סיכום שנת 2010 בקולנוע

הערת העורך: מרבית האתרים והעיתונים פרסמו את סיכומי שנת 2010 שלהם עוד לפני שהיא תמה. אנחנו – כמו שאתם רואים – עושים את זה אחרי ש-2011 התחילה, ואחרי שיונתן כבר כתב את כל הציפיות לשנה הנפתחת. תיהנו.

זאת היתה שנה של סרטים מצליחים. בשנת 2010, "אווטאר" (סרט שפתח באמצע דצמבר 2009) הגיע להכנסות של מעל שני מיליארד דולר, ושני סרטים נוספים נכנסו למועדון המיליארד: "אליס בארץ הפלאות" ו"צעצוע של סיפור 3", שגם הם נהנו מהמחירים של כרטיסים להקרנות בתלת-מימד.

זו גם היתה שנה טובה לסרטים מצוירים, עם "צעצוע של סיפור 3", "פלונטר" ו"מגה מוח" שבלטו. שלושתם כל כך שונים אחד מהשני, כל אחד טוב בתחום שלו. עם "פלונטר" דיסני הצליחו להשיב את הקסם הישן ששבה את לב הצופים בעבר, וזה השתלם: הסרט בדרך לעבור בארה"ב את ההכנסות של "טרזן" (1999) ו"היפה והחיה" (1990), גם תודות למחיר הגבוה שלוקחים להקרנות בתלת מימד, אך זה עדיין הישג מרשים שמציב אותו רק אחרי "מלך האריות" (1994) ו"אלאדין" (1992), הסרטים המצליחים ביותר של דיסני (בעידן החדש שהחל עם "בת הים הקטנה" ב-1989 אחרי שנות שפל ארוכות). "מגה-מוח", מהסרטים הפחות מצליחים של אולפני דרימוורקס (פחות מ"הדרקון הראשון שלי" ו"מפלצות נגד חייזרים" הפושר) הוא פשוט סרט מצחיק שמשרת את המטרה שלו: לבדר ולשעשע. ו"צעצוע של סיפור 3", סרט האנימציה המצליח ביותר אי פעם, אינו טוב כמו הסרט השני בסדרה, אך הוא מוצלח ביותר, ולפניו הוקרן בבתי הקולנוע אחד הסרטים הקצרים המוצלחים והמקוריים ביותר של פיקסר. עוד הוקרנו בארץ באנגלית "הנסיכה והצפרדע", "הדרקון הראשון שלי", "גנוב על הירח", "אגדה עם כנפיים- השומרים ג'אהול" וסרט "שרק" הרביעי והאחרון.

היו לנו גרסאות חדשות לסרטים וסיפורים מוכרים: "אליס בארץ הפלאות", "קרטה קיד" המצליח (סרט ההמשך בדרך), "התנגשות הטיטאנים" (כנ"ל), "סיוט ברחוב אלם", "רובין הוד", "צוות לעניין" על פי סדרת הטלוויזיה משנות ה-80 ו"שוליית המכשף" (לא לגמרי מתאים לפה, אבל רציתי לציין אותו איפשהו). שלושת האחרונים לא זכו להצלחה גדולה כפי שקיוו.

לא היה שום דבר באמת טוב בגזרת הקומדיות הרומנטיות האמריקאיות השנה, בכיכובן של איימי אדמס, מריל סטריפ, פעמיים ג'ניפר אניסטון, ג'ניפר לופז, קריסטין בל, שרה ג'סיקה פרקר, דרו ברימור, פעמיים קת'רין הייגל ופעמיים ג'וליה רוברטס: "שנה מעוברת", "זה מסובך", "אהבה בהחלפה", "אקסית במצור", "תכנית גיבוי", "להתאהב ברומא", "סקס והעיר הגדולה 2" (איפה הקומדיה? איפה הרומנטיקה? איפה הסקס? איפה העיר?), "הולכים רחוק", "קילרים", "חיים כמו שמכירים", "יום האהבה" ו"לאכול להתפלל לאהוב" (פחות כיוון לקומדיה, ועדיין- מאוד לא מוצלח). אני אוהב קומדיה רומנטית טובה, ואף אחד מהסרטים האלה לא עונה להגדרה הזאת. הקומדיה הרומנטית הטובה היחידה היתה "שובר הלבבות" הצרפתי.

בסרטי 'יורים והורגים' היו סרטי פעולה נשכחים ביותר: "על סף תהום" עם מל גיבסון, "הנבחר" עם דנזל וושינגטון, "מפריז באהבה" עם ג'ונתן ריס-מיירס וג'ון טרבולטה ו-"22 קליעים" עם ז'אן רנו.

היו, כרגיל בשנים האחרונות, סרטים על פי קומיקס/רומן גרפי (ספר קומיקס) ומשחק מחשב אחד: "איירון מן 2", "הנסיך הפרסי: חולות הזמן", "הרפתקאותיה המופלאות של אדל" הצרפתי, "קיק אס", "האקסים של החברה שלי", "Red" ו"תמרה דרו" (היחיד שאינו סרט פעולה והרומן הגרפי היה מבוסס על הספר "הרחק מן ההמון הסואן").

בגזרה הישראלית היו "כלת הים", "המדריך למהפכה", "פובידיליה", "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", "פעם הייתי", "הדקדוק הפנימי", "זוהי סדום", "התגנבות יחידים", "מאיה", "התפרצות X", "כלבת", "עוד אני הולך" ו"הבודדים" (שלא ראיתי).

כמו כן, הוקרנו סרטים על השואה, הנאציזם ומלחמת העולם השנייה: "נקודת איסוף" הצרפתי ו"ברלין 36" ו"בין איכרים" הגרמנים. שלושה סרטים על נושאים חשובים, אך הסרטים עצמם בינוניים לכל היותר (את "חשבון נפש" שהוקרן בארץ אחרי שיצא כבר בדי-וי-די בכל העולם טרם ראיתי).

רגעים ושחקנים שהרשימו השנה

ראיתי מעל מאה ועשרים סרטים שהוקרנו באופן מסחרי בבתי הקולנוע בארץ במהלך 2010. הרשימה הבאה אינה של הסרטים הטובים ביותר שהוקרנו השנה או בחירת שחקני השנה שלי כי גם בסרטים איומים – והיו הרבה כאלה – יכולים להיות קטעים, רגעים או דיאלוגים מוצלחים, ואלו הם הרגעים והשחקנים המרשימים והבלתי נשכחים של השנה שהיתה (מסודר לפי הסדר שבחרתי):

1. "כלת הים" – רונית אלקבץ, מוני מושונוב ודאנה איבגי רצים במסדרונות בית החולים

2. "המדריך למהפכה" – לא רק הסרט הישראלי הטוב ביותר של השנה, אחד הסרטים הטובים של השנה – נקודה. אמא של דורון צברי גונבת את ההצגה

3. "אינוויקטוס – בלתי מנוצח" – הבמאי קלינט איסטווד מצליח להראות את כוח אישיותו של נלסון מנדלה בדרום אפריקה, בגילומו של מורגן פרימן

4. "ניין" – השיר של פרגי, Be Italian, הוא הדבר הטוב בסרט מוסיקלי לא טוב

5. "תלוי באויר" – התנופה שבו, העריכה המהוקצעת שהפכה את הסרט לחלקלק כמו הדמות הראשית שלו

6. "מחוץ למים" – מייקל פסבנדר ("ממזרים חסרי כבוד") מוצלח פה בתפקיד החבר של אמא של הנערה גיבורת הסרט

7. "יום האהבה" – זו בעיה כשהפספוסים בזמן כתוביות הסיום מצחיקים יותר מכל הסרט עמוס הכוכבים

8. "הסוד שבעיניים" – יש לי חיבה עזה לסרטים עם תפניות והפתעות; הסרט הארגנטינאי זוכה פרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר

9. "מבט מגן עדן" – קטע הספינות בבקבוקים השטים על גלי הים בסרטו של פיטר ג'קסון שהיה צריך ויכול היה להיות יותר טוב

10. "האקסים של החברה שלי" – לא סרט שאהבתי, אך מכיל את אחד המשפטים המוצלחים בקולנוע השנה, שגם מתמצת ומבקר את אחת הבעיות של הקולנוע האמריקאי העכשווי.

רוקסי: .Oh, I'd love to postpone, but I just cashed in my last rain check

סקוט: ?Where's that from

רוקסי: !My Brain

שתי השורות האחרונות הן: "מאיפה זה?" כלומר- מאיזה סרט זה, מה שאמרת? והיא משיבה: "מהמוח שלי!" כלומר- לא הכול הוא ציטוט מסרט אחר (אם אתם רוצים ציטוטים ואזכורים אין-סופיים לסרטים אחרים צפו ב"באה בקלות", למשל)

11. "באה בקלות" – פטרישה קלרקסון וסטנלי טוצ'י אדירים כהורים של הגיבורה, והם הדבר היחיד שטוב בסרט שבעיקר גורם לך לרצות לראות את הסרטים משנות ה-80 שמזכירים בסרט

12. "סופר הצללים" – מותחן טוב, כמו שצריך, של רומן פולנסקי (לא טוב כמו "צ'יינהטאון"; זה סיכום של 2010, לא 1974)

13. "באריה" – הצילום המשגע בסרט האיטלקי של ג'וזפה טורנטורה ("סינמה פרדיסו")

14. "דייט לילי" – היו כמה שורות מוצלחות בסרט החביב הזה, והכי הצחיק אותי הריקוד של סטיב קארל וטינה פיי במועדון

* "דייט לילי", "12", "משחק הוגן", "שלושת הימים הבאים" – בכל אחד מהם משתתפת שחקנית ישראלית, לפי הסדר: גל גדות, אסתי גינזבורג, לירז צ'רכי ומורן אטיאס. אגב, מאז "מלאכים ושדים" צילמה איילת זורר שני סרטים שעוד לא יצאו, אחד מהם של לורנס קסדן ("החברים של אלכס") עם דיאן קיטון, קווין קליין ודיאן ויסט

15. "שלושת הימים הבאים" – באמת משאיר אותך על קצה הכיסא, למרות עשר הדקות האחרונות המיותרות ועוד כמה קטעים ארוכים בדרך

16. "בסוד העניינים" – הדיאלוגים, כל הדיאלוגים, בקומדיה הבריטית על שר והצוות שלו שיוצאים לביקור בוושינגטון די-סי

17. "הרקדן האחרון של מאו" – הקטע בסוף עם אמא שלו, אין מה לעשות

18. "החברים של ניקולא" – סרט צרפתי חמוד ביותר, ומצחיק

19. "שובר הלבבות" – קומדיה רומנטית מוצלחת עם ונסה פארדי ורומן דוריס (בקרוב הגרסה האמריקאית), כולל קטע מפתיע ומצחיק מאוד (שלא אהרוס פה) המתרחש על מיטה

20. "לונדון ריבר" – ברנדה בלית'ן ("סודות ושקרים", "להציל את גרייס") שחקנית גדולה (לא שזה חדש)

21. "התחלה" – הקטע שליאונרדו די'קפריו ואלן פייג' יושבים בבית קפה ודברים מתפוצצים סביבם, מקורי ומהמם

לחצו כאן כדי לצפות – מי שהעלה את זה ליוטיוב לא הרשה להדביק את זה מחוצה לאתר

22. "סולט" – השעה הראשונה במותחן הפעולה עם אנג'לינה ג'ולי טובה מאוד, אבל יש עוד 40 דקות של סרט איום

23. "וול סטריט 2" – הפתיחה החכמה והקולעת -שהיתה כולה בקדימון- שבה גורדון גרקו משתחרר מהמאסר, והקטע היחיד (משום מה) שבו גורדון (מייקל דאגלס) פוגש את המחותנת שלו (סוזן סרנדון)

24. "הרשת החברתית" – איזה קצב (לא רק של הדיאלוגים), איזה בימוי סוחף, הסרט שצריך לזכות בפרסים על בימוי (דיויד פינצ'ר, פשוט אוהב להציב לעצמו אתגרים, ולקח שחקן לגלם את התאומים וינקלבוס במקום למצוא שחקנים תאומים בטענה שהוא לא מצא שחקנים מתאימים)

25. "רד" (Red) – מהמם: הרגע שבו ברוס ויליס עושה צעד ויוצא ממכונית מסתובבת במהירות (איזו קלילות, איזו תנועת מצלמה); מדהימה: הלן מירן שמופיעה בחצי השני של הסרט ומוכיחה כמה היא שחקנית מהפנטת מלאת נוכחות; ותמיד אהבתי את מארי לואיז פרקר ("העשב של השכן") שטובה גם פה בתפקיד הראשי

26. "וינסנט רוצה לים" – סרט גרמני נוגע ללב

27. "נקודת איסוף" – הפעם הראשונה שנכנסים לאצטדיון

28. "מגה מוח" – כמו נכתב בשביל ויל פארל המצחיק

29. "פלונטר" – הקטע של המנורות שממלאות את השמים, מקסים (והם ידעו את זה, הוא טיפונת ארוך)

30. "הדרקון הראשון שלי" – קטעי התעופה ניצלו היטב את התלת מימד

31. "אחר הצהריים בכפר עם מרגריט" – משפט של ז'רר דה-פרדיה על שבץנא הצחיק אותי מאוד, ואפילו בזמן שצחקתי (מאוד) הפתיע אותי שזה כל כך מצחיק אותי- משהו בהקשר ואיך שהוא אומר את זה, כנראה

32. "טרון המורשת" – המוסיקה טובה לסרט, מתאימה מאוד ומשרתת אותו היטב

33. "פייטר" – מצליח לרגש, וגם להצחיק, למרות שהוא צפוי לגמרי

34. "נער משום מקום" – סיפורו של ג'ון לנון הנער מצטיין במוסיקה התקופתית טרום-הביטלס, כמובן

35. "פריחת הדובדבן" – הסרט הגרמני הוא על גבר שמתמודד ביפן עם מותה של אשתו… אך הסרט לא מתאושש מהמוות שלה; עד שהיא מתה ממש אהבתי את הסרט

36. "סרט לבן" – מלבד הצילום היפהפה יש קטע מצוין של הנוקשות והקור של האב אל ילדיו שמנשקים את ידו לפני השינה

37. "נביא" – הקטע עם תער הסכין בפה מצמרר ובלתי נשכח באחד הסרטים הטובים של השנה שבו מספר רגעים "חזקים" ומרשימים

38. "פרשס מבוסס על רב המכר "פוש" מאת ספייר" – המשפט של ג'ואן, בת כיתתה המצומצמת של פרשס המסכנה, כשהיא מציגה את עצמה: Hi, I'm Joann, my favorite color is fluorescent beige. "שלום, אני ג'ואן, הצבע האהוב עליי הוא בז' זרחני." רגע מצחיק במיוחד כשהוא מוקף דברים איומים שעוברים על פרשס לכל אורך הסרט

39. "גרינברג" – בן סטילר הוא גרינברג בשם הסרט, וגרטה גרוויג בת ה-27 היא הגילוי של הסרט. סרטיה הבאים: No Strings Attached עם נטלי פורטמן ואשטון קוצ'ר ותפקיד ראשי לצד ראסל ברנד והלן מירן בגרסה החדשה לקומדיה "ארתור" (במקור עם דדלי מור, ג'ון גילגוד ולייזה מינלי)

40. "יום החצאית" – סרט צרפתי בכיכובה של איזבל אדג'ני ("קאמי קלודל", "נסיעה טובה") שמדגים בצורה ברורה ומוצלחת איך זה לעמוד מול כיתה של תלמידים שלא רוצים להיות שם

41. "בלתי נשכחים" – סרטו של סילבסטר סטלון ברשימה הזאת בזכות הופעות האורח של השנה, בקטע שלו בכנסייה עם ברוס ויליס וארנולד שוורצנגר (חבל שלא התאפקו ושמו את השניים בפוסטר של הסרט במקום לשמור זאת בסוד, כפי שעשו בסרט עם הופעת האורח הטובה ביותר בשנה שעברה, "ברוכים הבאים לזומבילנד")

42. "כשתפגשי זר גבוה ומסתורי" – לרגע וודי אלן הזכיר את כישרונו ויכולותיו שבאו לידי ביטוי בסרטיו הטובים ביותר (אף אחד מהם לא מהעשור האחרון)- כשרוי (ג'וש ברולין) עומד בדירת השכנה (פרידה פינטו) ומסתכל על אשתו בדירתה בצד השני של הרחוב (נעמי ווטס)

43. "גנב עירוני" – בסרט המוצלח של בן אפלק על שודדי בנק שאחד מהם (אפלק) מתאהב בפקידת בנק ששדדו, ישנם מרדפים טובים ברחובות בוסטון, מתח אמיתי (כולל: איך תגלה מי הוא, האם תסגיר אותו), שחקנים טובים ודיאלוגים מוצלחים. המשפט הטוב ביותר יוצא מפיו של סוכן האף-בי-איי (ג'ון האם): We'll never get 24-hour surveillance unless one of these idiots converts to Islam. "לא נשיג אישור למעקב של 24 שעות ביממה אלא אם מישהו מהם יחליט להתאסלם." שורה שלא מופיעה בגרסה של התסריט שמצאתי באינטרנט.

44. "כל הדברים הטובים" – למרות שיש הרבה דברים לא טובים בסרט, טוב מאוד לראות את קירסטן דנסט ("ספיידרמן") משחקת שוב בדרמה

45. "הרפתקאותיה המופלאות של אדל" – סרט פעולה צרפתי שמתרחש בתחילת המאה ה-20, מסוגנן להפליא, עם קצב נהדר ותלבושות משגעות

46. "צעצוע של סיפור 3" – קטע הפתיחה בסרט המוצלח (טוב כמו קטע הפתיחה הנהדר בתחילת "צעצוע של סיפור" הקודם), שהיו בו כמה רגעים מצחיקים

47. "הילדים בסדר" – אם בעוד עשרים שנה יחפשו סרטים שירצו לעשות להם גרסה חדשה, אציע את הסרט החביב והמהנה הזה שעם רעיון טוב בבסיסו ושחקנים מצוינים, אינו סרט טוב כפי שהיה יכול להיות (ואלו הסרטים שצריך לעשות להם גרסה חדשה, לא סרטים מצוינים ומוצלחים)

48. "עוד שנה" – הדבר הטוב ביותר בסרט הזה של מייק לי הוא אימלדה סטנטון ("ורה דרייק") שמופיעה בהתחלה כמטופלת של ג'רי שלא מוצאת נקודת אור אחת בחייה. רואים את הכאב וחוסר התקווה על פניה של השחקנית המדהימה בדמות שמגיע לה סרט (טוב יותר מ"עוד שנה"). לא נוהגים לתת פרסים לתפקידים כה קטנים

ומה מחכה לנו ב-2011? לחצו כאן לרשימה שלי