ביקורת: חייה הפרטיים של פיפה לי
"חייה הפרטיים של פיפה לי" היא דרמה לא-אחידה ברמתה שכתבה וביימה רבקה מילר (על פי ספר שלה שלא תורגם לעברית), עם צוות שחקנים מצוין, ובראשם רובין רייט פן היפה (שגם אחרי עשרים שנה תמיד תהיה הנסיכה הקסומה). זהו סרט לאנשים שלא מוצאים מה לראות ביבול הדל של סרטים בקיץ הזה – רווי סרטי ילדים, קומדיות מטופשות וסרטי פעולה חסרי עלילה.
פיפה הנשואה להרבּ הזקן (אלן ארקין, הסבא ב"מיס סאנשיין הקטנה") עוברת איתו לשכונה שמאוכלסת בפנסיונרים. היא דואגת לבריאותו של בעלה אחרי שעבר שלושה התקפי לב ומתעקש להמשיך לעבוד כעורך ספרים, ומנסה להתרגל לחייה החדשים. במקביל, פיפה נזכרת באירועים מילדותה שהשפיעו עליה ובסיפור היכרותה עם הרב כשהיתה נערה.

