פסטיבל קאן

"הברך" של נדב לפיד זכה בפרס השופטים של פסטיבל קאן 2021

"הברך". נור פיבק, אבשלום פולק.

"הברך". נור פיבק, אבשלום פולק.

הסרט "הברך" של נדב לפיד הישראלי קטף הערב (שבת) את פרס חבר השופטים בתחרות הרשמית של פסטיבל הסרטים קאן 2021 (ה-74 במספר) שבצרפת. מדובר בפרס השלישי בחשיבותו בפסטיבל, אחרי הפרס הראשי 'דקל הזהב' (Palme d'or) ו'הגרנד פרי' ('הפרס הגדול', Grand Prix). חבר השופטים מנה את הבמאי ספייק לי (יו"ר), מלאני לורן, מגי ג'ילנהול, טאהר רחים.  עמד הבמאי את פרס השופטים העניקה על הבמה השחקנית רוזמונד פייק, והוא התחלק (תיקו) בין "הברך" לבין "ממוריה" (ש.ל.ר, Memoria) של אפיכטפונג ווירסת'קול התאילנדי.

"הברך" של לפיד מספר על במאי קולנוע באמצע שנות הארבעים לחייו (אבשלום פולק, "ילדי ראש הממשלה"), אשר מגיע לישוב נידח בקצה המדבר להקרנת אחד מסרטיו. הוא פוגש שם ביהלום (נור פיבק, סרט ביכורים), פקידה במשרד התרבות, ומוצא עצמו מנהל שני קרבות אבודים: האחד נגד מות החופש האומנותי בארצו, השני נגד המוות של אמא שלו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

עוד שני סרטים ישראלים בפסטיבל קאן 2021: "איפה אנה פרנק" של פולמן, "מה שלא נשבר" של נחמיה

"איפה אנה פרנק".

"איפה אנה פרנק".

עוד שני סרטים ישראלים מצטרפים לפסטיבל קאן 2021 (ה-74 במספר) שבצרפת: "איפה אנה פרנק" של ארי פולמן יוקרן במסגרת לסרטי אנימציה ו"מה שלא נשבר" של אלינור נחמיה מ'מנשר' יתחרה במסגרת הקצרים של 'שבוע המבקרים'.

"איפה אנה פרנק" לוקח השראה מהחברה הדמיונית שאנה פרנק תיארה ביומנה, קיטי. בסרט האנימציה של פולמן, קיטי מתעוררת בעוד שנה מהיום, בבית אנה פרנק באמסטרדם, ואינה יודעת שעברו למעלה מ-75 שנה מאז שהסתיימה המלחמה. הסרט עוקב אחר קיטי כשהיא יוצאת למסע ברחבי כל אירופה על מנת לברר מה קרה לחברתה, אנה. פולמן עבד על הסרט במשך כ-8 שנים, 4 מתוכן היו בעמל ההפקה עצמו בישראל. באנימציה השתתפו למעלה מ-200 אנימטורים, חלקם מישראל ורובם ממדינות אחרות, שיצרו 159 אלף ציורים לסרט בטכניקה של דמויות באנימציה קלאסית על רקעים בנוים ומצולמים במיניאטורות. שותפו הותיק של פולמן יוני גודמן ביים גם הפעם את האנימציה, ואת הרקעים בנו הצוות של ווס אנדרסון בלונדון ("מר שועל המהולל").

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

4 סרטים ישראלים לפסטיבל קאן 2021: "הברך" ו"הכוכב" של לפיד, "ויהי בוקר" של קולירין, "מחברות שחורות" של אלקבץ

"הברך". נור פיבק, אבשלום פולק.

"הברך". נור פיבק, אבשלום פולק. צילום: אבשלום פולק.

