"תור 3: ראגנארוק". כריס המסוורת'.
העונה האחרונה של סיינפלד היא אחת הטובות ביותר שלה ובוודאי הכי מופרעת. הקטנוניות הרגילה של הדמויות עלתה שלב והפכה לחסרת כל הגיון. אחד הפרקים הגדולים בעונה זו הוא "פסטיבוס". קורה שם כל כך הרבה דברים וקצרה היריעה להרחיב עליהם. אבל אחת עלילות המשנה עוקבת אחרי איליין שמתעקשת להמשיך ולאכול בסנדויצ'יה שהיא לא אוהבת רק כי היא החלה לצבור ניקובים בכרטיסיה שעם השלמתה היא מקבלת כריך חינם. זו ההרגשה שלי כיום מסרטי מארוול: אני ממשיך לצפות כי אני כבר התחלתי, אז מה לא נסיים? "ת'ור: ראגנארוק" השלישי בסרטי הסולו על אל הרעם הנורדי לא שונה בכך. הוא עושה הכל נכון: אקשן, הומור, כיף, גיבור שעובר מסע, הופעת אורח של סטן לי, מרפרר לחלק מהסרטים הישנים ובסוף איכשהו יכין אותך לסרט הבא. אבל זה כבר מפסיק לרגש. מה שכן, ביחס לסרטים הקודמים של ת'ור זו קפיצת מדרגה, לא שהיה קשה להתעלות עליהם.
הסיבה העיקרית לשינוי היא הבמאי טאיקה וואטיטי ("מה שאנחנו עושים בצללים", "לצוד את הפראיים") שהוציא את סרטי ת'ור מהאפלה הסתמית שלהם ונתן להם חיים משל עצמם. הסרט מלא צבעוניות, משחקי קצב, סאונד דיסקו-אלקטרו שמלווה את הסרט (ולא תופס את אור הזרקורים, אני מדבר אליך "שומרי הגלקסיה 2"), בקיצור, סרט קולנוע לכל דבר. הסגנון מתאים כמו פטיש ליד של אל לקלילות וההומור שיש בסרט. אין ספק שזהו שינוי כללי שמתרחש בסרטי מארוול לאחרונה, ומזל שהגיע לת'ור לאחר שלושה סרטים.
בפתיחת הסרט, ת'ור (כריס המסוורת') נמצא בעיצומו של מסע בעקבות אבני האינסוף ומוצא את עצמו כבול בידיו של סורטור (טאיקה וואטיטי) שרוצה להשמיד את אסגרד. ת'ור משתחרר וחוזר הביתה בידיעה שהוא עצר את ראגנארוק – קץ כל הדברים. באסגרד הוא מבין שבזמן שהוא נעדר לוקי (טום הידלסטון) החביא את אביהם אודין (אנתוני הופקינס) בכדור הארץ והתחזה אליו. ת'ור לוקח את לוקי לכדור הארץ במטרה למצוא את אביהם ורגע לפני מותו הוא חושף בפניהם סוד: יש להם אחות – הלה, אלת המוות (קייט בלאנשט) – ושעתה היא תנסה להשתלט על אסגרד.
בעקבות המאבק איתה הם מוצאים את עצמם על כוכב סאקאר המצוי בקצה הגלקסיה. בעוד שלוקי מצליח להפוך לאיש סודו של שליט הכוכב גרנדמאסטר (ג'ף גולדבלום) מצבו של ת'ור פחות מזהיר: הוא נתפס על ידי ציידת ראשים (תסה תומפסון) ונמכר לגרנדמאסטר בתור גלדיאטור. בזירה הוא נאלץ להלחם בלא-אחר מאשר ההאלק (מארק רופאלו) ובתום הקרב ת'ור מנסה לשכנע אותו לעזור לו לברוח. יחד עם ציידת הראשים ולוקי הם מצליחים לחזור לאסגרד להלחם בהלה ואנשיה. באסגרד ת'ור נעזר בהמדיל (אידריס אלבה) שמוביל את המחתרת נגד הלה במטרה למנוע ממנה להפעיל את הביופרוסט ולהשמיד עולמות נוספים.
