

לי גילת, "הקפות"

האם קיבלת מענק לפיתוח ואם כן מאיזו קרן ומתי? קיבלתי מענק פיתוח על "הקפות" ב 2007 עם סיום לימודי בסם שפיגל, כתרי שחורי שמע את הפיצ' שלי באירוע חשיפה לתעשייה שערך בית הספר לבוגריו הטריים וקרן הקולנוע החליטה להעניק לי סכום של 20 אלף שקל לכתיבת התסריט. כסטודנטית צעירה זאת הייתה זריקת עידוד מטורפת שללא ספק התניעה את הכתיבה.

"הקפות". ליאור אשכנזי, אסי לוי.

"הקפות". ליאור אשכנזי, אסי לוי.

באיזו מידה המענק עזר לך ותרם לתהליך הכתיבה? כמובן שעזר. גם כלכלית יכולתי להתפנות לכתיבה וגם הבעת האמון בפרויקט גרמה לי להתיישב. דראפט ראשון היה מוכן ב-2008. אבל הדראפט שבאמת היה מוכן לצילומים נסגר ב-2012.

ממה התפרנסת בזמן כתיבת התסריט? עבדתי בעוד עבודות, אבל מענק הפיתוח בהחלט עזר לי להוריד הילוך בכל הקשור לפרנסה ולהפוך את כתיבת התסריט לעבודה מרכזית במשך מספר חודשים.

מתי התחילה הפקת הסרט? ב-2013 

מה המענק האידיאלי בגבולות הריאלי שהיית אומרת שצריך תסריטאי (במאי) לקבל? אני חושבת שהמקובל כרגע בקרנות הוא סכום שנע בין 50 ל 70 אלף שח וזה סכום סופר אידיאלי והוגן שאולי לא מפרנס את הכותב/ת אקסקלוסיבית אבל בהחלט מאפשר להוריד הילוך ולהתרכז בכתיבה.

סופי ארטוס, "עמק"

האם קיבלת מענק לפיתוח ואם כן מאיזו קרן ומתי? קיבלתי מענק לפיתוח מקרן הקולנוע ב-2008, בלי מפיק. קיבלתי סכום של 25 אלף ש"ח.

"עמק".

"עמק".

באיזו מידה הוא עזר לך ותרם לתהליך הכתיבה?  המענק עזר לי מאוד, זה היה הפיתוח הראשון שקיבלתי בארץ וזה נתן פוש, גם כלכלי וגם פסיכולוגי. אמנם מדובר במעט כסף וזה בטח לא מספיק, זה לא כסף שאפשר לשבת ולכתוב איתו, אבל זה עזר לי וזה שילם על העזרה עם הילדים. ב-2009 סיימתי את כתיבת התסריט. הצורך לעמוד בדד-ליינים של דראפטים לקרן עזר לי לתהליך רציף של כתיבה וכן חוות הדעת שקיבלתי מהיועצים האמנותיים.

מתי התחילה הפקת הסרט? ב-2009 חברתי למפיק, הוא הגיש את הסרט ב-2010 וב-2011 קיבלתי תקציב להפקה. יצאנו לצילומים ב-2013.

מה המענק האידיאלי בגבולות הריאלי שהיית אומרת שצריך תסריטאי (במאי) לקבל? כדי לשבת ולכתוב צריך 9-10 חודשים. בחישוב שלי צריך 70,000 שזה פחות או יותר מה שהקרן נותנת עכשיו במסלול המקצועי. זה מאפשר.

***

על פי הסטטיסטיקה של שש הבמאיות שהגיבו לשאלון שלי, עולה כי חלפו בין 6 ל-7 שנים (!) בין קבלת המענק לפיתוח ועד ליציאת הפיצ'ר הראשון לאויר העולם. אז גשו לעבודה ולמלאכה, ובהצלחה לכל המגישות והמגישים.

המאמר נכתב בידי אלינור נחמיה ופורסם במקור, בגרסה מעט שונה, בבלוג שורה ראשונה.
נחמיה היא בוגרת 'מנשר' ויוצרת הסרט הקצר "עונה מתה" שהוקרן במספר פסטיבלים בעולם, כולל פסטיבל סרטי הנשים בישראל.

תסריטאי

יופי של כתבה.

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?