סיכום העשור הראשון של המאה ה-21 (2009-2000): חלק א'
טובי מגוואייר, מתוך ספיידר-מן 3.
מעל שבעים אחוז מהסרטים המוקרנים אצלנו בבתי הקולנוע הם אמריקאים. ניתן לראות מגמות ברורות בסרטים אמריקאיים לפי העשורים השונים: בעקבות המשבר הכלכלי פרחו בשנות השלושים סרטים על האדם הקטן מול הממסד, קומדיות על אנשים עשירים, יצאו עשרה סרטים עם פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רס, ושירלי טמפל הופיעה ביותר מעשרים סרטים; בשנות השבעים נעשו יותר דרמות רציניות מקומדיות אחרי השנים של ילדי הפרחים, ההתפכחות בשל מלחמת וייטנאם וחשיפת פרשת ווטרגייט, והיה זה העשור של סרטי האסונות ("שדה תעופה", "המגדל הלוהט", "רעידת אדמה").
בהוליווד לא מחפשים דברים חדשים, מקוריים או מפתיעים – אוהבים ללכת על בטוח, עד שסרט כלשהו מצליח, ומוליד גל של סרטים ממקורות דומים, באותה רוח, לפעמים העתקים חיוורים שכולם מצליחים פחות. חלק מהמגמות והאופנות ישארו אתנו זמן רב: אין שום סיבה שסרטי אנימציה יעלמו, בעוד שסרטי הפנטסיה כבר הולכים ונמוגים.