בשעה 14:30, מאת
ריקי פרנקל
ג'ונתן רייס מאיירס וסקרלט ג'והנסון. מתוך "נקודת מפגש".
הסרט "נקודת מפגש" של וודי אלן מהווה התייחסות אינטרטקסטואלית ל"חטא ועונשו" של דוסטוייבסקי (רמז לכך ניתן בכך שבתחילת הסרט אנו רואים את הגיבור קורא ספר זה בהתעניינות רבה). בשני הסיפורים מתרחש רצח כפול, של אשה זקנה ואשה צעירה, ובשניהם נופל החשד על "עובר אורח". בשניהם בוצע, כביכול, "פשע מושלם", והגיבור יכול היה להמשיך את חייו כאילו דבר לא קרה. ואולם ההבדל בהתייחסות של הגיבורים לפשע מעלה סוגיה בפילוסופיה של המוסר.
עבור רסקולניקוב, גיבור הרומן של דוסטוייבסקי, היווה ביצוע הרצח נקודת מיפנה בחייו. הרצח הפך לטראומה נפשית, ממנה לא הצליח להתאושש. ההסתייגות הנפשית (הלא-מודעת) מהמעשה באה לידי ביטוי ברשלנות שאיפיינה את ביצוע הרצח והעלמת הראיות שלאחריו. כשחזר לחדרו לאחר ביצוע הרצח איבד את הכרתו, ולמחרת הצליח איכשהו לגייס את כוחותיו על מנת להחביא את החפצים שגנב להעלים את העקבות לפשע שביצע, לפני ששקע שוב לחוסר הכרה. וכך שכב חולה, קודח והוזה, במשך ארבעה ימים. ואולם, כאמור, גם לאחר שחזר להכרתו והתאושש מעט, לא הצליח לחזור לעצמו, והוא הרגיש שאינו יכול להמשיך בשיגרת חייו, וכי לעולם לא יחזור להיות כפי שהיה לפני הרצח.
ומדוע רצח רסקולניקוב את המשכונאית הזקנה? נילי דינגוט, בספר "מוסכמות יסוד של הרומן במאה התשע עשרה", כותבת שרסקולניקוב התכוון לבצע רצח ממניעים אידיאולוגים, אך נשאלה השאלה האם המניע המודע אכן היה המניע האמיתי.
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »
