21 בדצמבר 2009 בשעה 23:50

ביקורת #3: אווטאר

מתוך אווטאר.

"אווטאר" הוא פשוט סרט גרוע, מאיזו זוית ומאיזה מימד שרוצים להסתכל. ואני דווקא אוהב קולנוע אמריקאי מהנה ונטול מחשבה – יעידו על כך הביקורות האוהדות שלי ל"דמדומים 2" ול"רובוטריקים 2". הדרישות שלי הן כמעט 'ברצפה'. כל מה שאני רוצה מסרט שכזה הוא להנות, ובפרמטר היחיד הזה שאני דורש, כושל "אווטאר" נחרצות. אז זה ממש יפה וממש מושקע שבני אדם שולבו בסרט עם אנימצית מחשב ותלת מימד, וטכנולוגית זה ממש פורץ דרך שראש של שחקן יבלוט החוצה מהמסך כאילו הוא מסתיר התרחשויות. הכל יפה מאד, אבל איפה זה ואיפה ההנאה שלי מהסרט?

שנתיים אחרי ההצלחה המסחררת של "טיטאניק", ג'יימס קמרון ניסה להוציא את "אווטאר" לפועל, אך נתקל במהמורה קשה: התקציב המוערך להפקה עמד על כ-400 מיליון דולרים, ואף אולפן לא הסכים לקחת חלק בהרפתקה. קמרון שקט על השמרים כמעט עשור עד שהחל בפועל לעבוד על "אווטאר" – משראה את הדמות 'גולום' ב"שר הטבעות: שני הצריחים" והחליט כי הטכנולוגיה הראויה לו קיימת וכבר לא כזאת יקרה, כך מספרים. אך לא צריך להקשיב לסיפורים כאשר אפשר פשוט לראות ב"אווטאר" השתקפויות של סרטי הרפתקאות אחרים, ובינהם "שר הטבעות" ([ספוילר] בואו נאחד את כל הטובים מכל העולם כדי להילחם ברעים [/ספוילר]) ו"אראגון" ([ספוילר] מצאו לי איזה דרקון מעופף ואני כבר אאלף אותו [/ספוילר]).

ג'ייק סאלי (סאם וורת'ינגטון) הוא חייל מארינס כמיטב המסורת האמריקאית: בריון רפה-שכל-משהו עם בדיוק הכמות הנכונה של קשיחות, אסרטיביות, חכמת רחוב ותעוזה. הוא כל כך קשוח עד שאפילו שסביב הטכנולוגיה הצליחה ליצר רובוטי-על שזזים לפי תנועותיו של המפעיל (מכונות הריגה מבוססות Wii), הוא אינו זקוק לכיסא גלגלים מתקדם והייטקי לנכות הרגלית שלו – הוא יסתפק בכיסא הפשוט שהומצא בשנות השלושים של המאה העשרים. אחיו התאום של סאלי היה בדיוק ההיפך, וכמדען משכיל ומבריק עבד בתוכנית ה"אווטאר" ליצור הכלאה של בני אדם עם גזע חייזרי בשם ה'נאבים'. הנאבים נחשבים לגזע נחות יותר מבני האדם, והם מעין אינדיאנים עתידניים (וכחולים) שכמובן האמריקאים הקפיטליסטים מעוניינים לדרוס ולשדוד מכל אוצרות הטבע שעליהם הם יושבים. הדרך היא אותם אווטארים, אשר יקלו על בני האדם להסתנן לשורותיהם של הנאבים וישכנעו אותם לנטוש את בתיהם לפני שהצבא האנושי יעשה להם טרנספר בכוח.

סטפן לאנג. מתוך אווטאר.

כמו כל רפה שכל שאנחנו צריכים לאהוב, גם ג'ייק מסתבך מעל לראשו בעולמם של הנאבים, אך מתמזל לו מזלו שהנסיכה הלוחמת ניטרי (זואי סלדנה) חשה לעזרתו ומצילה אותו ממוות בטוח. סאלי משתמש בהזדמנות שניתנה לו בכדי להסתנן לעומק האויב ומציג עצמו כמי שרוצה ללמוד את דרכי הנאבים. ניטרי כמובן נבחרת לחנך אותו בדרכיהם העתיקות, וככל שהיחסים בינהם מתחממים בטבעיות וג'ייק נשבה יותר ויותר בעולמה ובקסמיה, כך יאבד מפקדו חסר הרחמים, הקולונל קוואריץ' (סטפן לאנג), את סבלנותו ויכין את ההתקפה ההרסנית על הנאבים.

על המעט הנדרש מתפקידו, וורת'ינגטון דווקא עושה עבודה סבירה בהחלט. רוב החצנת הרגשות שלו מתרחשת מאחורי אנימצית המחשב, ובכך המחלקה הטכנולוגית-אנימטיבית הצטיינה. ללא ספק, הכל נראה ריאליסטי, מושקע ומצוין. סיגורני וויבר מופיעה בתור המדענית האחראית, והקול השפוי בכל העסק הקפיטליסטי-מיליטנטי המרושע שמאחורי האווטארים. כמו תמיד היא גם קשוחה ודעתנית, ולא חוששת לשחות נגד הזרם. כמוה גם מישל רודריגז הובאה לצוות במיטב הטייפ קאסט שלה לחיזוק המעמד הנשי הבועט ופורץ המוסכמות והמחסומים.

אם כן, כשאת העלילה חווינו לא מעט פעמים, ולא התלהבנו מעוצמת משחק בלתי שגרתית או מבימוי יוצא דופן בקלילותו, עומדת על הפרק שאלת החוויה של התלת מימד כגורם המכריע במידת ההנאה מהסרט. את הגרפיקה עצמה כבר ראיתם בכל משחקי המחשב דוגמת "היילו" ואפילו על המסך הגדול דוגמת "שר הטבעות: שיבת המלך". הגימיק של התלת מימד לא באמת מפיח בסרט איזה שהוא נופך מדליק במיוחד שמצדיק את ההתלהבות ממנו. מכונת יחסי הציבור המשומנת שפעלה על הסרט בודאי הצליחה להביא רבים מהצופים למצב דומה לאהדתן של תוכניות טלויזיה דוגמת "כוכב נולד" ו"הישרדות": אנשים שמעו שזה מגניב כל כך הרבה פעמים, עד שהתחילו להאמין בזה בעצמם, וכשחזו בזה בעיניהם, חשבו שזו תהיה שיחת היום למחרת במשרד אז הלכו כבר עם הזרם.

דירוג: