"אור ירח" – ביקורת #2

מאת רותם יפעת
"אור ירח". מהרשלה עלי, אלכס ר. היברט.

"אור ירח". מהרשלה עלי, אלכס ר. היברט.

אחד האתגרים הכי קשים בתור צופה קולנוע (וזה נכון לכל מדיום אמנותי) הוא להתמודד עם ציפיות. החוויות הכי ייחודיות שהיו לי מסרטים היו מקרים בהם לא שמעתי מילה אחת על הסרט. לא על העלילה, לא על איכותו, כלום. ומנגד, כשהייתי מגיע עם הדי ביקורת עולמיים או מקומיים על סרט כלשהו, הייתי בונה לי ציפיות ולרוב מתאכזב לנוכח גודלן. לשמחתי אני חושב שעם השנים אני חושב שהצלחתי לנתק את הדעה שלי מהציפיות.

אל "אור ירח" הגעתי רק עם הידיעה שהוא זכה לשבחים רבים וכן שכל צוות שחקנים הוא אפרו אמריקאי וכך גם הבמאי ברי ג'נקינס. ציפיתי לסרט קטן על החוויה של אפרו-אמריקאים בארה"ב. סיפור כזה יכול בקלות להיגרר ל"פורנו רגשי". אבל "אור ירח" אינו שם, אלא אנושי ועדין באופן בו הוא מתאר את הכאב והסבל של הגיבור שלו. הבעיה שהגיבור שלו לא שלם. יש תחושה שהדביקו אסופה של אירועים לדמות בתקווה שייצא משהו אחיד. אולי זו המהות של האנושיות, אבל בקולנוע זה עוד פחות.

למרות שזהו סרטו השני של ג'נקינס הוא כבר מפגין סגנון קולנועי ייחודי. ג'נקינס כתב את התסריט על פי המחזה "לאור הירח, ילדים שחורים נראים כחולים" שכתב טארל אלווין מקרני, אותו ביסס על חוויות הילדות שלו. ג'נקינס התחבר לסיפור של מקרני בין היתר מפני שהשניים גדלו באותה שכונה בה הסרט מתרחש ואף למדו באותו בית ספר (אם כי לא נפגשו). החיבור למקום בוודאי תרם לאופן בו ג'נקינס תופס את רוח הנעורים הייחודית לאזור אבל גם את האופן בו הוא מצלם אותו.

גיבור הסרט שיירון, מתבסס על מקרני בתור ילד: צעיר מופנם שסובל מהצקות מילדי השכונה. עיקר ההצקות שלהם הם על בסיס הנטייה מינית שלו, או יותר נכון הפרשנות שלהם את ההתנהגות שלו שלטעמם היא בעלת מאפיינים הומוסקסואלים (אם כי בשום שלב בתחילת הסרט אנחנו לא ממש רואים עניין של שיירון במיניות בכלל). היחיד שלא מציק לו הוא קווין (שמגולם על ידי אנדרה הולנד בחלק השלישי), אבל גם הוא מתבייש בחברות הזו בפומבי כך נדמה. בבית המצב לא יותר טוב: אמו (נעמי האריס) המכורה לקראק מזניחה אותו ומתעללת בו רגשית. היחידים שבאמת אכפת להם ממנו הם חואן, סוחר סמים מקומי (מהרשלה עלי) וזוגתו תרזה (הזמרת ז'נאל מונה בתפקידה הקולנועי הראשון, אך לא האחרון השנה).

הסרט עוקב אחר שלושה שלבים בחייו של שיירון (שמגולם על ידי שלושה שחקנים שונים): החלק הראשון נקרא "קטנצ'יק" ומתאר את שיירון בגיל 10 עת המפגש עם חואן; החלק השני נקרא "שיירון" ומתאר את מעלליו בגיל 16 בו הוא נקלע להסתבכות שתשפיע על חייו; החלק השלישי "שחור" מציג את שיירון בגיל 30 בו הוא סוגר מעגלים מגיל הנעורים ומנסה להגיע להשלמה גם עם עצמו.

"אור ירח".

"אור ירח".

כמובן שהעלילה מורכבת ועשירה יותר מזה, וכוללת התפתחויות דרמטיות (אותן לא אפרט כדי למנוע ספוילרים) אבל הן לא העיקר. זהו סרט מינימליסטי, המתמקד בחוויית ההתבגרות והשינוי של שיירון.

