"פאואר ריינג'רס". בקי ג'י, לודי לין, דקרי מונטגומרי, אר-ג'יי סיילר, נעמי סקוט.
מן הידועות הוא שסרט שנפתח עם בדיחה על סקס ופרות לא יכול להיות רע. מצד שני, הוא מציב לעצמו רף גבוה מאד להמשך. אז נכון שאף בדיחה ב"פאוור ריינג'רס" לא מתקרבת לזו בדקות הראשונות של הסרט, אבל הן עומדות בפני עצמן ומונעות מהסרט להפוך לסרט רציני מדי. יתרה מזאת, הומור הוא מה שמחזיק את הסרט, שלפרקים מרגיש כמו שני סרטים שונים: מחד סרט התבגרות של נערים חריגים ולצדו סרט גיבורי על. כמובן שבסופו של דבר ההתבגרות מתווכת דרך כוחות העל, אבל רוב הסרט יש הרגשה של שני קווים מקבילים שרק בסוף הם נפגשים. החלק הראשון מתמקד בעיקר בבניית היחסים בין הנערים כשמדי פעם אנו מתוודים ליכולותיהם כפאוור ריינג'רס האיומים איתם הם נאלצים להתמודד. ובמערכה האחרונה המאזן משתנה, ומתמקד בעיקר באקשן.
הפאוור ריינג'רס הם חמישה בני נוער: ג'ייסון – ספורטאי נערץ, שמעשה קונדסות מוביל אותו למעצר בית וריתוק בבית ספר; קימברלי – מעודדת שמוצאת את עצמה נזרקת מנבחרת המעודדות לאחר שהרביצה לנער אחר; בילי – שנמצא על הספקטרום האוטיסטי ובונה/מפוצץ דברים; זאק – שמבלה את רוב זמנו בלסעוד את אמו החולה; וטריני, נערה אאוטסיידרית גם בתיכון וגם בביתה.
החמישה מוצאים אבנים שמעניקות להם כוח רב ומובילות אותם למערה תת ימית בה קבורה חללית בה נמצאת הולוגרמה של זורדון (בריאן קרנסטון) וכן הרובוט אלפא 5 (קולו של ביל הדר). האבנים בחרו בהם להיות הפאוור ריינג'רס – מגיני היקום. עליהם לעצור את ריטה רפולסה (אליזבת' בנקס), ריינג'רית לשעבר שרוצה להשמיד את כדור הארץ כדי לקחת קריסטל אנרגיה הקבור בו.
עלילה פשוטה ומופרכת אבל לרוב זה עובד. אין כאן יומרות לחוכמה מעמיקה, והתסריט ברובו בנוי היטב. הבעיה הכי גדולה של הסרט היא הנבל שלו: ראשית, האופן בו היא מופיעה נדמה שנובע מנוחות תסריטאית ולא מעלילת הסרט. יש משהו מקרי בכך שהנבל מופיעה בדיוק כשהגיבורים מגלים את כוחם. ייתכן וחשיפת האבנים גם מעורר אותה, זה היה הסבר טוב, אבל הדבר לא נאמר באופן גלוי. שנית, גם האופן בו היא תבצע את התוכנית שלה נראית מאולצת ונועדה רק ליצור קונפליקטים עם הגיבורים. שכן בעוד שהמטרה והדרך ברורים: בעזרת גולדאר – מפלצת ענק עשויה מזהב – היא תמצא את הקריסטל, דבר שיאפשר לה לצבור עוד כוח כדי לשלוט (בדומה לנבלים הקלאסיים כמו סאורון או לורד וולדמורט).
"פאואר ריינג'רס". אליזבת' בנקס.
הבעיה היא שעל הדרך היא משחקת משחקים לא ברורים עם הריינג'רים. נוסף על כך, נדמה שהדמות שלה מתנהגת יותר כמו דמות בסדרה ולא מתאימה לאופי הסרט. אני לא חושב שזה המשחק של בנקס כמו שזה הכתיבה של הדמות.
בנקס והדר נראים נהנים מכל רגע בסרט. כשהדר מצליח ליצור דמות של רובוט נירוטי שמתחרה לא רע עם הדמות של אלן טודיק ב-"רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים" כרובוט המוצלח של השנה. ואם וודי אלן יחליט מתישהו לכתוב את הדמות שלו כרובוט – הדר הוא הבחירה המושלמת.
"פאואר ריינג'רס". אליזבת' בנקס.
למרות שמבחינה עלילתית הסרט פשוט, הוא לא כזה פשטני. ראשית הבחירה לשים כאחד מגיבורי העל נער על הספקטרום האוטיסטי היא מעניינת ועוברת היטב. בנוסף יש גם רמיזות על הומוסקסואליות וטעמי היא חשובה הרבה יותר מהפלירט של דיסני עם העניין ב"היפה והחיה" (אם כי לא ראיתי אותו). יותר מכך, הסרט מתאים את עצמו לתקופה בעיקר בעניין השיימינג והבריונות. הוא לא נכנס אליהם לעומק אבל עצם העלאתם על פני השטח היא חשובה. הדמויות כולן מתמודדות עם הקשיים של ההתבגרות ובכך הופכים אותו למשהו מיותר מנערים בתוך רובוטים ענקיים.
בקיץ הקרוב יוצא סרט ספדיירמן חדש ומהטריילר נראה שיש דמיון בינו לבין "פאוור ריינג'רס", וגם הוא יכול להיות סרט תיכונים שבמקרה יש בו גיבור על. כביכול יש לספיידי יתרון: לא רק שהוא מגיע עם המעטפת של ה-MCU – שזה המון אלא שכבר פגשנו אותו ואנחנו מכירים אותו. אבל עם כוח גדולה מגיעה אחריות גדולה, ויש לו גם יותר מה להפסיד. השאלה היותר מעניינת היא האם שני הסרטים הללו יהוו את אחת משתי האופציות לסרטי גיבורי על: או סרטים על נוער לבני נוער מצד אחד (ו"אקס מן: אפקוליפסה" גם נוגע בזה) או סרטים למבוגרים כמו "לוגאן" או "דדפול". ייתכן ואם כל סרט ייבחר על אחד מהשניים, הז'אנר (?) הזה ימשיך להתקיים בלי להמאיס את עצמו עלינו.
דירוג: 
פאוור ריינג'רס (ארה"ב, 2017)
בימוי: דין ישראלייט | תסריט: ג'ון גטינס, אשלי מילר, מאט סזמה, ברק שרפלס, זאק סטנץ | משחק: אליזבת' בנקס, דקרי מונטגומרי, בקי ג'י, לודי לין, אר-ג'יי סיילר | מוסיקה מקורית: בריאן טיילר
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-23.03.2017 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:
סרט מעולה!! פשוט מפתיע לטובה בכל אספקט כמעט. לא יכול לחכות לראות את ההמשך!!