"מז"ל טוב" – ביקורת

מאת רותם יפעת
11 באוקטובר 2017 בשעה 8:32
"מז"ל טוב". ג'סיקה רות'.

"מז"ל טוב". ג'סיקה רות'.

בפודקאסט על קלאסיקות קולנועיות מודרניות היה לפני מספר שבועות פרק שהוקדש ל"ספיד". אחד המשתתפים סיכם את הסרט במשפט אחד: "לפעמים כל מה שצריך זה רעיון טוב". מאז הטענה ש'אם-אנד-אם בוטנים' הוא הכי טעים לא שמעתי טענה כל כך לא נכונה (התשובה היא כמובן 'קריספי' אם תהיתם). לא חסרות דוגמאות לסרטים עם רעיון מגניב אבל ביצוע כושל: "זהות", "הנקוק" ועוד. סרט האימה "מז"ל טוב" לא נופל לקטגוריה הזו, אבל גם לא יצירת מופת – הוא במקום טוב באמצע.

יתכן והסיבה שהוא לא נופל בביצוע זה שהרעיון שלו לא כזה מקורי: הוא לוקח את מה ש"לקום אתמול בבוקר" הקלאסי עשה: גיבור המתעורר כל בוקר לחוות את היום הקודם עד שהוא משנה משהו ובדומה ל"קצה המחר" המד"ב מוסיף לו טוויסט ז'אנריסטי. במקרה הזה אימה. ברם, "מז"ל טוב" פחות שלם מהסרטים האחרים המבוססים על אותו קונספט. זה לא שהוא לא משתלט על הרעיון היסודי של הסרט אלא שהדרך לפתרון הבעיות בו ארוכה ולעיתים מייגעת. 90 הדקות של הסרט היו יכולות להתקצר בכמה דקות או לחילופין להשקיע את הזמן (או אפילו להוסיף עוד) בלחדד את המתרחש, כי מתישהו בתסריט יש קפיצה לא ברורה בהתרחשות והאופן בו הגיבורה מגלה דברים.

הסרט שנמצא היה בפיתוח עוד מ-2007 הופק על ידי "בלום האוס" שאחראים לרוב סרטי האימה הגדולים של השנים האחרונות בניהם סדרות "פעילות על טבעית", "הטיהור" וסרטיו האחרונים של נייט מ.שאמאלן. אין ספק שיש להם עין טובה לתסריטים וגם היכולת להתאים להם את האנשים הנכונים. למרות שרוב הצוות לא מנוסה מדי, הדבר כמעט ולא ניכר. וכל זה בתקציב זעום של 5 מליון דולר – הישג לא רע.

למי שלא מכיר, הקונספט הוא פשוט: דמות, במקרה הזה תרי (ג'סיקה רות'), נשמע כמו עץ אבל זה קיצור של תרזה – תלמידת קולג' שמתעוררת כל בוקר מחדש לחוות את אותו היום, במקרה של הבוקר שאחרי ליל בילוי ושתיה מוגזם שנגמר במיטתו של סטודנט ביישן. העניין הוא ששאר הדמויות לא חוות את הלולאה בזמן. בדומה לדמות של טום קרוז "קצה המחר", תרי מתעוררת אחרי שהיא מתה. רק שהמוות שלה נגרם לאחר שדמות מסתורית במסיכה רוצחת אותה. אחרי שהיא מבינה את המצב אליו היא נקלעה, היא מגייסת לצידה את קרטר (ישראל ברוסארד) הסטוץ שלה מהלילה הקודם כדי לעצור את הרצח. כל מי שסביבה חשוד, פרט לבחורה האסייתית השקטה והאקצנטרית. כמובן שעל הדרך היא מבינה שעליה לשפר את ההתנהגות שלה ולהיות אדם טוב יותר – מחיר קטן בשביל להמשיך לחיות.

הסיבה העיקרית שהסרט הוא מוצלח היא שבמאי כריסטופר לנדון משכיל לא להתעסק עם ה"למה": לא למה מנסים לרצוח אותה ובעיקר למה היא זכתה ביכולת לעצור את המוות של עצמה. ברגע שמקבלים את שני אלה כעובדה, תרי וקרטר יכולים לעבוד להציל אותה. בלי עודף רצינות ועם הומור הם פוסלים את רוב האפשרויות. אלא שרגע הגילוי מאד לא ברור לי ונראה שהתגלה לטרי מתוך חזיון ולא הסקת מסקנות. זה קצת הוציא אותי מהסרט שגם ככה, לקח לו קצת זמן להגיע לנקודה הזו.

"מז"ל טוב". רובי מודין, ג'סיקה רות'.

"מז"ל טוב". רובי מודין, ג'סיקה רות'.

רות' וברוסארד מקסימים ביחד ולחוד ומובילים את הסרט מצוין. שאר דמויות המשנה בעיקר חברותיה של תרי לאחווה לורי (רובי מודין) ודניאלה (רייצ'ל מת'יוז) תורמות הרבה. יש משהו מאתגר מבחינת ברוסארד שהיא צריכה להשתנות לאורך הסרט בעוד שאר הדמויות נותרות אותו הדבר.

בשנה הבאה מתכננים בבלום להוציא שלושה סרטים בינהם המשכים ל"הרוע שבפנים" ו"הטיהור" וכן עיבוד חדש ל"האלווין" ("ליל המסכות") בבימוי של דיוויד גורדון גרין. אין ספק שאף פעם לא משמעם שם. כל עוד הם לא מתכוונים לעשות יקום משותף לכל ההפקות שלהם – אני בעדם.

דירוג: ★★★½☆

מז"ל טוב (ארה"ב, 2017)
בימוי: כריסטופר לנדון | תסריט: כריסטופר לנדון, סקוט לובדל | משחק: ג'סיקה רות'ישראל ברוסארד, רובי מודין, רייצ'ל מתיוס, צ'ארלס אייטקן | מוסיקה מקורית: בר מק'קרירי
הפצה: גלובוס מקס, החל מה-12.10.2017 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?