ארבעה סרטים ישראלים יוקרנו בפסטיבל קאן 2021 (ה-74 במספר) שבצרפת: "הברך" של נדב לפיד ("הגננת", "השוטר") יתחרה בתחרות הרשמית, ילווה אותו הסרט הקצר של לפיד "הכוכב" בהקרנה מיוחדת, וישתתפו גם "ויהי בוקר" של ערן קולירין ("ביקור התזמורת") במסגרת התחרותית 'מבט מסוים' (Un Certain Regard) והסרט "מחברות שחורות" של שלומי אלקבץ בהקרנות המיוחדות. תהיה זו הפעם הראשונה מזה עשור שסרט ישראלי – "הערת שוליים" – התחרה על דקל הזהב בתחרות הרשמית של קאן.

תהיה זו הפעם השניה של לפיד בפסטיבל, אחרי "מיומנו של צלם חתונות" שהוקרן ב-2016. מאז הפך לישראלי הראשון שזכה בפרס דב הזהב של פסטיבל ברלין עם "מילים נרדפות". "להציג שני סרטים בפסטיבל קאן זה כמו לחפור, למצוא את האוצר ואז למצוא עוד אחד", מסר לפיד. "אני מאושר כמובן עד השמיים על [קבלתו] של 'הברך' לתחרות הרשמית, סרט שאני מרגיש שחצבתי, כמו את סרטי הקודמים ואולי אפילו יותר, ממעמקי הנשמה והראש והגוף שלי ונדמה לי כשאני מביט בו שאלה שנות חיי מפוזרות על המסך. אני מאושר לא פחות על 'הכוכב' סרט שנעשה בשיא אימת המגפה בתחושה של אושר ותאוות חיים, כאילו יותר משצילמנו אותו, רקדנו אותו. בשני הסרטים האלה יש לי שותפים רבים וההישג הזה שייך להם ממש כמו לי. אחרי שנת מחלה וקפאון, קאן יהיה כמו לידה מחודשת לקולנוע. כולנו שוב ניווכח שהקולנוע הוא אחת ההמצאות הגדולות של המין האנושי וששום דבר לא יפה יותר מסרט יפה."

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

פסטיבל קאן 2020 יסתפק באירוע מקוצר עם ארבעה סרטים מהתחרות הרשמית

"התחלה (ש.ל.ר)". איאה סוקהיטשווילי.

"התחלה". איאה סוקהיטשווילי.

פסטיבל קאן 2020 הצרפתי אמנם בוטל רשמית מזמן, בשל הקורונה, אבל אחרי שמארגניו ראו כי פסטיבל סן סבסטיאן הספרדי ופסטיבל ונציה האיטלקי דווקא מצליחים להתמודד עם המחלה וההגבלות בעקבותיה, הם החליטו כעת לעבור לאירוע מצומצם בן שלושה ימים באוקטובר. האירוע יציג 4 סרטים מהתחרות הרשמית שהיתה אמורה להתקיים בפסטיבל המלא והמבוטל, כמו גם תקיים במלואן את תחרויות הסרטים הקצרים והסינפודסיון לסרטי סטודנטים.

ארבעת הסרטים מתוך התחרות הרשמית שיוקרנו באירוע המצומצם של פסטיבל קאן הם: "הניצחון הגדול" (ש.ל.ר, Un triomphe / The Big Hit!) של עמנואל קורקו עם קאד מיראד, שגם יפתח את האירוע; "הטכנולוגיה הצרפתית" (ש.ל.ר, Les Deux Alfred / The French Tech) של ברונו פודלידה, שגם ינעל את האירוע; ובתווך "אמהות אמיתיות" (ש.ל.ר, Asa Ga Kuru / True Mothers) של חביבת הפסטיבל היפנית נעמה קוואסה ו"התחלה" (ש.ל.ר, Beginning) של דיה קולומבגשווילי הגאורגית, שהספיק לזכות לפני ימים אחדים בפרס הראשי של פסטיבל סן סבסטיאן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרטים הישראלים "נעורים" ו"תמו" התקבלו למסגרת הסינפודסיון של פסטיבל קאן 2020 המבוטל

"נעורים". יגאל ברנר, שי-לי עטרי.

