ביקורת #1: גוף השקרים / Body of Lies
ליאונרדו די'קפריו. ראסל קרואו. רידלי סקוט. השמות הללו גדולים גם בעיני מי שאינו חובב סרטים מושבע, וכל אדם בעצם צפוי לצפות שסרטם המשותף, "גוף השקרים", יהיה משהו מיוחד. קשה לומר אמנם, שרידלי סקוט עשה משהו טוב באמת בשנים האחרונות (לרבות "אמריקן גנגסטר" למרות שהוא יחסית טוב בעיני), ואכן "גוף השקרים" מצטרף לאותו רצף סרטים מפוקפק מבית הבמאי המוצלח.
"גוף השקרים" מסמן את הסיבוב הרביעי של קרואו וסקוט יחד, ואפשר שהפכו לחברים במרוצת הזמן, מה שעיוור אותם כלפי קולנוע הפעם. זה כנראה הדבר ההגיוני היחיד שיסביר את הופעתו ב"גוף" של ראסל קרואו, בתור הסוכן אד הופמן. תפקידה של הדמות נחשב בכיר מאד בצמרת הסי-אי-איי, ובכל זאת מציירים אותה קרואו וסקוט בתור קריקטורה חאפרית ישראלית ומלוקקת, עם דפוס התנהגות המזכיר את זה שהנהיג קרואו ב"נפלאות התבונה", לא פחות. הענין המצער הזה דוחה החוצה כל ניסיון להתחבר עם הדמות או לפחות לגלות כלפיה אמפתיה, וניסיונות אלה עולים בתוהו.



השחקנית ניקול קידמן