סיכום 2015 בקולנוע

2015 היא השנה עם הכי הרבה סרטים שעברו את קו מיליארד הדולר הכנסות, והם: "מהיר ועצבני 7", "עולם היורה", "המיניונים" ו"מלחמת הכוכבים 7: הכוח מתעורר" (אחד הסרטים שהכי אהבתי השנה; הרשימה בהמשך). ארבעתם סרטי המשך, כמובן, וגם בשנה הבאה יש כמות נכבדת של סרטי המשך, שחלקם כנראה יעברו או יגרדו את המיליארד.

סן פרנסיסקו הופיעה הרבה בסרטים השנה. "הסיפור של אדליין" ו"הקול בראש" מתרחשים בעיר, הקטעים האחרונים של "חופשה בהפרעה" מתרחשים בה, והיא נהרסת ב"סן אנדראס", "פיקסלים" וב"שליחות קטלנית: ג'נסיס" (ואפילו מופיעה לרגע ב"משימה בלתי אפשרית 5").

בהיעדר בשורות גדולות לשאוב מהן השראה בספרות או בתאטרון כמו בעבר, השנה היתה תופעה מעניינת של סרטים עלילתיים על פי סרטי תעודה, שני הראשונים על פי סרטי תעודה שאף זכו באוסקר: "לאהוב אותה" עם ג'וליאן מור, "על חבל דק" עם ג'וזף גורדון-לוויט ו"משברים בע"מ" עם סנדרה בולוק. וסרטים תיעודיים, כמובן, מבוססים על סיפורים אמיתיים.

לאוסקר אייזק היתה שנה טובה שהתחילה עם "שנה קשוחה מאוד" ונגמרה עם "מלחמת הכוכבים 7: הכוח מתעורר", עם "אקס מכינה" באמצע, תפקיד ראשי במיני סדרה "דרוש גיבור" ובשנה הבאה הוא מגלם את הרשע בסרט "אקס-מן: אפוקליפסה". בן וישאו הופיע השנה במספר סרטים. בתחילת השנה יכולנו לשמוע את קולו בתפקיד הראשי ב"הדוב פדינגטון", הוא גילם את Q ב"ספקטר", הבעל של קארי מוליגן ב"סופרג'יסטיות", הרמן מלוויל בסיפור המסגרת של "בלב ים" וגם ב"הלובסטר" הטוב שלא יצא בארץ בהקרנות מסודרות (ותפקיד לא גדול ב"הנערה הדנית" שיוצא בקרוב). אליזבת' בנקס לא רק הופיעה במספר סרטים, בנוסף לתפקידה הקטן מהסרט הראשון היא הפיקה וביימה את "פיץ' פרפקט 2" המצליח, שיחקה טוב ב"אהבה וחסד" והופיעה ב"משחקי הרעב" האחרון בהחלט. והשנה החל מסע הכיבוש של אליסיה ויקנדר שיימשך בלי הפסקה גם בשנה הבאה.

הסרטים שהכי אהבתי השנה

"בירדמן" – השעה הראשונה מושלמת, השחקנים מצוינים, בנוסף למייקל קיטון ואמה סטון, אדוורד נורטון בתפקיד נהדר (וחסרונו מורגש בחצי השני של הסרט), והמוזיקה לכל אורך הסרט.

"מלחמת הכוכבים 7: הכוח מתעורר" – אני מעריץ גדול של שלושת הסרטים הראשונים, וסרט ההמשך הזה הוא מהנה, מוצלח וסוחף כמו שסרט "מלחמת הכוכבים" צריך להיות. כתבתי כמה דברים על הסרט.

"להציל את מארק וואטני" סרט מדע בדיוני מרתק, שהוא לא כל כך בדיוני ועם הרבה מדע והמקורות הספרותיים שלו ניכרים בו לטובה. זו הביקורת המלאה שלי על הסרט.

"הדוב פדינגטון" – בימוי מצוין של פול קינג, סרט על ילדים ודוב ולא רק לילדים. אפשר ללמוד איך עושים קדימון רע לסרט טוב במקרה הזה. הביקורת שלי על הסרט.

"משחק החיקוי" מרתק, מהנה, חכם. האם זה היה יכול להיות סרט יותר טוב? כנראה שכן. ועדיין שווה צפייה.

וגם:

"הקול בראש" – מקסים, מצחיק, רעיונות נהדרים, והחתול בסוף הוא אחד הקטעים המצחיקים ביותר בקולנוע השנה!

"בחזרה למחר" – מעניין ומלא קסם. והילדה הקטנה שיחקה מצוין.

"החופשה הסקוטית שלי" – קומדיה כמו שרק הבריטים יודעים לעשות.

"קינגסמן: השירות החשאי" – סרט פעולה אלים ומצחיק. והיתה לו גם כרזה יפה מאוד. לולא כלי הנשק זה יכול היה לרמוז על סרט אחר לגמרי וזה מראה יפה את השילוב שיש בסרט בין ג'נטלמניות אנגלית ואלימות.

"5 עד 7" – היה משהו מקסים בסיפור הרומנטי יוצא הדופן הזה. על אף שהוא ללא ספק ארוך מדי, יש בו הרבה דברים יפים בין בני הזוג, בסנטרל פארק בניו יורק ובתגובה של האמא (גלן קלוז) במסעדה כשנודעים לה הפרטים.

