ביקורת: טרון: המורשת

"טרון המורשת". גארט הדלונד עם אוליביה וויילד.

"טרון המורשת". גארט הדלונד עם אוליביה וויילד.

"טרון" המקורי (הכוונה לזה שיצא בשנת 1982), היה בזמנו סרט חלוצי וכיום הינו אחד מאושיות סרטי המד"ב בכלל, תוך שהוא שהוא מציג עלילה מקורית ושימוש באפקטים חדשניים, ויצר לעצמו בסיס מעריצים רחב. טרון הנוכחי – "טרון המורשת" – פשוט מנסה לרכב על הגל הזה, בלי לעשות יותר מידי נזק למוניטין, אך למצער, גם בלי לחדש דבר. חביב ולא יותר.

הבמאי ג'וזף קוסינסקי, אינו מוכר לנו כלל וכלל, מעולם לא שמענו עליו או על עבודתו, ועד כמה שאנו יודעים, מדובר בפרויקט הראשון שלו בתור במאי. אין זו עובדה מפתיעה, לאור התוצאה הסופית. תלונתנו העיקרית כלפיו הינה על כך שלא העיז יותר לצאת מן הקופסא, להתנסות ובאמת לחדש לצופה – ולא סתם למחזר את אותו הסרט… לכן קשה לנו מאד להאמין כי הסרט הזה יצליח בארץ או בעולם.

מעט רקע: עלילת הסרט משנת 82' עקבה אחר קווין פלין (ג'ף ברידג'ס), מתכנת מוכשר שיצר במחשבו את "הגריד" (The Grid), מעין עולם ממוחשב. כאשר פלין נכנס ל"גריד" הוא מגלה עולם מלא אורות ניאון בצבע תכלת ואדום…ובו הרעים והטובים נאבקים על שליטה. עלילת טרון: המורשת מבקשת להוות המשך ישיר של עלילת הסרט הקודם, כאשר הפעם, עלילת הסרט מתמקדת בבנו של קווין פלין, סאם (גארט הדלונד), אשר עוד בהיותו ילד, אביו (קווין) נעלם ללא כל הסבר והותיר אותו עם סבו וסבתו. הילד סאם גדל ויורש את מניות אביו בחברת ההיי-טק שהקים, אולם לא מגלה בכך כל-כך עניין.

העלילה מתחילה לעניין כאשר שותפו לשעבר וחברו של אביו מספר לסאם כי קיבל הודעת ביפר מהמשרד הישן של אביו, אותו משרד שקו הטלפון שלו נותק לפני 20 שנה…מוזר?…אולי…בכל מקרה, סאם משתכנע לבדוק את הנושא ומגלה במשרד הישן של אביו חדר סודי, מסתקרן ומתחיל להשתעשע עם המחשב שבמשרד ובטעות בלתי צפויה כלל וכלל (ממש!) מפעיל את הלייזר שמשגר אותו לתוך המערכת – הגריד. לא נחשוף ספוילרים, אולם נספר כי סאם נכנס למערכת, פוגש את אביו, ומגלה כי חזונו של אביו טרם הוגשם.

"טרון: המורשת"

"טרון: המורשת"

אין מה לדבר יותר מידי על השחקנים, כי הם לא הפגינו מי-יודע-מה יכולת משחק. אולי יותר הוגן לומר כי התסריט המעפן לא ממש נתן להם הזדמנות לכך. בכל מקרה, גארד הדלונד איננו יותר מפרצוף יפה, מגלה לכולנו שלמד משחק בפייסבוק, ובהשוואה ליתר השחקנים, הדלונד דווקא נחשב לשחקן טוב…פרט כמובן לג'ף ברידג'ס, שלעיתים נדמה כי התבלבל בסרט בו הוא משחק, ונדמה כי הוא מופיע בטעות בדמותו של ה- Dude, מביג ליבובסקי – מה שדווקא מכניס פן חביב לסרט, אבל שוב – לא מוצגת יכולת משחק מרשימה כלל וכלל.

המוזיקה בטרון: המורשת נעשתה כולה ע"י ההרכב דאפט פאנק המוצלח, אשר מלווה את הסרט כולו במוזיקה פרי יצירתם. אכן מהלך מוצלח, ואף יש סצינה בה צמד המוזיקאים מופיע ומתקלט תוך כדי סצינת קרב חביבה. כמו כן, יש להזכיר את האפקטים, שנראים חביבים, לא יותר. את מקומן של מנורות הניאון, תפסו מריחות צבע ואור בעזרת מחשב. לא משהו שידהים את הצופה.

טוב, אנו יודעים מה אתם חושבים – עלילה מפגרת. ואתם גם צודקים. הבעיה לדעתנו טמונה בכך שיוצרי הסרט כל כך מפחדים להרוס את החוויה למעריצים של הסרט הקודם, עד כדי כך שהם נמנעו מכל חידוש אפשרי, הן בעלילה והן בפתוח הדמויות ודיאלוגים ביניהן. פרט לעדכון האפקטים הויזואלים הנדרש ביותר, הכל נותר כמו שהיה, בדיוק באותה רמה בוסרית, וחבל.

דירוג: ★★½☆☆

טרון המורשת
ארה"ב, 2010
הפצה: פורום פילם, החל מה-16.12.2010 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:
בימוי:
ג'וזף קוסינסקי
תסריט:
אדם הורוביץ
ריצ'ארד ג'פריס
אדוארד קיטסיס
סטיבן ליסברגר
משחק:
ג'ף ברידג'ס
גארט הדלונד
אוליביה ווילד
מייקל שין

מה פתאום!

טון- אחד הסרטים שאהבתי ביותר!
על מה אתם מדברים<!<!<!??!?!

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?