אפשר רק לדמיין את הישיבה בין אנשי הפיתוח של yes לבין רון פלדמן והמפיק שלו מודי בר און. השאלות שבוודאי נזרקו לחלל האוויר בחדר הישיבות הזה הן כאלה שעולות גם במהלך הצפייה ב"רון", הקומדיה החדשה של פלדמן שאכן עשתה את דרכה אל המסך: למה אנחנו אמורים להתעניין בבחור בטלן בן 33 שחי בדירה על חשבון ההורים שלו? למה יש בדיחה רק פעם בכמה דקות? למה כל סצנה אורכת נצח? אנחנו עוד נראה אותו ממתין הרבה? מה הקטע הזה עם הזקן שנפל מהאוטובוס ולאף אחד לא איכפת? זה בראש של הגיבור או מה?
ניתן גם לשער את התשובות של פלדמן ובר און: לואי, לואי, לואי, לואי, לואי, לואי, לואי, לואי ולואי. ניכר מאוד ש"רון" רוצה מאוד, ולפעמים גם מצליחה, ללכת בדרכו של לואי סי קיי. כמו הסטנדאפיסט הניו יורקי הגאון גם פלדמן יצר, מככב, ביים וכתב את הסדרה שנושאת את שמו. כמו שם גם כאן מדובר בקומדיה כאילו-אוטוביוגרפית איטית, מהורהרת, אנקדוטלית, קיצונית, מורכבת ממקטעים שלא בהכרח קשורים זה לזה, סוריאליסטית ועם זאת מאוד ארצית. כמו כן, בדומה ליצירה קומית אחרת שבר און היה מעורב בה בעבר - "החמישיה הקאמרית", גם "רון" נמנעת לפעמים מפואנטה.
למעשה "רון" - המבוססת על פרויקט הגמר של פלדמן באותו שם שזכה בפרס הפורמט הטלוויזיוני בפסטיבל קולנוע דרום 2012 - היא מעין חקירה אנתרופולוגית. כל המצב הקיומי שלה הוא מה שקורה לנו בדרך להגיע לדברים. זה נכון גם במאקרו, חייו של הגיבור שעדיין לא מאופס על עצמו גם בעשור הרביעי לחייו, ונכון גם במיקרו. הסדרה נפתחת עם רון יושב לו בביתו בלי לעשות כלום ורק ממתין שהשחר יפציע כדי לצאת (בטלנות ממש כושלת, אם תשאלו אותי), ובדרך אל היעד הוא עובר לקנות בורקסים ולשבת על ספסל ולהתבונן באנשים שמשום מה בחרו לריב לפניו. ואז הוא ממתין עוד, הפעם שיגיע תורו בסניף של החברה הסלולרית, ושוב מתבונן באנשים ובפרסומת המוזרה המוקרנת שם. בפרק הבא הוא נוסע באוטובוס ומתבונן באנשים ואז שוב ממתין והפעם נאלץ לשמוע מישהי המתארת בפרוטרוט את הדלקת הווגינלית שלה, ולאחר מכן ממתין עם טינאייג'רית שמשום מה פולטת קצת ברגע שהוא פותח איתה בשיחה. מה?
התיאורים האלה לבדם מבהירים ש"רון" היא לא בדיוק לכולם, וגם לא נראה שהיא באה להיות הלהיט הענק הבא אלא יותר לכיוון נישתי כמו, ובכן, "לואי". לא הכל עובד בה. הסצנות המפורטות יתר על המידה מייגעות לא פעם, ההתמסרות לרגעי מבוכה ארוכים לפעמים שוחקת את הפואנטה הרבה אחרי שהבנו אותה וגיחכנו לעומתה. יחד עם זאת יש בה - בעיקר בפרק השני - רגעים מבריקים ומצחיקים ממש שמסמנים הבטחה גדולה וכישרון של ממש. הבחורה שבורחת מרון כשהיא מגלה את עומקי הלוזריות שלו, השומר הזקן האדיש במיוחד בפתח בית הספר, ההתחמקות המוצלחת של רון כמו במשחק מחשב מהטינאייג'רים הפוסעים מולו כשפניהם קבורים בסמארטפון, הפרידה המלודרמטית של מנהל המשמרת בפיצריה, ובמיוחד התגובה של רון לכל זה. בכלל, פלדמן מתגלה כאן כמגיב מחונן. הוא נותן לעצמו רגעים אילמים רבים שמזכירים לא אחת את "מיסטר בין", ומבצע אותם מעולה. והוא לא היחיד - המ?שחק בסדרה, רובו של פרצופים לא מוכרים, מצוין ויוצר שדרה איתנה ואמינה למצבים ההזויים שהגיבור נקלע אליהם.
גם אם קולו של פלדמן לא לגמרי ייחודי, לפחות לא כרגע, הוא בהחלט בוטח ומספק משהו מקומי שונה בתכלית מכל מה שיש עכשיו בטלוויזיה. על סמך ההישגים וההבטחות של שני הפרקים הראשונים (טוב, של הפרק השני לבדו),"רון" עשויה להפוך לשכיית חמדה אמיתית ככל שתתקדם.
"רון" משודרת בימי ראשון ב- 23:00 בערוץ yes Comedy HD וב-yes VOD.