הבעיה העיקרית בסרט היא לא מיעוט הדרמה העלילתית, אלא הבנייה של דמותו של שיירון. למרות שמחלק לחלק הוא עובר שינויים קיצוניים, הדבר מרגיש מעט תלוש מפני שבשום שלב לא הצלחתי להבין אותו. נדמה שהתשוקה היחידה שהייתה לו היא שיאהבו אותו (מה שהוא קיבל בעיקר מחואן ומתרזה), אבל זה לא מצליח להצדיק את כל הדברים שהוא עובר – בעיקר בחלק השני. בכלל, החלקים מאד לא אחידים ברמתם, והשניים הראשונים היו יכולים להתקצר בהרבה כי בסופו של דבר הם משמשים כאקספוזיציה לחלק השלישי.

המקור התיאטרלי של הסרט בא לידי ביטוי לא רק בחלוקה למערכות, אלא גם בדיאלוגים ובמיקומים בהם ההתרחשויות מתקיימות: כמעט הכול סגור וברור. דמויות ממש אומרות את הפילוסופיה שלהן במקום להציג אותן קולנועית. בכלל, הסרט קטן מסך חלקיו: הבימוי של ג'נקינס מדויק ומבליט את הדרמה וכל השחקנים עושים עבודה מצוינת.

"אור ירח". מהרשלה עלי, אלכס ר. היברט.

"אור ירח". מהרשלה עלי, אלכס ר. היברט.

ראשית זה הגיבור המגולם על ידי שלושה שחקנים שונים, כולם עם ניסיון מינימלי עד אפסי, אך הדבר אינו מונע מהם לספק הופעות מצוינות וסוחפות. השלושה יוצרים תחושה של זהות ואחידות לאורך השנים – דבר לא פשוט. מהרשלה עלי עושה עבודה נפלאה ומרגשת, אבל הדמות שלו שם בעיקר כדי לתת משפטי זן ולהיות דמות קרטונית: סוחר הסמים טוב הלב. זה בא לידי ביטוי גם ביחס האבהי והעוטף שלו לשיירון, ובעיקר בכך שאנחנו לא רואים אותו אלים או מאיים כלפי אף אחד. אסייג ואומר שיש הטוענים שאכן כך פועלים חלק מסוחרי הסמים בשכונות כאלה והם לא אלימים או רעים כלפי המקומיים. למרות זאת, חסר היה לי את הקונפליקט שלו בין הנחמדות ולעובדה שמה שהוא עושה הורס חיים – כולל זה של האם של הילד אותו הוא אוהב. לרגע קל יש ניצוץ של זה, אבל זה לא מפותח. זה אולי היה לוקח את הסרט למקום אחר, אבל בלי זה, הדמות שלו היא מאד בעייתית.

נעמי האריס מופיעה למשך מספר דקות, ופרט לחלק השלישי, לכל אורכו היא בעיקר עושה קלישאה (אם כי עושה אותה היטב) לא מעניינת של אם מזניחה מכורה לסמים. בחלק השלישי היא נותנת תצוגה שובת לב והיא מצדיקה את מה שקדם לה. בנוסף למשחק ולבימוי, המוזיקה של הסרט היא אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר בה ולא סתם הוא זכה למועמדות לאוסקר השבוע.

"אור ירח". נעמי האריס.

"אור ירח". נעמי האריס.

זהו אינו הפרס היחיד אליו הסרט מועמד, והם מצטרפים לזכייה שלו בטקס גלובוס הזהב האחרון בפרס הסרט הטוב בדרמה. בין היתר זהו הסרט הראשון של יוצר אפרו-אמריקאי שמועמד גם לסרט, גם לבימוי וגם לתסריט. לאור החולשה של המועמדים השנה לא אתפלא אם הוא יזכה בחלק מן הפרסים, והאמת שטוב שכך. הוא לא טוב בקנה מידה היסטורי, אבל אין שום סיבה לא לתת לו, גם אם זה בתור אפליה מתקנת. אבל פרסים הם לא העניין, ויותר מעניין לחכות מה יהיה לג'נקינס ושאר הצוות להציע לעולם הקולנוע בשנים הבאות  – שכן גם אם הסרט הזה לא תפס אותי, הוא בוודאי יצר לי ציפיות לפעם הבאה.

דירוג: ★★★☆☆

אור ירח (ארה"ב, 2016)
בימוי: בארי ג'נקינס | תסריט: בארי ג'נקינס, טיירל אלווין מקרני | משחק: מהרשלה עלי, אשטון סנדרס, שאריף ארפ, אלכס ר. היברטנעמי האריס | מוסיקה מקורית: ניקולס בריטל
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-26.01.2017 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

[…] לפני שבועיים כתבתי עד כמה ציפיות שלנו מסרט הם חלק מרכזי בחוויה שלנו בעת הצפייה והנה מגיע […]

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?