המלצה וניתוח: פרנהייט 451 (פרנסואה טריפו, בריטניה, 1966)
אוסקר וורנר (מימין) וסיריל קיוזאק. מתוך פרנהייט 451
הסרט "פרנהייט 451" מתאר חברה עתידנית טוטליטארית, האוסרת על קריאת ספרים, לעומת הצפיה בטלויזיה, שמוערכת כחלק חשוב בתירבות של האזרחים. על מנת לוודא שאנשים אכן לא יקראו ספרים, קיים גם חוק האוסר על החזקתם. אדם שברשותו נמצאו ספרים נחשב לאויב החברה, הספרים מועלים באש על ידי יחידת ה-firemen (כבאים), ונגד העברין ננקטות סנקציות. ה-firemen הינם יחידה מיוחדת שתפקידה לקבל מהציבור אינפורמציה על אנשים המחזיקים בביתם ספרים, לפשוט על הבתים, לגלות את הספרים במקומות המסתור שלהם ולהעלותם באש.
בתמונת הפתיחה של הסרט אנו רואים צילומים של אנטנות טלויזיה, ושומעים קריין המקריא את שמות המשתתפים בעשיית הסרט. לא במקרה נעדרות כאן הכתוביות, שהרי בזה עסקינן.
הסרט מציג, אם כן, חברה שמשקיעה מאמצים בלתי נדלים למנוע מאנשים לקרוא ספרים, ומאמצים לא פחות ניכרים לעודד צפיה בטלוויזיה (למשל, מי שמועלה בדרגה בעבודה – יכול לקבל כפרס על כך – מסך קיר נוסף לביתו). נשאלת השאלה, איפוא, מה האינטרס שיש לחברה טוטליטרית לעודד צפיה בטלויזיה ולאסור על קריאה בספרים?
