מקום לכתוב בו
יכול להיות שהאבטלה מחצינה את היצירתיות בדבורית שרגל, אבל היא העלתה רעיון חביב בבלוג הפרטי יותר שלה: לפתוח מקום שקט שישמש את המבקרים לכתיבה יוצרת. כל מי שמאס ברעש בבית/במשרד/בבית הקפה המקומי, יוכל להגיע לנחלת השקט שלו אצל שרגל.
היות ואני לא שוקד בימים אלו על כתיבת תסריט מהפנט לקולנוע, ובכלל אני אדם שאוהב לעבוד תוך כדי האזנה למוסיקה – ככה ששקט הוא הרעש שלי – לא הרגשתי במקום לענות כרגע למשאל-תיאום-הציפיות שהיא ערכה בפוסט שלה. אני מאמין שחלקכם כן יחבב את הרעיון, ועל כן אני ממליץ לכם כן להשתתף ולתת את הטון.
אני באמת מפרגן לרעיון, ומקוה שיצא לפועל ויצליח. עם זאת, צריך להסתכל לרגע בראיה מפוכחת ולזכור את בעית המיקום שתעמוד בפני שרגל אם תחליט להוציא את הרעיון לפועל. היות ומרבית העשיה ההומנית ובוהמית נעשית בתל אביב, הגיוני שתחליט שרגל לפתוח את המקום בתל אביב. יהיה על שרגל למצוא מקום שמרכז אליו כמה שיותר תחבורה ציבורית פנימית לעיר (דיזנגוף?), שהרי חנית רכב בחינם בתל אביב היא משימה כמעט בלתי אפשרית. התוצאה היא עלויות אדירות של השכרת המקום עבור שרגל, שכמובן תאלץ להאמיר את דמי השימוש במקום. אלא שמרבית אנשי הבוהמה אינם נמנים עם עשירי ישראל, ויחשבו פעמיים אם להפוך את "אצל שרגל" למקום הקבוע שלהם. מאידך, אם תחליט שרגל לצאת מתל אביב, האם באמת יהיה מי שיקום בבוקר ויסע לעיר אחרת בשביל השקט? ובשביל זה לא יכולת לשבת בספריה העירונית? נקוה ששרגל תמצא את הדרך הנכונה והמתאימה לעשות זאת.