"גלגל ענק" – ביקורת

מאת
6 בדצמבר 2017 בשעה 19:00
"גלגל ענק". קייט ווינסלט.

"גלגל ענק". קייט ווינסלט.

"גלגל ענק" הוא לא מסרטיו הטובים או הגרועים ביותר של וודי אלן, כזה שאם ייזכר זה יהיה אך ורק בזכות צילום הפתיחה המשגע שלו על חוף הים בשנות ה-50.

גִ'יני והפמטי (קייט וינסלט וג'ים בלושי) גרים בקוני איילנד בשטח של פארק השעשועים המפורסם, יחד עם בנה הג'ינג'י מנישואיה הראשונים, שאוהב להצית דברים. מיקי (ג'סטין טימברלייק) הוא מציל (שרוצה להיות מחזאי) בחוף הים הקרוב וקרוליינה (ג'ונו טמפל) היא בתו של המפטי מנישואיו הראשונים, שאחרי נתק של שנים מגיעה אליהם ללא התראה אחרי שברחה מבעלה. המפטי מפעיל את הקרוסלה בפרק השעשועים ואוהב לדוג עם חבריו, וג'יני היא מלצרית ממורמרת, חובבת אלכוהול שנוטה לסבול מכאבי ראש, שפעם היו לה שאיפות להיות שחקנית.

להוציא את התקריבים (שבהם בורקות העיניים הכחולות של טימברלייק) זהו כנראה הסרט התאטרלי ביותר של אלן, גם בגלל מספר טייקים ארוכים עם תנועות מצלמה מורכבות וחילופי תאורה במהלך קטעים מסוימים. בנוסף לכך, בקטעים על החוף ובפארק השעשועים כל האנשים הרבים, החול וגלי הים הם רק רקע לדיאלוגים בין הדמויות הראשיות והם בעצם חסרי משמעות (יותר מדי חסרי משמעות; אין שום תקרית מעניינת בפארק או על החוף?). העליות והירידות ברוחה, התסכול והשתייה של ג'יני היו יכולים להיתרגם בקלות לתהליך שעוברת דמות בהצגה על במה.

כרגיל, יש בסרט הרבה מרכיבים שאלן מרבה להשתמש בהם, ושהוא עשה איתם סרטים טובים ביותר, כולל דמות של מחזאי (/סופר/תסריטאי ב"חנה ואחיותיה", "קליעים מעל ברודווי", "לפרק את הארי", "סלבריטי" ועוד), בני זוג שמנהלים רומן שבורחים יחד לתפוס מחסה ממטח גשם ("מנהטן", "קומדיה סקסית של ליל קיץ", "בעלים ונשים", "קסם לאור ירח"), הליכה לפסיכולוגית, דמויות של מאפיונרים ("דני רוז- האיש מברודווי", "ימי הרדיו", "קליעים מעל ברודווי"; במקרה הזה עם שחקנים ישירות מ"הסופרנוס")… עדיף לצפות בפעם הראשונה או העשירית ב"מנהטן" שלו, שמשפט נהדר מתוכו לא מצליח לעורר אותה הרגשה כמו משפט דומה בו ב"גלגל ענק" (ב"מנהטן" זה: I figured if you hadn't introduced Mary to Yale, this might never have happened).

טמפל ווינסלט הבריטיות מגלמות אמריקאיות. אנשים עשויים להשוות בין ג'יני של וינסלט לג'זמין של קייט בלנשט (ב"יסמין הכחולה"), אך הדמות של ג'יני הרבה פחות מעניינת, עמוקה ומורכבת. מעבר ל"יש לי כאב ראש" שהיא אומרת כל הזמן, ויחסה הטעון אל מיקי ובמידה  מסוימת אל קרוליינה, יש רגע אחד משמעותי שבו ג'יני ללא מילים מחליטה החלטה, ורק שם יש חוזק אמיתי לדמות שלה. ג'ים בלושי אמין מאוד בתפקיד (שמזכיר מעט את זה של דני איילו ב"שושנת קהיר הסגולה", כולל אהבתו להימורים); ג'ונו טמפל לשם שינוי רק כמעט בלתי נסבלת ולא לגמרי מעצבנת, אך התפקיד היותר מצחיק וטוב גילמה יותר טוב ג'ניפר טילי ב"קליעים מעל ברודווי".

"גלגל ענק". ג'ונו טמפל.

"גלגל ענק". ג'ונו טמפל.

בניגוד לסרטו הקודם של אלן, "קפה סוסייטי", שבו העיצוב האמנותי, התלבושות ובעיקר הצילום המשגע של ויטוריו סטוררו היו מעלות, הפעם יש משהו בצילום של סטוררו שלוקח יותר מדי תשומת לב, ואולי זה בגלל שמה שקורה די ידוע.

לסרטים הטובים ביותר של אלן יש סוף מוצלח/מצוין, ול"גלגל ענק" יש סוף לא מספק, ואחריו עוד רגע מיותר. אלן לא ממהר לתת שמות לסרטים שלו (התסריט השנתי מתחיל להצטלם לפני שיש שם), והפעם השם חסר משמעות מעבר לפריט קבוע ברקע. מבחינת התסריט, מעבר לקווי העלילה המוכרים והצפויים אין פה שום דבר חדש, מקורי, שונה, מעניין במיוחד, ולא ברור בשביל מה מיקי המציל נבחר להיות דמות המספר, מה זה נותן, בשביל מה היה צריך את זה.

דירוג: ★★★☆☆

גלגל ענק (ארה"ב, 2017)
בימוי: וודי אלן | תסריט: וודי אלן | משחק: קייט ווינסלט, ג'ונו טמפל, ג'סטין טימברלייק, ג'ים בלושי, מקס קסלה
הפצה: אולפני אמזון, החל מה-07.12.2017 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?