ארכיון לתאריך אוקטובר 8th, 2009

רווחי סרטו של קן לואץ' יתרמו לקולנוע הישראלי

מנכ"ל סרטי לב, הגברת נורית שני, נשאה דברים לפני הקרנת סרטו החדש של הבמאי קן לואץ' בפסטיבל חיפה 2009, "מחפשים את אריק", והכריזה כי כל רווחי הסרט יתרמו ליצירת קולנוע ישראלי. בהכרזה על התפנית המבורכת, אמרה שני את כל מה שאפשר לומר, ולהלן דבריה (ההדגשות שלנו):

"קן לואץ' הוא אחד הבמאים האהובים עלי. יוצר קולנוע מקורי בעל אמירה הומניסטית נדירה בדורנו. כמפיצת סרטים, אני מביאה לישראל את סרטיו של קן לואץ’ כבר כמעט עשרים שנה. כולם סרטים, שמעבר לסיפור הקולנועי, ניסו להשמיע קול אחר ולתת ביטוי למצוקות האדם באשר הוא. הסרט שאתם עומדים לראות הערב, 'מחפשים את אריק', הוא בעיני סרט נפלא, אנושי ומיוחד. אני משוכנעת שאתם והקהל בישראל תיהנו ממנו.
בשנים האחרונות התבטא קן לואץ' לא אחת כנגד ישראל והמדיניות שלה. אני מאמינה שזכותו של כל יוצר להביע את דעתו, ועל כן המשכתי תמיד לתת מסך לסרטיו. לצערי הרב, בשנה החולפת גילתי שאדון קן לואץ’ עצמו, לא שותף לעמדתי זו. היוצר המקורי, שהחשבתי כהומניסט גדול, התגלה כאדם שלא מאמין בזכות הביטוי של מתנגדיו. יוצר שלא קרא, או לא הבין את וולטר. יוצר שעושה הכול כדי להשתיק קולגות, במאים ישראלים, מלומר את דבריהם ומסרטים ישראלים, מלהיות מוקרנים בעולם.
אני רואה את מעשיו כאקט של צביעות, סטירה צורבת בפני הדמוקרטיה, והרוח ההומניסטית של סרטיו. סרטיו הם של במאי גדול, אבל מעשיו הם של אדם קטן. מעשיו של לואץ', הניסיון לפגוע בתעשיית הקולנוע הישראלית, הזלזול שלו ביוצרים ישראלים, כל כך צורמים בעיני, שלאחר מחשבה  החלטתי  להקדיש את כל רווחי ההפצה של הסרט – בתקווה שאכן יהיו כאלו – וגם של הסרט הבא של קן לואץ', שגם אותו אדאג להקרין בישראל, לקידום הפצתם של סרטים ישראלים בארץ ובעולם. אני מאמינה שהדרך להילחם בסתימת פיות – ואין שום דרך אחרת להגדיר את מעשיו של לואץ’, חוץ מאשר ניסיון לסתימת פיות – היא להבטיח שהקול הישראלי, היצירה הישראלית המגוונת והמרתקת כל כך, תישמע באופן חד וברור. בארץ ובעולם."

ביקורת: מה שעובד

לארי דיויד ואוואן רייצל ווד. מתוך מה שעובד.

לארי דיויד ואוואן רייצ'ל ווד. מתוך מה שעובד.

אחרי ארבעה סרטים שצולמו באירופה – שלושה באנגליה ואחד בספרד, כולל שניים מהסרטים המצליחים ביותר שלו ("נקודת מפגש" ו"ויקי כריסטינה ברצלונה") – שב וודי אלן אל מכורתו מנהטן. "מה שעובד", הסרט השנתי של אלן, שכותב ומביים סרט מידי שנה מאז 1982(!), היא קומדיה לא אחידה שעובדת יותר טוב בחלקה הראשון וכשהוא לא מנסה להצחיק. ועדיין, סרט בינוני של וודי אלן הוא טוב יותר מהרבה סרטים של במאים אחרים.

כבר למעלה מעשור שאלן לא מתקרב לרמה של סרטיו הטובים ביותר, דוגמת "בעלים ונשים" (1992), "חנה ואחיותיה" (1986) ו"הרומן שלי עם אנני" (1977). במהלך הצפיה ב"מה שעובד" נדמה שהוא שבוי בתדמית ובתבנית הסרטים הקודמים שלו והוא לא עושה מספיק כדי להשתחרר מהן, או שצופים בניסיון של מישהו לביים סרט וודי אלני. ובכל זאת, אני מעריץ נאמן שלו ואהיה הראשון בתור ב-2010 לסרט שצילם בלונדון עם אנתוני הופקינס, נעמי ווטס, אנטוניו בנדרס, ג'וש ברולין ועוד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

מקבץ המלצות סינמטקים 08.10-14.10.09

אמילי ווטסון, סטלאן סקרסגארד, מתוך לשבור את הגלים.

אמילי ווטסון, סטלאן סקרסגארד, מתוך לשבור את הגלים.

סרטים מומלצים

"חטיפת רכבת התחתית" (2009)

במסגרת הגל שסוחף אותנו (ומאיים להטביענו) של גרסאות חדשות לסרטים ישנים. המקור הוא סרט מוצלח למדי מ-1973 בכיכובו של וולטר מאת'ו מנוחתו עדן. כוכבי הסרט הזה, דנזל וושינגטון וג'ון טרבולטה, נפגשים רק לקראת סוף הסרט. גם אחרי הצפייה בסרט היעיל אך לא נטול הפגמים הזה, שווה לצפות בגרסה הקודמת, אם רק בשביל הסוף המוצלח שלו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »