עוד (2017)

קשה להצביע על הנקודה המדויקת בה הפכה ישראל ממדינה שהושתתה על חזון סוציאליסטי למדינה המקדשת ללא עוררין את משולש הקסמים הקפיטליסטי של "עבוד-קנה-זרוק".
התרגום של אורח החיים האמריקאי הפזרני והמופרז למדינה ששטחה כשטחו של פארק שעשועים קטן בטקסס יוצר תהליך מואץ, תוסס וצפוף שאין שני לו בעולם.
האם מדובר בפשטות בחלק מתהליך גלובלי-עולמי, או שמא למצבה הייחודי של ישראל כ"מדינה קטנה ומוקפת אויבים" יש יד בכך? האם האיום הביטחוני המתמיד, ואווירת ה"אכול ושתה כי מחר נמות" מביאים אותנו לחיות ולקנות את הרגע ביתר שאת? האם אנחנו מפצים על ימי הצנע של ראשית המדינה? מדוע הבנקים והרשויות מעודדים צריכת יתר? ואיך כל זה קשור לאוברדרפט שבו מצוי כל ישראלי שלישי?