"זוטרופוליס".
כותרות הסיום של "זוטרופוליס", סרט האנימציה ה-55 במספר של אולפני וולט דיסני, מאזכרות משהו כמו 8 כותבים שונים. בעת הצפייה זה היה נראה לי מוזר, אבל במחשבה שנייה, כנראה זה מה שנדרש כדי להוציא סרט שאינו מבוסס על אגדת ילדים או קומיקס (אם כי גם אלו בדרך כלל כוללים מספיק כותבים כדי לארגן משחק של שלוש על שלוש). הצורך להמציא עלילה מקורית אך לא שחוקה, חכמה אבל לא מתחכמת, שתצחיק גם ילדים וגם מבוגרים – דורש את מיטב המוחות לעבוד יחדיו ולא לעבוד אחד על גבי השני באינסוף שכתובים. זה ללא ספק המאפיין הבולט ביותר של הסרט: מורכבות בכל הרבדים שמתלכדים לכדי יצירה חכמה (אם כי לטעמי מעט ילדותית מדי – שזה הגיוני, כי בכל זאת צריך למכור מרצ'נדייז), מצחיקה ואנושית, וכל זאת תוך שימוש בטריק הכי ישן בספר: האנשה של חיות.
וכך אנו מקבלים בתור גיבורה את ג'ודי הופס, ארנבת כפרית שכל חייה חלמה להיות השוטרת הארנבית הראשונה. היא מגיעה לזוטרופוליס, עיר הבירה בה חיים בהרמוניה כל החיות יחדיו (דבר המקבל ביטוי בשם הסרט בארה"ב – "זוטופיה") ומוכנה לכבוש את העולם. אך חרף הנחישות שלה, המפקדים שלה חושבים אחרת, והיא מוצבת תחילה כפקחית חניה ורואה איך החלום מתרחק ממנה.
היא מוצאת הזדמנות להוכיח שהיא שוות ערך לשאר השוטרים כשתריסר חיות טורפות נעלמות. לאחר שכל השוטרים הוותיקים (והגדולים) נשלחים למשימות, ג'ודי מתנדבת לצאת בעקבותיו של לוטרה שלא מעניינת אף אחד. היא מגייסת לצידה נוכל רחוב, ניק ווילד השועל, שיעזור לה להוכיח שגם הקטנים שווים משהו. השניים משתמשים בדרכים לא כל כך קונבנציונאליות כדי למצוא את הלוטרה הנעדרת ובדרך גם לחשוף קנוניה גדולה.
הסרט נע על קו דק בין שימוש בקלישאה של חיות מאונשות שכל אחת מייצגת סטריאוטיפ (למשל שועל ערמומי) לבין שימוש בה כדי להעביר מסר פשוט אך חשוב. בעיני זה החלק שפחות דיבר אליי כמבוגר, כי בעולם בו יש יותר סיכוי שדונאלד טראמפ יהיה מועמד לנשיאות מאשר ששחקן אפרו-אמריקאי יהיה מועמד לאוסקר – אני צריך קצת יותר מארנבת ושועל כדי להיות אופטימי.
"זוטרופוליס".
מבחינה קולנועית אלו דמויות שלמות, מעניינות שגורמות לך להתרגש מהן ואיתן – דבר לא פשוט עם חיות, בטח כשהדבר מכוון לילדים. הסרט לא נופל למחוזות הההטפה המוסרית הודות לטון הקליל והשילוב של הומור, שכולל כמה בדיחות פנים-קולנועיות. זה לא "דדפול", אבל עדיין עושה את שלו.
יש משהו עצוב בכך שאחד הדברים שהופכים את הסרט לטוב הוא העובדה שהוא לא מבוסס על יצירה קודמת ולא צפוי לנו סרט המשך (אם כי הכל אפשרי בהוליווד), ספיחים למותג והרחבת העולם הקולנועי בו הוא פועל גם למסך הקטן. אני לא תמים וחושב שהסרט הוא לא תוצר של מערכת מסחרית, אבל תמיד אעריך מקוריות ועוד כזו שמבוצעת באופן טוב.
דירוג: 
זוטרופוליס (ארה"ב, 2016)
בימוי: ביירון האוורד, ריץ' מור, ג'רד בוש | תסריט: ביירון האוורד, ג'רד בוש, ריץ' מור, ג'וזי טרינידד, ג'ים רירדון, פיל ג'ונסטון, ג'ניפר לי | קולות: ג'ייסון בייטמן, גיניפר גודווין, נייט טורנס, ג'ני סלייט, ג'יי.קיי. סימונס
הפצה: פורום פילם, החל מה-24.03.2016 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: