כששמנו את הדי.וי.די של "בעקבות אנשי המערות", התרווחנו על הספה האהובה עלינו, ולחצנו "פליי", אחזה אותנו התרגשות קלה, שכן לא מדובר ב'סתם' DVD.

הקסם המוכר ישנו בסרט, ניו אורלינס של תקופת הג'ז נראית נהדר ויש קטעים משגעים, אך יש משהו מקרטע בסיפור ומשתדל-מדי בהרפתקה שלפנינו.

על אף ריבוי הטקסים, טקס חלוקת פרסי האוסקר הוא עדיין טקס הפרסים הנחשב ביותר בעולם הקולנוע. זוהי סקירה של המועמדים ותחזית לזוכים.

גם אם הסרט נראה איטי מדי, משוחק בהגזמה תיאטרלית ועוד בשחור לבן, הוא מציג את אחד הדיונים המרתקים בנושאים כמו: זיקנה, כוכבות, ותאווה לפרסום.

מי שמפחד שיותר מדי מהעלילה תיחשף בפניו (כמה רחוק הסרט הזה כבר מהמקור?), יכול להסתפק בהצצה הקצרה שעלתה לטלויזיה, ומופיעה גם היא כאן באידיבי.

הבחירה בגיבורה שחורה בהחלט יכולה לתעל כל סיפור אגדה קלאסי ולבן לכיוונים חדשים, וזה בדיוק מה שבמאי הסרט רצו להשיג: סיפור אגדות שידבר סוף סוף לכולם.