"נעורים". יגאל ברנר, שי-לי עטרי. צילום: עומר רייס.

פסטיבל קאן 2020 (ה-73 במספר) בוטל בעקבות מחלת הקורונה, אולם מארגניו ממשיכים לפרסם את הסרטים שהתקבלו אליו, כשהפעם מדובר בתחרות סרטי הסטודנטים 'הסינפודסיון' (Cinéfondation) ובה הסרטים הישראלים "נעורים" של שי-לי עטרי מאוניברסיטת תל אביב, ו"תמו" של צור אדרי ותום פרזמן מבצלאל. הרעיון בפרסום הוא לקדם את הסרטים (הקרנות באירועים, מכירות להפצה) בעזרת ההדר של התואר 'נבחר של פסטיבל קאן', וגם לנסות ולשמר את כוחו של הפסטיבל היוקרתי בעולם לקולנוע, משהחליט שלא לצאת במהדורה מקוונת להבדיל מפסטיבלים יוקרתיים אחרים כגון ונציה וברלין.

"נעורים" נֶהגה בעקבות תאונת דרכים ושיקום שעברה הבמאית, והיא מככבת בו בתור צעירה שמשתקמת מתאונה בבית אימה (ריטה שוקרון) בקיבוץ, ולחייה מגיע פיזיותרפיסט חדש (יגאל ברנר) שמעורר בה חלקים רדומים ותשוקה. עטרי היא בוגרת בית הספר למשחק 'ניסן נתיב' ובית הספר למשחק מול מצלמה של רותי דייכס, והופיעה בסדרות "זגורי אימפריה" ו"ג'וני ואבירי הגליל". כיום היא תלמידת שנה ג' באוניברסיטת תל אביב, ו"נעורים" הוא סרטה הראשון בתור במאית. הפריצה הגדולה שלה לטעמי היתה עם השיר שובר הלב "אצלנו בגן".

"תמו" הוא סרט אנימציה המתאר את היום שבו זהותו של טרנסג'נדר יהודי במרוקו של המאה ה-20 מתחילה להתבהר לו, בצילה של חברה פטריארכלית. הוא כבר הוקרן בפסטיבלים שונים של אנימציה וגם בפסטיבל אפוס ואסיף הישראלים.

"נעורים" ו"תמו" מצטרפים אל הישראלים "הנה אנחנו" של ניר ברגמן ו"מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" של דני רוזנברג, שהיו מוקרנים במסגרות הבכירות של הפסטיבל אילו היה מתקיים.

הסרטים הישראלים "הנה אנחנו" ו"מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" התקבלו לפסטיבל קאן 2020, שבוטל

"מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם". רוני קובן, מרק רוזנבאום.

"מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם". רוני קובן, מרק רוזנבאום. צילום: דוד סטרז'מייסטר.

פסטיבל קאן 2020 (ה-73 במספר) בוטל בעקבות מחלת הקורונה, אולם מארגניו פרסמו את 56 הסרטים העלילתיים שהיו אמורים להשתתף במסגרות המרכזיות של הפסטיבל ("הבחירה הרשמית") ובהם שני סרטים ישראלים: "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" של דני רוזנברג ו"הנה אנחנו" של ניר ברגמן. הרעיון בפרסום הוא לעזור לסרטים במכירות להפצה כך שיוכלו להתהדר בתואר 'נבחר של פסטיבל קאן', וגם לנסות ולשמר את כוחו של הפסטיבל היוקרתי בעולם לקולנוע, משהחליט שלא לצאת במהדורה מקוונת להבדיל מפסטיבלים יוקרתיים אחרים כגון ונציה וברלין. הסרטים לא חולקו למסגרות השגרתיות ('התחרות הרשמית', 'מבט מסוים', 'השבועיים של הבמאים' וכן הלאה) אלא פורסמו בהפרדה גסה בלבד כגון סרטי ביכורים (למשל סרטו של רוזנברג), דוקו-דרמה ועוד.

"מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" הוא סרט הביכורים באורך מלא של רוזנברג הפעיל ("אורי זוהר חוזר", "ג'וני ואבירי הגליל", "בית אבי") ומבוסס על חוויותיו שלו. במקור לוהק אביו הביולוגי של רוזנברג לתפקיד משחלה במחלה סופנית, אך הוא נפטר לפני כשנה ואת התפקיד לקח המפיק מרק רוזנבאום. העיתונאי רוני קובן מגלם בסרט את בנו של רוזנבאום, המנסה לעצור את הזמן עם אביו בעזרת הקולנוע.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו הזוכים בפסטיבל קאן 2019: "פרזיטים" של בונג ג'ון-הו הטוב ביותר

"פרזיט (ש.ל.ר)".

"פרזיט".

הוכרזו הזוכים בפרסי פסטיבל קאן 2019 (ה-72 במספר) שבצרפת, ובראשם הסרט "פרזיטים" של בונג ג'ון-הו קטף את פרס דקל הזהב לסרט הטוב ביותר. מאז הקרנתו, הסרט שעוסק במשפחה של מובטלים שבה הנער הופך למורה פרטי של נערה עשירה, גרף שבחים מהמבקרים והיה המתמודד המוביל לפרס על אף הבאזז המטורף שעורר "היו זמנים בהוליווד" של קווינטין טרנטינו (ולבסוף יצא בידיים ריקות). הסרט נרכש להפצה בישראל בשיתוף פעולה בין החברות רד-קייפ וסרטי נחשון (כפי שהפיצו יחד את "מחר הכל מתחיל" ו"שתיקה רועמת"). חבר השופטים בתחרות של הפסטיבל מנה את הבמאים אלחנדרו גונזלס אינייריטו (יו"ר), יורגוס לנטימוס, פאבל פאבליקובסקי ואליס רוכוורגר, והשחקנית אל פאנינג.

פרס השופטים הגדול, הגרנד פרי, השני בחשיבותו בפסטיבל, הוענק לסרט הביכורים "אטלנטיק" (ש.ל.ר, Atlantics) של מאתי דיופ הצרפתיה-סנגלית, והוביל לזכיה הראשונה של אישה שחורה בפרס (למעשה, זו גם הפעם הראשונה שסרט של אישה שחורה התחרה בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן). פרס חבר השופטים (המשני) הוענק לשני סרטים: "עלובי החיים" (Les Misérables) של לאדג' לי הצרפתי, ו"באקוראו" (ש.ל.ר, Bacurau) של קלבר מנדוסה פילו הברזילאי. האחים דארדן זכו בפרס הבימוי על "אחמד הצעיר" (ש.ל.ר, The Young Ahmed), ואנטוניו בנדרס זכה בפרס השחקן על גילום בן דמותו של הבמאי פדרו אלמודובר בסרטו האוטוביוגרפי "כאב ותהילה". הבמאי הפלשתיני יליד נצרת, איליה סולימן, זכה בציון לשבח על "זה חייב להיות גן עדן" (It Must Be Heaven).

ראוי להזכיר שאף סרט ישראלי עלילתי לא השתתף השנה בתחרויות, ושלושת הסרטים הקצרים שהתחרו לא קטפו פרס.

רשימת הזוכים בפרסי פסטיבל קאן 2019:

דקל הזהב
"פרזיטים", בונג ג'ון-הו

גרנד פרי
"אטלנטיק" (ש.ל.ר, Atlantics), מאתי דיופ

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרטים הישראלים הקצרים "פרפרים", "אנה" ו"נתק" יתחרו בפסטיבל קאן 2019

"פרפרים". אברהם סלקטר, יואל רוזנקיאר.

"פרפרים". אברהם סלקטר, יואל רוזנקיאר. צילום: עודד אשכנזי

הסרטים הישראלים "פרפרים" של יונה רוזנקיאר ובהפקת קובי מזרחי, "אנה" של דקל ברנסון ו"נתק" של ירדן ליפשיץ-לוז ממכללת ספיר, יתחרו בפסטיבל קאן 2019 (ה-72 במספר) שבצרפת. "פרפרים" ו"אנה" יתחרו במסגרת הקצרים הרשמית של הפסטיבל, ואילו "נתק" יתחרה במסגרת הסינפודסיון לסרטי סטודנטים.

בתחרות הרשמית העלילתית של הפסטיבל יתחרו בין היתר "זה כנראה גן עדן" (ש.ל.ר, It Must Be Heaven) של הבמאי הפלשתיני אליה סולימאן, "כאב ותהילה" של פדרו אלמודובר, "חיים נסתרים" (ש.ל.ר,  A Hidden Life / Radegund) של טרנס מאליק, "אחמד הצעיר" (ש.ל.ר, Young Ahmed) של האחים דארדן, "מתיאס ומקסין" (ש.ל.ר, Matthias And Maxime) של קסוויאר דולן, "מצטער שפספסתם אותי" (ש.ל.ר, Sorry You Missed Me) של קן לואץ' ו"טפיל" (ש.ל.ר, Parasite) של בונג ג'ון-הו. אין סרט ישראלי שיתחרו בתחרות זו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרטים הישראלים "דולפין מגומי" ו"גבריאל" יתחרו בפסטיבל קאן 2018

"דולפין מגומי".

"דולפין מגומי". צילום: דוד רודוי, באדיבות אוניברסיטת תל אביב.

הסרטים הישראלים הקצרים "דולפין מגומי" של אורי אהרון מאוניברסיטת תל אביב ו"גבריאל" של אורן גרנר יתחרו בפסטיבל קאן 2018 (ה-71 במספר) בצרפת. "דולפין" יתחרה במסגרת 'סינפודסיון' לסרטי סטודנטים, ו"גבריאל" (סרט עצמאי צרפתי עם יוצר ישראלי, אם לדייק) במסגרת הקצרים (שאינם סטודנטים).

"דולפין מגומי" מספר על לילה אינטימי בדירה תל אביבית בין שני גברים (חן חפץ, עמרי לרון) שהכירו זה עתה. החיבור הגופני מיידי ומסעיר, וככל שהלילה מתקרב לקיצו הם נופלים זה בקסמיו של זה, עד שהכמיהה לאהבה נכנסת לחדר. "גבריאל" מספר על קבוצת תלמידים שמחפשת ביער אחרי ילד נעדר מהפנימיה שלהם. לאחר תקרית אלימה, אחד מהם נפרד מקבוצת החיפושים, מתחיל לשוטט לבד ומתרחק אל עומק היער.

פסטיבל קאן יתקיים השנה בין ה-8 ועד ה-19 במאי.

הפתעה: "הכיכר" זכה בפרס דקל הזהב של פסטיבל קאן 2017 ו-"120 פעימות בדקה" הסתפק בפרס השני

"הכיכר (ש.ל.ר)". טרי נוטרי.

"הכיכר". טרי נוטרי.

הסאטירה השוודית "הכיכר" (ש.ל.ר, The Square) של רובן אוסטלונד ("כח עליון") קטפה את פרס דקל הזהב, הפרס הראשי של פסטיבל קאן 2017 (ה-70 במספר) בצרפת. מדובר בהפתעה, שכן הציפיה היתה כי הדרמה "120 פעימות בדקה" (ש.ל.ר, 120 battements par minute) של רובין קמפילו תזכה בפרס, וזו לבסוף הסתפקה בפרס השני 'הגרנד פרי' ('הפרס הגדול'). הסרט היחיד לגרוף יותר מפרס אחד בטקס היה "לא באמת היית כאן מעולם" (ש.ל.ר, You Were Never Really Here), שהביא את פרס התסריט ללין רמזי ופרס השחקן הטוב ביותר לחואקין פיניקס. חבר השופטים בראשו של פדרו אלמודובר בחר להעניק את פרס השופטים המיוחד ל"ללא אהבה" של אנדריי זביאגינצ'ב.

