"מקס הזועם: כביש הזעם" – ביקורת

"מקס הזועם: כביש הזעם". טום הארדי.

"מקס הזועם: כביש הזעם". טום הארדי.

הסרט "מקס הזועם: כביש הזעם" אמנם מציג עלילה ממוחזרת וחסרת היגיון, אך היא מוקפדת דיה כדי לא לחרב את מופע החזון הויזואלי המרהיב של הסרט. הויזואליה הזו היא למעשה כל הסרט, והיא לחלוטין משגעת את העיניים.

הבמאי-תסריטאי-מפיק האוסטרלי ג'ורג' מילר פתח את הקריירה העלילתית שלו ב-1979 עם הסרט "מקס הזועם" בכיכובו של מל גיבסון צעיר ולא מוכר דיו, שאינו זכור על ידי רבים. הסרט גם לא עובר את מבחן הזמן, אך נוצרו לו שני סרטי המשך בידי מילר, לא ממש טובים ממנו. האחרון בהם היה בשנת 1985, ואחריו התפנה מילר לז'אנרים אחרים, כמו של "המכשפות מאיסטויק" (1987), "בייב בעיר הגדולה" (1998) ושני סרטי "תזיזו ת'רגליים". אמנם מילר התקדם לז'אנרים אחרים והעולם לא זכר במיוחד את "מקס הזועם" (כנראה שרוב תהילתו מבוססת על גיבסון, שהפך למגה כוכב מאוחר יותר, לפני דעיכתו עם הערותיו האנטישמיות החוזרות ונשנות), אך בכל זאת הוציא לפועל סרט נוסף בסדרה, 36 שנים אחרי הראשון. השאלה הראשונה שקופצת לראש היא מי בכלל היה צריך עוד סרט?

אז מילר הגיע לביים את הסרט עם תסריט לא מיוחד ושאינו מיחס חשיבות יתרה להיגיון (שהוא כתב יחד עם עוד שני תסריטאים), אבל עם חזון ויזואלי שהיה חובה שיעלה על הבד. וזו בדיוק התשובה. אל ההרפתקה הצטרף טום הארדי ("התחלה") שמחסום אימתני המזכיר את המסיכה שעטה בתור ביין ב"עלייתו של האביר האפל", חוסם את מרבית פניו ודואג שידבר מעט מאד; וגם הצטרפה שרליז ת'רון ("פרומתיאוס") שהיא הגיבורה האמיתית של הסרט.

העלילה נפתחת עם מקס (הארדי), שאישתו ובתו נרצחו והוא עכשיו רק שורד בעולם הפוסט-אפוקליפטי הצחיח שסביבו. הוא נלכד ונכלא בידי חיילים של אימורטן ג'ו הנורא (יו קיס-ביירן, שהיה גם בסרט הראשון), אך כאשר הקיסרית פוריוסה (ת'רון) חומקת מלפיתתו של אימורטן ג'ו בליווי הנשים האהובות עליו, מקס השבוי מצטרף בעל כורחו למרדף בעקבותיה.

בדרך כלל אני חסיד של תסריט טוב הרבה מעבר לחזותו של סרט (היזכרו בביקורת על "אווטאר"), אבל התסריט החלש של "כביש הזעם" לא נוראי מספיק כדי להעכיר את הסרט. אם כבר, נקודות התורפה של "כביש הזעם" בהיבט של ההמונים, הן דווקא נקודות החוזק שלו בקרב מי שיאהב את הסרט: המוזרויות שלו. זה לא רק שהעיצוב של הסטים בסרט הוא מרהיב על אף שרובו נעשה באיזורים צחיחים, אלא גם עיצוב הדמויות בסרט – החל מה'חיילים' הצעירים שכוללים גם תמהוני שמנגן על גיטרה חשמלית ומהפנט את האווירה, וכלה בגיבור על פי שם הסרט, שקשה לזהות את פניו כמעט לאורך כל זמן הריצה. יש בסרט הזה המון תעוזה יצירתית, ומי שמוכן יהיה לקבל אותה, לבטח יהנה.

דירוג: ★★★★☆

מקס הזועם: כביש הזעם (אוסטרליה, 2015)
בימוי: ג'ורג' מילר | תסריט: ניק לתוריס, ברנדן מק'קרתי, ג'ורג' מילר | משחק: טום הארדי, שרליז ת'רון, ניקולס הולט, יו קיס-ביירן | מוסיקה מקורית: ג'אני אקס-אל
הפצה: גלובוס גרופ, החל מ-29.09.2015 ב-yes VOD (הוקרן בבתי הקולנוע החל ב-14.05.2015). קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?