אציין לטובה גם סרט שלא הוקרן בבתי הקולנוע בארץ: Infinitely Polar Bear שעליו מארק רופאלו מועמד לגלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר.

סרטים מורכבים מהרבה קטעים, וגם בסרטים בינוניים או גרועים יש לפעמים רגעים בלתי נשכחים, דיאלוגים מצחיקים במיוחד ו/או דמויות מיוחדות, ואלה נבחרי השנה שלי:

"עלייתה של ג'ופיטר" – צ'אנינג טייטום שיחק ממש טוב. ויש הופעת אורח של טרי גיליאם, במעין מחווה ל"ברזיל" שלו.

"סלמה" סרט טוב וכרמן אג'יוגו מצוינת בתפקיד אשתו של מרטין לות'ר קינג ג'וניור.

"מידות רעות" תגובתו של חואקין פינקס כשהוא רואה תמונה של ילדה (הוכחה ל"בסרטים גרועים יש רגעים בלתי נשכחים" שבכותרת).

"שנה קשוחה מאוד" כשעה וחצי לתוך הסרט מתחיל מרדף שקט ומרתק שפותח את חצי השעה הטובה והמעניינת ביותר של הסרט (אם הצלחתם להגיע אליה).

"ניו יורק סיפור אהבה" המעלית החורקת. תמיד הדברים הכי קטנים מצחיקים אותי.

"בית" סטיב מרטין מזכיר כמה הוא יכול להיות מושלם בתפקיד הרשע צר המוח והמשחק של חילופי הצבעים של כל החייזרים לפי הרגשות שלהם.

"דני קולינס" אל פצ'ינו מוכיח מה שידענו אבל בקלות יכולנו לשכוח בגלל כל הסרטים שעשה בעשרים (ומעלה?) השנים האחרונות: הוא שחקן טוב.

"החיפוש" עבדול חלים מאמוטסיב הצעיר מגלם את הילד שנאבד והוא נהדר.

"מקס הזועם: כביש הזעם" במרדף הכמעט-בלתי פוסק בסרט יש קטעים מרשימים במיוחד עם מתקיפים שמגיעים מהאוויר, לא בתעופה, אלא מחוברים לכלי הרכב שדוהרים לצד המשאית הנרדפת. זה מקורי, זה מרהיב וזה מדהים. קטעי הפעולה בסרט גם מלווים במוסיקה מצוינת. והנה קליפ מרתק על הצילום בסרט:

"משפחת בלייה" השיר שהיא שרה בסיום.

"סן אנדראס" ו"הסיפור של אדליין" – שני סרטים שונים לגמרי, שבתחילת כל אחד מהם יש תאונה דרכים מרהיבה ורואים כל מה שקורה לנהגת.

"הנסיך הקטן" הקטע עם פחי המִחזור (שוב: הדברים הקטנים שמצחיקים אותי).

"אהבה וחסד" הקטעים שבהם רואים את הביץ' בויז מקליטים את השירים ויוצרים את הצלילים מהשירים המוכרים הם רגעים מרגשים מלאי השראה ועוצמה. ואליזבת' בנקס משחקת נהדר.

"אסון מהלך" שני קטעים מעולים: קטע הפתיחה כשהאב מסביר לבנותיו הצעירות על הגירושים שלו ושל אמם והקטע שבו קשה לאיימי במיטה עם הנשימות של הרופא ששוכב לצדה. במהלך הסרט הם בבית קולנוע ואחרי זה איימי רואה את הסרט משודר בטלוויזיה כאינדיקציה לחלוף זמן (יכול להיות שזו הפעם הראשונה שמשתמשים בטכניקה המקורית הזאת בסרט).

"סטיב ג'ובס" סרט גרוע, גשם יפהפה. אני אוהב גשם מאוד, ובדרך כלל סתם רואים דמויות בסרטים מתרטבות בו (לדמויות בסרטים אף פעם אין מטריות). במקרה הזה מדובר במטר מחוץ לחדר ישיבות וזה נראה מדהים.

"מר הולמס" פריט הטריוויה של השנה: בסרט שרלוק הולמס (שאותו מגלם איאן מקלן המדויק כרגיל) הולך לבית קולנוע לראות סרט על דמותו. את הולמס בסרט שבתוך הסרט מגלם ניקולס רואו, שכיכב ב"שרלוק הולמס הצעיר" ב-1986.

"הדינוזאור הטוב" ארלו הדינוזאור דובר האנגלית מנסה לתקשר עם ילד קדמון שלא מדבר. הם מדמים ענפי עץ לבני משפחותיהם. "עכשיו," חשבתי, "איך יסמלו את המוות?" ולילד הקדמון יש פתרון פשוט ומעולה. למה מי שכתב את הרגע הזה לא היה אחראי על כל התסריט?

"קומדיה אלוהית" הרבה רעיונות יפים באים לידי ביטוי בסרט הבלגי הזה, ואציין בו דווקא משהו ויזואלי לגמרי: עיצוב החדר עם כל המגירות.

"ג'וי" [מיני ספוילר] כל הקטע סביב ערוץ הקניות, ובמיוחד רגע השיא (של הסרט כולו) שבו היא עולה לשידור. [/מיני ספוילר]

"אקס מכינה" לא הוקרן בבתי הקולנוע בארץ באופן מסודר. זהו אחד הקטעים היפים בסרט השנה:
–