רשימת הזוכים בפרסי פסטיבל קאן 2017:

דקל הזהב
"הכיכר" (ש.ל.ר, The Square), רובן אוסטלונד

גרנד פרי
"120 פעימות בדקה" (ש.ל.ר, 120 battements par minute), רובין קמפילו

הבימוי
סופיה קופולה, "נקמניות"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

עוד ישראלים בפסטיבל קאן 2017: "מצור" (1969), פרויקט VR "צינה"; פרס לבמאית "לא פה, לא שם"; הביתן הרשמי ושמלת מירי רגב

"מצור". גילה אלמגור, יהורם גאון.

"מצור". גילה אלמגור, יהורם גאון.

פסטיבל קאן 2017 (ה-70 במספר) נפתח, וזו הזדמנות חגיגית מספיק לסקור את כל מה שהתעדכן בזוית הישראלית שלו:

הסרט הישראלי "מצור" (1969) של ז'ילברטו טופאנו, שב לפסטיבל עם עותק דיגיטלי חדש (שהוזמן על ידי הארכיון הישראלי לסרטים ומיועד לפסטיבל ירושלים) 48 שנים לאחר בכורתו שם.

פרויקט המציאות המדומה "צינה: סימפוניה של געגועים" של שירין אנלן, יוצג במסגרת 'נקסט' (Next) ליצירות מציאות מדומה (VR) שנערכת בפעם השלישית. הפרויקט מתעד כמה מהאנשים הקבועים שנהגו לשבת בכיכר דיזנגוף, רגע לפני הריסתה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ממערב לירדן" של עמוס גיתאי לפסטיבל קאן 2017

"ממערב לירדן". עמוס גיתאי.

"ממערב לירדן". עמוס גיתאי.

סרט התעודה הישראלי-צרפתי "ממערב לירדן" של עמוס גיתאי יוקרן במסגרת 'שבועים של במאים' בפסטיבל קאן 2017 (ה-70 במספר) בצרפת. מדובר בסוג של סרט המשך לסרטו התיעודי הותיק של גיתאי, "יומן שדה" (1982).

ב"ממערב לירדן", עוקב גיתאי אחר אזרחים – ישראלים ופלסטינים – המסרבים לקבל את מצבם ומנסים בכל כוחם לגבור על השליטה הישראלית ועל השלכותיה. הסרט בוחן את הקשרים האישיים הנטווים ומשתרגים בין קציני צבא, פעילי זכויות אדם, עיתונאים, אלמנות, אמהות שכולות ומתנחלים. מדי יום נאלצים הנשים והגברים הללו להתמודד עם היעדרה של מדיניות סדורה, ופועלים מתוקף מודעות אזרחית. לצד זאת, משלב גיתאי ראיון נדיר שקיים עם יצחק רבין וכן שיחות עם שורה של אנשי תקשורת, פוליטיקאים ונציגי ארגונים הפועלים בשטחים, בהם מנכ"לית שוברים שתיקה יולי נובק, הפובליציסט בן-דרור ימיני, עורך עיתון הארץ אלוף בן, סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי ואחרים.

פסטיבל קאן יתקיים השנה בין ה-17 ל-28 במאי. עוד ישראלי שנבחר לפסטיבל הוא סרט הגמר הישראלי "בן ממשיך" של יובל אהרוני מאוניברסיטת תל אביב, שהתקבל לתחרות הסינפודסיון.