"פלא" – ביקורת #2

"פלא". ג'וליה רוברטס, ג'ייקוב טרמבליי.

"פלא". ג'וליה רוברטס, ג'ייקוב טרמבלי.

"פלא" הוא סרט נורא ואיום. הוא גרוע מאוד-מאוד, מזויף, לא אמיתי ולא אמין. הוא גם צפוי ודברים קורים בו בלי סיבה, וללא השלכות.

ג'וליה רוברטס ואוון וילסון מגלמים הורים לוויה (קיצור של אוליביה) ואוגי (קיצור של אוגוסט), שסובל מלידה במחלה שגורמת לעיוות בפניו (מסופר שהוא עבר 27 ניתוחים, כולל לתיקון הראייה והשמיעה אבל לא מתייחסים בסרט לצד הזה של המחלה כי לא ממש מתייחסים לדבר בסרט מעבר למראה החיצוני). בגיל 10, אחרי שנים שאמו לימדה אותו בבית והשקיעה באוגי את כל זמנה, הוא יוצא לראשונה עם תחילת שנת הלימודים ללמוד בכיתה ה' בבית ספר. את אוגי מגלם ג'ייקוב טרמבלי, שפרץ ב"חדר", וכאן הדמות שלו לא אחידה ולא רואים כמו שצריך את התהליך שהוא עובר.

לרגע מראים יפה שאחותו הנאה והחמודה של אוגי, שמרגישה שהוריה הזניחו אותה במשך השנים אך למרות זאת לא חשה שום עוינות כלפי אחיה, סובלת מבעיות חברתיות בדיוק כמו אחיה. ברם זה לא הולך לשום מקום, זה לא מנוצל ולא מתפתח. וכך כל הדברים בסרט. סוניה ברגה, למשל, מופיעה בפלאשבק קצר ויחיד כסבתא, וזהו; המורים נואמים אבל לא באמת משפיעים על דבר. הכול כמו לעשות וי ברשימה ואין מעבר. כל מה שקשור לחברה הכי טובה של ויה עשוי בצורה מזעזעת. כמו כן, התלמידים בכיתה ה' מדברים ומתנהגים הרבה יותר מדי כמו מבוגרים ולא לגילם.

הכותרת הראשונה בסרט "אוגי" מבטיחה שאחרי זה תגיע התמקדות כלשהי בדמויות האחרות וסיפורן. זה "מבנה" שלקוח ככל הנראה מהספר (רב מכר אמריקאי שלא יימצא בשום חנות בעוד עשר שנים), והמרכאות בכוונה כי לא באמת מגלים הרבה על משהו שראינו כבר, ואם זה לא לקוח מהספר זה חמור עוד יותר כי זה לא מוסיף דבר ולפעמים מדובר בדקות ספורות רק כדי לספר לנו על דמות משנית.

שלושה עיבדו את הספר לתסריט, כולל במאי הסרט, סטיבן צ'בוסקי, שכתב את הספר "כמה טוב להיות פרח קיר" וגם ביים את הסרט על פיו. הספר והסרט "כמה טוב להיות פרח קיר" לא היו חפים מבעיות אך לפחות היו בהם דמויות מוצלחות, הומור, רגישות והתלהבות. ב"פלא" (למרבה הפלא…) אין ולו חלקיק מכל זה. הסרט סובל מקריינות גרועה, כשהדבר הראשון שאומרים על תסריט תמיד זה זה שצריך להראות לא לספר את מה שקורה. לדוגמה: אוגי מספר לנו שבחברת אנשים הוא הולך בראש חפוי ומסתכל על הנעליים של האנשים כדי לא להישיר את העיניים ולראות את המבט של אנשים למראה פניו (יכולנו לראות את זה עם הצילום הנכון) ושכשהוא מחופש הוא הולך בראש מורם כי הוא חובש מסכה. זה היה יותר אפקטיבי אם היינו רואים את זה קורה ומבינים את זה לבד.

"פלא".

"פלא".

לג'וליה רוברטס המקסימה, שלא מרבה להופיע בסרטים בשנים האחרונות, מגיע יותר מאשר לגלם את האמא האוהבת של ילד מסכן, עם ילדה מתבגרת וכלבה (אל תשאלו). אין פה טיפול אמיתי בשום דבר, אין דרמה משמעותית, הכול נשכח כדי לעבור לקטע הבא שמתחרה בקטע שלפניו בשטחיות וברדידות שלו. לכל מי שאוהב לרדת על סרטים אמריקאיים, נמצאה מטרה חדשה.

דירוג: ★½☆☆☆

פלא (ארה"ב, 2017)
בימוי: סטיבן צ'בוסקי | תסריט: ג'ק ת'ורן, סטיב קונרד, סטיבן צ'בוסקי, אר-ג'יי פלסיו | משחק: ג'וליה רוברטס, אוון ווילסון, ג'ייקוב טרמבלי, מנדי פטינקין | מוסיקה מקורית: מרסלו זארבוס
הפצה: פורום פילם, החל מה-16.11.2017 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?