"גשר המרגלים" – ביקורת

"גשר המרגלים". טום הנקס, מארק ריילנס.

רגע לפני כותרות הסיום של "גשר המרגלים", גיבור הסרט מביט מחוץ לחלון ברכבת הלוקחת אותו מהפרבר הניו יורקי בו הוא גר אל העיר הגדולה ורואה ילדים משחקים. הוא נזכר במה שהוא ראה בעת שהיה במזרח ברלין כחלק ממו"מ לחילופי שבויים אותו הוא ניהל. זהו דימוי זול שיחד עם עוד מחווה שמתרחשת ברכבת באים לסמל לנו שבארצות הברית הכול טוב לעומת רוסיה הקומוניסטית. דימוי פשטני שאני מאמין שאין צופה שלא יקלוט אותו. אני נאנחתי מהקלישתאיות, ועל כך אמרה שותפתי לצפייה: למה ציפית משפילברג?

ואכן, לטוב או לרע, שפילברג הוא שפילברג. לפעמים התוצאה הסופית מצוינת ("אי.טי", "דו"ח מיוחד") ולעיתים בלתי נסבלת ("מינכן"). ובהתאם ליוצר שעוד רגע מתחיל את העשור השמיני של חייו, הרבה פעמים התוצאה היא סבירה ומהנה. החלוקה הזו אף קיימת בתוך "גשר המרגלים" עצמו: חלקו הראשון היא דרמה משפטית עם קמצוץ מתח, מעט דרמה והרבה אידיאולוגיה גלויה. חלק זה לא מתרומם אבל ייאמר לזכותו שהוא גם לא מביך. מנגד, ברגע בו הגיבור של הסרט מעורב בעסקת חילופי מרגלים הסרט נהיה יותר מעניין, מותח ומוצלח.

הגיבור הוא ג'יימס דונובון (טום הנקס), עו"ד ניו יורקי שבדרך כלל עוסק בתביעות ביטוח. למרות שאין לו קשר לתחום הפלילי, הוא מקבל את 'הזכות' להגן על מרגל סובייטי. דונבון מתייחס לתיק הזה כמו כל תיק, כשהחוק החוק הוא נר לרגליו והוא מצליח להתעלות מעל הרגשות הפטריוטים שלו. הוא ממשיך לדבוק באמונה שלו, גם כשכל הסובבים אותו, כולל שותפיו למשרד והשופט המנהל את המשפט מתייחסים לתפקיד שלו כמס שפתיים. לשיטתם, מטרת המשפט הוא שהעולם יראה שהאומה האמריקאית מעניקה משפט הוגן אך בו בזמן מצפים שהוא יעשה את המינימום כדי שההכרעה תהיה מהירה וברורה (עונש מוות).

אבל דונובן לא מוכן לקחת חלק במשחק הזה. הוא מאמין בחוק, החוקה והדרך האמריקאית ומוכן לסכן את הקריירה שלו והמשפחה שלו למען הצדק. יותר מכך, הוא אף מפתח ידידות עם הלקוח שלו רודולף אייבל (שחקן התיאטרון מארק ריילנס). ניתן לשער שאם היה פייסבוק באותה תקופה הצל היה מוקיע אותו כסמולן בוגד.

חלקו של דונובון לא נגמר עם המשפט ולאחר שפרנסיס פאוורס, טייס של מטוס ריגול אמריקאי (אוסטין סטול) נשבה בידי הסובייטים, הסרט מפסיק להיות "חוק וסדר – המלחמה הקרה" ונהיה סרט ריגול (מוצלח יותר מבונד האחרון). דונובון יוצא למזרח ברלין להיפגש עם עו"ד מסתורי שטוען שמייצג את משפחתו של אייבל ובאופן מפתיע מייצג גם סטודנט אמריקאי המואשם בריגול לאחר שנתפס מהצד הלא נכון של החומה. דונובן נכנס לעולם אותו הוא לא מכיר, מנסה להבין מי נגד מי ואף מי הוא מי, והכל במטרה להשיב את כולם הביתה בשלום.

אחד הדברים שזהים בשני החלקים הוא טום הנקס. למרות שהסרט משופע בשחקני משנה מרשימים (בין היתר אלן אלדה, איימי ריאן) הסרט הוא מופע של איש אחד. הנקס משלב בין הדמויות אותן גילם בעבר בסרטים של שפילברג: מבולבל כמו הגיבור של "טרמינל", עקשן כמו הסוכן ב"תפוס אותי אם תוכל" ואמיץ כמו המפקד ב"להציל את טוראי ראיין". לא הנקס בשיאו, אלא יותר המיטב שלו.

"גשר המרגלים". איימי ריאן, טום הנקס, אלן אלדה.

המשותף לשני החלקים היא תחושה של 'כמעט שם': יש רגעים שאמורים להיות מצחיקים – אבל זה לא זה (וזה עוד כשהאחים כהן כתבו את התסריט. מקווה שאת הבדיחות הם שמרו ל"יחי הקיסר" שלהם שיגיע שנה הבאה). כך גם ברגעי הפעולה, ובעיקר בסצנה בה מטוסו של פאוורס נורה. ייתכן שהתקציב היחסית נמוך (40 מליון דולר) הלך ברובו לשחזורים הרבים, ולא נשאר תקציב לסצנת פעולה מרשימה כמו ב"מהיר ועצבני". אבל אם זה המצב (או סיבה אחרת) עדיף לא להראות בכלל. התוצאה במקרה זה היא של סרט זול – וזה פוגע בשאר המראה.

אבל יותר מהכול, הדבר מורגש בצד המוסרי של הסרט. ברור מהתחלה מה עמדתו של דונבון, והשינוי היחיד הוא באופן בו הוא מביא אותו לידי ביטוי וזה ביחס שלו לחוקים והמוסדות שאמורים לקבוע את זה. בעוד שתחילת הסרט הוא מצטייר כ'חנון' שעושה את מה שחובה לעשות והכל במסגרת החוק (גם אם זה מתנגש עם מה שהרוב חושבים כנכון. במובן הזה, דווקא בנון קונפרמיות שלו הוא הכי קונפורמי שיש – החוק היבש גובר על מה שאולי נכון יותר לעשות וזה לתת למרגל למות) ובתוך כמה ימים הוא הופך למומחה ריגול המשתלב בהצלחה בעולם הצללים.

"גשר המרגלים". טום הנקס.

הרדידות הזו היא משהו שמאפיין את סרטיו של שפילברג, שבסופו של דבר רובם הם סרטי ילדים: לוקחים תמונת עולם מורכבת ומפשט אותה. הייתי רוצה לכתוב שמפחיד מה הוא יעשה עם השואה, אבל… "רשימת שינדלר". מה שנותר מכך ברוב סרטיו היא חגיגת האמריקאיות. ובכך הוא דומה בעיקר למייקל ביי, כשההבדל בין השניים הוא שאצל שפילברג מטאפורות פשטניות מחליפות את הפיצוצים הגרנדיוזיים.

דירוג:

גשר המרגלים (ארה"ב, 2015)
בימוי: סטיבן שפילברג | תסריט: מאט צ'רמן, אית'ן כהן, ג'ואל כהן | משחק: טום הנקס, בילי מגנוסן, איימי ריאן, אלן אלדה | מוסיקה מקורית: ג'ון וויליאמס
הפצה: א.ד.מטלון, החל מה-26.11.2015 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: