ביקורת: אקס-מן המקור: וולברין
יו ג'קמן. מתוך אקס-מן המקור: וולברין
גיא: לאחר הצפיה ב"אקס-מן המקור: וולברין", הרביעי בסדרת האקס-מנים, כלל אינני מופתע מהיותו חסר מקוריות בעליל, עמוס חומר ממוחזר, ובכלל – בזבוז זמן. אינני מופתע כי בכל מה שקשור לסרטים, ישנו קונצנזוס כמעט נחרץ לגבי סרטי המשך: כל המוסיף גורע. ואם לנסח זאת באופן מתמטי: טיבו של הסרט יורד ביחס ישיר למיקומו הכרונולוגי (עם מספר יוצאי דופן, כגון "שר הטבעות").
האחראי למחדל הקולנועי הזה הינו גווין הוד, אשר היעדרם של פרויקטים משמעותיים ברזומה שלו היו צריכים להדליק נורות אדומות אצל קברניטי אולפני פוקס, בשעה שהפקירו בידיו את הפרק הרביעי בסדרת סרטי אקס-מן. כאשר סרטים כמו "קיקבוקסר 5" (!) מהווים את גולת הכותרת של הקריירה שלו, אין פלא שהתוצאה הינה גיבוב עלוב של קלישאות והעמדת שחקנים הלקוחה מתיאטרון חובבנים נודד.