"בדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק": קומדיה סוג ז'
טוד פיליפס מנסה לשחזר את הצלחת הביקור הקודם בווגאס ומגייס לטובת המשימה שלל אברי מין זכריים, כסמני בדיחות. אבל החלק המצחיק מגיע רק בסוף - על רקע הכתוביות
"בדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק" (“The Hangover Part II”) מנסה לשחזר בדבקות יתרה את המבנה והמאפיינים של "בדרך לחתונה עוצרים בלאס וגאס" מתוך תקווה להשיג הצלחה כלכלית גדולה מזו של קודמו (470 מליון דולר).
המטרה מקדשת את האמצעים ולכן ההומור אינו מושתת על מקוריות, אלא על העצמה כושלת של מה שהיה בסרט הראשון. בנוסף, נעשה שימוש נרחב בשתי דמויות שאמורות להגביה את ההומור לספירות עליונות אנינות טעם – טרנסקסואל תאילנדי המוצג במלוא הדרו, וקוף קאפוצ'ין מעשן שמרוויח את הבננה שלו מסחר בסמים.
חבורת הגברים-ילדים חוזרת, וכך גם חוזר המוטיב של החתונה המצויה באופק. אותו רגע נורא בחייו של גבר המותיר מאחוריו את שעשועי הילדות, ושם בפיו את הרסן המוחזק בידיה של אשתו. זהו האיום המניע לילה של התהוללות ושכחה, לילה של שחיתות מוסרית ומעשים פליליים, שהשלמת רצף השתלשלותם מהווה את עלילת הסרט.
פה גרים וולגרים
דאג (ג'סטין בארתה), החבר הרביעי בכנופיה,התחתן בסוף הסרט הקודם, ויצא מהמשחק. סטו (אד הלמס) רופא השיניים מיושב הדעת, שבסרט הקודם התחתן עם חשפנית ואיבד שן קדמית, עומד להתחתן עם לורן (ג'יימי צ'נג), יפיפייה ממוצא תאילנדי. החתונה אמורה להתרחש בארץ המוצא, בקרב בני משפחתה ובעיקר תחת עינו הפקוחה והזועמת של אביה המחמיר.
סטו נשמר מפני התהוללויות שעלולות לחרב את החתונה. אך בחברתם של פיל (בארדלי קופר), היפיוף המדיח לדבר עבירה ואלן (זאק גאליפיניאקיס) הווירדו (שתמונות הסטילס מסוף הסרט הקודם מעטרות את קירות חדרו), זה שוב קורה.
איך הגענו לפה לעזאזל? מסתבכים בתאילנד
אל החבורה מצטרף טדי (מייסון לי), אחיה הצעיר והמחונן של הכלה, שיציץ ויפגע מעולמם של הגברים הלא מפותחים, והופעת אורח נוספת - הגנגסטר האסייתי מר צ'ו (קן ג'אונג) מהסרט הראשון, שמשתחל גם לסרט זה (וזו לא הופעת האורח היחידה של דמות משנה מהסרט הקודם).
המוניטין המפוקפק שיצא לבילויים בבנגקוק זוכה לאישוש נרחב והוא חובר לנטייה העכשווית של הקומדיה האמריקאית להשתמש באיבר המין הגברי כסימן קריאה בסוף בדיחה. ב"בנגקוק" חלק גדול מהבדיחות סובב סביב איבר זה, בדרך המדגישה רתיעה מכל מה שאינו גבריות לבנה "הטרוסקסואלית" ואינפנטילית. הפין האסייתי מהסרט הקודם זוכה לביקור חוזר, ובהתחשב בנוכחות של טרנסקסואל מקומי וקוף, נוצרות אפשרויות חדשות שהסרט מנצל במלואן.
אלבום חתונה וולגרי במיוחד
טוד פיליפס, הבימאי ואחד התסריטאים של הסדרה, עלה על פטנט מהפכני: לשמור את הבדיחות הטובות לכותרות הסיום. בחלק הראשון זה עבד מצוין. הקהל שהחל כבר לגשש דרכו החוצה, הופתע מרצף תמונות הסטילס שהכיל ראיות ויזואליות חד משמעיות לאירועים הסוערים של הלילה הקודם.
הרעיון הזה מבריק מכמה טעמים. הוא לא מחייב לבנות סצנה קומית שלמה, אלא רק ליצור פואנטה ויזואלית גרוטסקית. תמונות הסטילס מאפשרות להציג דימויים בוטים, שהפיכתם לסצנות הייתה מהווה חציה של קו הגבול בין דירוג R (בני נוער בליווי מבוגר) ל-NC-17 (מוגבל לאלו שעברו את גיל 17) - כלומר, מכת מוות כלכלית לסרט.
חורשים את בנגקוק. סטו והחברים
ולבסוף - בהתחשב בטווח הזיכרון והריכוז של הקהל העכשווי, גם אם הסרט דשדש לפרקים, העיקר שהצופים יעזבו את האולם צוחקים וכך, באופן רטרואקטיבי, ישדרגו בזיכרונם את המכלול של חווית הצפייה.
הקהל של "בנגקוק", שכבר הבין כי הסרט הנוכחי ייצמד למתכונת של קודמו, מחכה לקינוח המושחת במיוחד שיגיע עם כותרות הסיום, אך הפעם רצף זה מדגיש את עליבותו של הסרט.
במקום בונוס מפתיע ,כמו בסרט הראשון, אלו הם ה- Money Shots שמבהירים כי כל הסרט מתפקד כמשחק מקדים להופעתם. רצף התמונות אכן מצחיק ובוטה, וגם אם הוא עובד בזכות מה שקדם לו, זה עדיין לא מצדיק את הצפייה בסרט.
כבוד נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון היה כפסע מלמצוא עצמו בתוך הקלחת הזו. כמי שככול הנראה מצא נקודות דמיון בין אירועי הסרט הראשון ותקופת הכהונה שלו בבית הלבן, הוא החליט לנצל ביקור בבנגקוק כדי לקפוץ לאתר הצילומים. חרף הפצרותיו של הבימאי טוד פיליפס שייעתר להופעת אורח קצרה בסרט, שיקול הדעת גבר. יתכן שבכך הפסדנו תמונת סיום שבה קלינטון מחובק עם טרנסקסואל. סביר להניח שלאתר הצילומים של הסרט השלישי הוא כבר לא יתקרב.