הקסם הגדול ביותר שוואטיטי עושה הוא ליצור סרט מהפנט מבחינה ויזואלית, מלא הומור מגוון ובכך לגרום לצופה להתעלם מכל המגרעות שלו: דמויות לא מעניינות (אם כי יאמר לזכותו של ת'ור שהוא משתפר), פתרונות עלילתיים פשוטים או דילוג על קטעי אקשן מרכזיים. כשזה קורה באחד ממסעות החיסול של האלה, זה עובר. אבל כשזה בזמן שיא הקרב בין ההאלק לת'ור – זה כבר מתסכל. אולי הבעיה הגדולה ביותר של הסרט היא שיש שני חלקים מקבילים: ת'ור והחבורה בסאקאר והלה באסגרד. הסיפור שלה הוא הסיפור הבנאלי של הרע שרוצה עוד כוח. הסיפור של ת'ור מעניין גם בגלל הדמויות סביבו אבל גם בגלל השינוי שהוא עובר. זה לא רק בסרט הזה, אלא לאורך כל הסרטים. הוא נחוש מההתחלה לדאוג לאסגרד ויעשה הכל להציל אותה. מעניין שבחודש אוגוסט וואטיטי אמר שהסרט יהיה 90 דקות, אך בפועל הוא 130 דקות. אני חושב שאם היו מוותרים על האופן בו הלה צוברת את הכוח שלה – לא היינו מרגישים בדבר.
"תור 3: ראגנארוק".
אבל מצב כזה היא גורם לנו להפסיד זמן יקר עם בלאנשט – וזה חבל. בלאנשט נכנסת לתפקיד באופן טבעי למדי (ודי ומטריד למען האמת) ולמרות שהיא לא נבל מתוחכם או מעניין היא מעניקה לה נופח ולא נופלת לקלישאתיות שבקלות היתה יכולה להופיע. בלאנשט בליגה משל עצמה לעומת שאר המשתתפים, כשגם בין הידלסטון להמסוורת' יש פער ניכר וזאת למרות שנדמה שלהידלסטון קצת נמאס מהתפקיד שלא ממש השתנה במשך השנים. לעומתו, לא נראה שלרופאלו יכול להימאס לגלם את ברוס באנר/הענק הירוק וזה בגלל שאין לו מספיק זמן בכלל להיכנס לדמות אחת. לא רק שבניגוד לשאר "הנוקמים" אין לו סרט משלו, גם כשהוא כבר נמצא בסרט הוא מעביר חצי מהזמן בדמות אחת וחצי בדמות השניה. קשה לפתח חיבור לדמות כך. והדבר ניכר על המסך, לא ברור מה הוא רוצה ומה מניע אותו. ג'ף גולדבלום פשוט מגניב מעצם היותו, כשחלק רב מהתפקיד הוא אילתר על הסט.
אין לי ספק שהסרט יצליח מבחינה כלכלית. זה לא הימור כמו במקרה של די.סי. אבל מעבר לשורה התחתונה, במובן אמנותי, מארוול בבעיה. התוצרים שלהם נהיים בינוניים מהסיבה הפשוטה שאף אחד לא מנסה לחרוג ממה שעובד. זוהי כמעט ההגדרה של בינוניות. האם העובדה שהסרט הבא שלהם מתמקד בגיבור ממוצא אפריקאי (וכך גם רוב הדמויות האחרות) יהיה סטייה מהפורמט?
דירוג: 
תור 3: ראגנארוק (ארה"ב, 2017)
בימוי: טאיקה וואטיטי | תסריט: סטפאני פולסום, קרייג קייל, אריק פירסון, כריסטופר יוסט | משחק: כריס המסוורת', טסה תומפסון, מארק רופאלו, קייט בלאנשט, ג'ף גולדבלום, טום הידלסטון, קארל אורבן
הפצה: החל מה-02.11.2017 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: