"רוחות קרות" – ביקורת
"רוחות קרות". אליזבת' אולסן.
"רוחות קרות" אולי אינו סרט קל או מהנה לצפיה במובן הקלאסי, אבל הוא עשוי היטב ונוגע בנקודות רגישות בחברה האמריקאית. סרט המתח שעוסק ברצח שהתרחש בשמורה האינדיאנית בוינסקונסין מביא למסך צד אחר של אמריקה: צד המורכב מאנשים מיואשים החיים בקצה העולם. לכן אין פלא שהסרט, שעוסק בנושא מקורי ויוצא דופן, זכה בפרס הראשי של תחרות 'מבט מסוים' בפסטיבל קאן כמו גם פרס הבמאי, לטיילור שרידאן.
על אף שמדובר בסרט ביכורים, במובנים רבים שרדיאן הוא בכלל לא טירון. שני סרטיו הקודמים כתסריטאי, "סיקאריו" ו"באש ובמים", היו מועמדים ל-3 ו-4 פרסי אוסקר בהתאמה. אותו סגנון כתיבה שזיכה אותו בתשבוחות כה רבות נמצא גם בסרט הזה, כאשר לא פעם שהשממות הצהובות והחמות של טקסס הפכו בן רגע לישימון הלבן והקפוא של וויומינג. אך דווקא הפעם, כאשר הוא נמצא גם בתפקיד הבמאי, שרדיאן התרשל בכתיבה והסיפור שנגלה על המסך הוא הרבה יותר פשוט ולא מצליח להיבנות כמו שצריך וליצור עניין. התוצאה היא סרט שמרגיש כשואף להיות מופתי אך נשאר כטוב בלבד.
