ביקורת DVD: ג'ולי וג'וליה
מריל סטריפ. מתוך ג'ולי וג'וליה.
נטלי: את הסרט "ג'ולי וג'וליה" רצוי לראות על בטן מלאה או עם אופציה לאכול תוך כדי, או מיד אחרי בבראסרי משובח. בגדול, יש מעט מאד סרטים שמגרים את החושים בצורה יוצאת דופן. אחד מהם, לטעמי, היה "שוקולד". גם "המטבח של מרתה" עושה את שלו בענין הזה. החוכמה של "ג'ולי וג'וליה" טמונה בשילוב הכפוי בין הספר שנכתב על ג'וליה צ'יילד לבין הספר שכתבה ג'ולי פאוול, שסובב סביב צ'יילד ומתכוניה הנוגעים למטבח הצרפתי, באופן כזה בו הצופה מחבר לעצמו את העלילה בחוטים זעירים של מתכונים מעוררי תיאבון.
את הסרט היחודי הזה ביימה נורה אפרון ("כשהארי פגש את סאלי"), ולא נעים להודות, אבל קשה לראות כיצד סרט כזה, על שתי נשים חזקות במטבח וקצת פחות בחייהן הפרטיים, היה יכול להיעשות על ידי גבר. בעולם בו הגברים שולטים ביד רמה (עולם הבישול כמובן, לא דיברתי על הסרטים חס וחלילה :), מסתננת יצירת מופת יחודית לדורה (צ'יילד), ואת הסיפור שלה, דרך סיפורה של פאוול, מביאה אפרון באופן חושני ונעים, מפתה ומצחיק, ובעיקר קליל.
