ביקורת: 9
עם פריחתם של סרטי האנימציה למדנו לצפות לסרטים שמיועדים גם לילדים, ומהסרטים האמריקאיים בעיקר לסיפורי הרפתקאות מבדרים. גם בסרטים הדרמתיים של אולפני פיקסאר יש הומור ("למעלה", "וול-אי"), אך לעומתם, "9" אינו מוקרן בארץ בגרסה מדובבת משום שהוא אינו מיועד לילדים. מדובר אם כן, בדרמת מדע-בדיוני שלא רק חובבי ז'אנר המדע הבדיוני יהנו ממנה.
הבמאי שיין אקר קיבל 30 מיליון דולר כדי להרחיב את סרט האנימציה הקצר והמועמד לאוסקר שלו מ-2005 (את הסרט בן תשע הדקות נטול דיאלוגים וכתוביות אפשר לראות כאן). 9, יצור בובתי עם רוכסן גדול שנקרא על שם המספר שעל גבו, לא יודע מאיפה הוא בא. הוא מגלה יצורים כמוהו, עם מספרים על גבם, בעולם שומם וקודר שמסתובבות בו מכונות פראיות דמויות חיות.
הסרט מדהים מבחינה חזותית, האנימציה משגעת, וגם ההמצאות המאכלסות את הדמויות והסביבה מקסימות (התאומות האילמות 3 ו-4, למשל). פה ושם יש משחקי מילים חביבים עם המספרים (שמות הדמויות), במיוחד עם "1".

