"הגיבורים של בוסטון" – ביקורת #2

"הגיבורים של בוסטון". מארק וולברג.

"הגיבורים של בוסטון". מארק וולברג.

"הגיבורים של בוסטון" הוא סרט שכתוב טוב והוא הסרט הטוב יותר של פיטר ברג (לא כזאת חוכמה, תכף אגיע אליו). יש לו קצב טוב למרות שהוא יותר דרמה מאשר מתח ופעולה.

זהו סרטו השלישי ברציפות של פיטר ברג בכיכובו של מארק וולברג. כמו "אסון בלב ים" ו"השורד האחרון", "הגיבורים של בוסטון" מבוסס על סיפור אמיתי שהתרחש במאה ה-21. אלו הסרטים הטובים ביותר של ברג אחרי הזוועות והפספוסים של "הנקוק" עם ויל סמית', "צוללות" ו"עד החתונה זה יעבור" (Very Bad Things) עם כריסטיאן סלייטר וקמרון דיאז, אחד הסרטים הכי גרועים שראיתי אי פעם.

בבסיסו זהו סרט אסונות כמו אלו משנות ה-70 ("שדה תעופה" על המשכיו, "הרפתקה בפוסידון" המצוין, "רעידת אדמה" והגדול מכולם: "המגדל הלוהט"). בחלק הראשון: הצגת הדמויות שהולכות להיפגע או מושפעות מהאסון שכולנו יודעים שעומד להתרחש. במקרה הזה האסון הוא מטען חבלה כפול שהופעל ברחוב מלא צופים במרתון בוסטון באפריל 2013. החלק הזה הוא המוצלח ביותר בסרט, הרבה תודות למוזיקה הכמעט בלתי פוסקת של טרנט רזנור ואטיקוס רוס, שזכו באוסקר על הסרט הראשון שהלחינו, "הרשת החברתית" של דיויד פינצ'ר. בזכות ההיכרות הפשוטה והנכונה הזאת עם כל הדמויות נוצרים סקרנות ומתח ואכפת לנו מהאנשים האלה כשהם פגועים או בצרה.

הבמאי פיטר ברג, ששותף לכתיבת התסריט, חייב להפסיק לצלם כל דבר כמו קטע הקרב בסרט מלחמה. כל הסרט מצולם עם מצלמת יד רועדת ולא יציבה ואין שוט שנמשך יותר משלוש שניות (כשהרוב כחצי מזה). אחרי פיצוצי המטענים זה הגיוני בגלל הכאוס והבהלה שבמצב. זה היה יכול להפוך את השימוש בזה ליותר אפקטיבי אם הסרט לא היה ככה מהתחלה.

החלק השני הוא השתלשלות האירועים המיידית אחרי האסון. כאן מראה ברג איפוק יוצא דופן בשבילו, בלי יותר מדי צילומים גרפיים של פצועים. בשלבים אלו הסרט מרגש ומעניין. החלק השלישי הוא החקירה והמרדף אחר האחראים לפיגוע וסובל מעט מאריכות יתר ושימוש מיותר בהילוך אטי. בתפקידים קטנים ועם מעט מאוד אופי שחקנים מוכרים שמשרתים את מטרתם, ביניהם שחקני המשנה של העת החדשה: ג'ון גודמן, קווין בייקון וג'יי-קיי סימונס.

"הגיבורים של בוסטון". ג'ון גודמן, מארק וולברג, קווין בייקון.

"הגיבורים של בוסטון". ג'ון גודמן, מארק וולברג, קווין בייקון.

הסרט ארוך מדי עוד לפני אחרית הדבר המיותרת שבה מרואיינים האנשים האמיתיים שגולמו בסרט בידי שחקנים: פוליטיקאיים, אנשי חוק ונפגעים בפיגוע. כולם מלבד דמותו של מארק וולברג, שהורכבה מדמויות שונות של שוטרים. וולברג טוב לכל אורך הסרט וכמפיק כנראה התעקש על הקטע המיותר שבו הוא מדבר עם שוטר-עמית על אשתו. זו אופנה רווחת בסרטים ביוגרפיים בשנים האחרונות, שרואים את הדמות האמיתית בסוף הסרט כמו ב"סאלי" וב"סארו- הדרך הביתה" בשנה האחרונה. במקרה הזה הלכו רחוק ופתאום אנחנו מוצאים את עצמנו בעיצומו של סרט תיעודי כמו חותמת איכות או טפיחה על השכם של "דבקנו באמת" כביכול.

מלבד הצילום והעריכה והאורך של הסרט, הבעיה שלו היא שהוא לא עוסק בדבר. הוא מבוסס על אירועים אמיתיים אבל אין שום דבר מעבר. אין פה ייחוד, תחכום, שנינות, תעלומה גדולה או ערך מוסף מעבר לתיעוד מקרה יוצא דופן בארצות הברית, ולא מספיק הקטע האחד שבו מדברים על האם היה ניתן למנוע זאת.

דירוג: ★★★½☆

הגיבורים של בוסטון (ארה"ב, 2016)
בימוי: פיטר ברג | תסריט: פיטר ברג, מאט צ'רמן, מאט קוק, אריק ג'ונסון, פול טמסי, קייסי שרמן, דייב וודג' | משחק: מארק וולברג, ג'ון גודמן, מישל מונאהן, ג'יי.קיי. סימונס, קווין בייקון, רייצ'ל ברוסנן, לאנה קונדור, קנדי אלכסנדר, מייקל ביץ', ג'ון אנוס השלישי | מוסיקה מקורית: סטיב ג'בלונסקי
הפצה: פורום פילם, החל מה-19.01.2017 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?