"ירושלים" – ביקורת: יותר מדי דמויות ועלילות משנה, ללא טיפול מעמיק
"ירושלים". צילום: אוהד רומנו.
"ירושלים היא עיר שההיסטוריה שלה היא ההיסטוריה של העולם. היא מקודשת לשלוש הדתות המונותיאיסטיות והיא גם מוקד של מתחים לאומיים ודתיים ויעד לתיאוריות קונספירציה סהרוריות ולמיתוסים חדשים. מדוד המלך ועד מלחמת ששת הימים, מהולדת היהדות, הנצרות והאסלאם ועד הסכסוך הישראלי פלסטיני, תולדותיה של העיר הזאת מחזיקות שלושת אלפים שנות אמונה ומעשי טבח, פנאטיות ודו קיום."
הציטוט הזה נלקח מתקציר הביוגרפיה (המשובחת) של סיימון סבאג "מונטיפיורי על ירושלים" והשתמשתי בו על מנת להדגים שלא כל מה שעובד מצויין בפורמט אחד, יעבוד באותה מצויינות בפורמט אחר. בספר של כמעט 700 עמודים יש מקום לכל זה, בעוד בסדרה שמשתרעת על פני כמה שעות בודדות יש הרבה פחות. וכשמכניסים ללופ גם שוטרים מושחתים וסוחרי סמים מפחידים, אז הסדרה "ירושלים" נדמית כמו מקרה קלאסי של "תפסת מרובה- לא תפסת". לחצו לקריאת הכתבה המלאה »