ביקורת: תלוי באוויר
ג'ורג' קלוני הוא כוכב קולנוע שופע כריזמה (ברגעים מסוימים בסרט הוא דומה לקרי גרנט), שמחזיק סרט שלם על כתפיו, ומסוגל לרגש ולהצחיק. "תלוי באוויר" הוא סרט בוגר ורציני, אחד הסרטים הטובים של שנת 2009, ועדיין לא אחד מסרטי העשור שלי (מה שאומר הרבה על השנה שהיתה ועל העשור שנגמר). זהו סרט למי שאהב את "אודות שמידט" ו"דרכים צדדיות".
"תלוי באוויר" הרוויח מעל 75 מיליון דולר בארה"ב ומועמד לשישה פרסי אוסקר: סרט, במאי (ג'ייסון רייטמן, "ג'ונו"), שחקן ראשי (קלוני), שתי שחקניות המשנה (ורה פרמיגה ואנה קנדריק) ותסריט מעובד, פרס שבו כנראה יזכו התסריטאים שלדון טרנר וג'ייסון רייטמן. זהו סרטו השלישי של רייטמן, בנו של איוון רייטמן (שביים את "מכסחי השדים" ו"שוטר בגן ילדים"), בתחילה של קריירה מבטיחה מאוד.

