ביקורת טלויזיה: עקרות בית נואשות, עונה שישית
עקרות הבית הכי נואשות ומשעשעות שיש חוזרות בעונה שישית ותוססת מתמיד. yes שידרה אמש את הפרק הראשון, לו חיכו רבות ורבים (צריך להיות פוליטקלי קורקט) בשקיקה מזה חודשים רבים. אז אני מודה ומתוודה שלא עמדתי בפיתוי וכבר הספקתי לראות את עשרת הפרקים הראשונים – ועם זאת מדובר ביום חג, ללא עוררין.
ב-2004 הביאה לעולמנו רשת הטלויזיה ABC ומארק צ'ארי הכותב הראשי, את בנות הפרבר האמריקאי 'פיירוויו'. כבר אז היו כאלו שפקפקו בנושא הסדרה ותהו מה כבר יכול לקרות בפרבר אמריקאי שקט בו מתגוררות ארבע נשים שנראות טוב לגילן? מסתבר שהרבה. הפרק הראשון הספיק לי כדי שאאמץ לחיקי את העולם הבדיוני של רחוב ויסטריה ליין. באותה אווירה שקטה ופסטורלית, קשה להאמין שמרי אליס תחליט ליטול את חייה ביריית אקדח שתפר את שלוות התושבים. מאותו רגע ואילך הופכת מרי אליס למספרת כל יודעת ב-voice over, שיודעת בדיוק מה נמצא מאחורי כל דלת נעולה. השאר הוא כמובן היסטוריה. מאז ועד היום כל המכורים לדבר עברו עם הבנות כמעט הכל. מטורנדו ברחובות ועד לחטיפת בני ערובה בסופרמרקט המקומי לא יכולתי לוותר על ברי, סוזן, גבי ולינט.



