מוסיקה קלאסית בסרטים

בזמן הצילומים הארוכים של דגמי החלליות לסרט "2001: אודיסאה בחלל" השמיע סטנלי קובריק מוסיקה קלאסית ברקע, והחליט להשאיר את המוסיקה בסרט. עד אז לא היה נהוג להשתמש בהקלטות של מוסיקה קלאסית בסרטים. בגלל או בזכות קובריק, "כה אמר זרתוסטרא" מזוהה עם כוכב צדק, מונולית שחור וכל התגלות פלאית.

ברשימה זו קטעי מוסיקה קלאסית שמופיעים באופן בולט בסרט שאינו "פנטזיה" או שעוסק במלחין מסוים.

"אלווירה מדיגן" (1967)

הקונצ'רטו לפסנתר מס' 21 של מוצרט מכונה "אלווירה מדיגן", כמעט מאתיים שנה אחרי שנכתב, בעקבות הסרט השוודי היפה הזה!

"2001 אודיסאה בחלל" (1968)

מלבד "כה אמר זרתוסטרא" של ריכרד שטראוס שהוזכר לעיל ומופיע בפתיחה המהממת של הסרט, בסרט המדהים גם מתרחש ואלס גלקטי לצלילי הדנובה הכחולה של יוהאן שטראוס.

"התפוז המכני" (1971)

בסרט יש המון קטעים מוסיקליים מוכרים, אלכס (מלקולם מקדוואל) אוהב במיוחד את "לודוויג ואן", כלומר את המוסיקה של בטהובן.

"בארי לינדון" (1975)

סרט שלישי ואחרון של קובריק ברשימה. הסרט המבוסס על ספרו של ויליאם מייקפיס תאקרי (שכתב גם את "יריד ההבלים") שהתפרסם ב-1844. כדי למצוא את המוסיקה המתאימה לסרט הקשיב קובריק לכל המוסיקה הקלאסית שנכתבה במאה ה-19 עד שהוא מצא, בין השאר, את "סרבנד" של ג'ורג' הנדל ואת שלישיית פסנתר מס' 2 של פרנץ שוברט.

"מנהטן" (1979)

הסרט של וודי אלן נפתח ונגמר בצילומים של ניו יורק על רקע "רפסודיה בכחול" של ג'ורג' גרשווין. אלן משתמש בעיקר במוסיקה קלאסית ומוסיקת ג'ז בסרטיו. קטעים קלאסיים מלווים את "חנה ואחיותיה" (1986) של אלן. ב"תעלומת רצח במנהטן" (1993) הוא יוצא מאולם קונצרטים עם אשתו (דיאן קיטון) כי הוא לא מסוגל לשמוע אופרה של וגנר, היא גורמת לו לרצות לפלוש לפולין.

"אפוקליפסה עכשיו" (1979)

הסרט של פרנסיס פורד קופולה נפתח עם השיר The End של "הדלתות", ובמהלך הסרט בשעה שמסוקי צבא ארה"ב תוקפים כפר בווייטנאם נשמעים צלילי "דהרת הוולקירות" של ריכרד וגנר. המוסיקה לא רק נשמעת בפס-קול, קילגור (רוברט דובאל) משמיע אותה. הוא אומר שהחיילים שלו מתים על זה.

"אנשים פשוטים" (1980)

הסרט הראשון של רוברט רדפורד כבמאי נפתח ונגמר בצילומי סביבת המגורים של משפחה אבלה לצלילי Canon in D של יוהאן פצ'לבל.

"פלאטון" (1985)

הופעה שנייה של סרט שמתרחש במלחמת וייטנאם, הפעם הבמאי הוא אוליבר סטון והאדאג'ו לכלי קשת של סמואל ברבר מלווה את המתקפה והמוות. המוסיקה מתחילה ב-1:40 בקטע הזה.

"הים שבפנים" (2004)

בקטע היפה ביותר בסרט הספרדי זוכה פרס האוסקר על רמון סמפדרו (חוויאר ברדם), נכה מהצוואר ומטה, המדמיין את עצמו יוצא לרחף דרך החלון הפתוח ועף אל הים לצלילי תקליט המנגן את Nessun Dorma מתוך "טורנדוט" של פוצ'יני.

ולסיום, הקדימון הראשון שיצא בזמנו ל"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן" (2008) עם "אקווריום" מתוך "קרנבל החיות" של קאמיל סן-סנס.