ביקורות קולנוע (עמוד 3)

"הים" – ביקורת: מנסה לצאת בסדר עם כולם ולא להרגיז

"הים". מוחמד גזאוי.

"הים" של שי כרמלי פולק, עורר שערורייה כששר התרבות מיקי זהר יצא כנגדו בעקבות זכייתו בחמישה פרסי אופיר לאחרונה, כולל פרס הסרט הטוב ביותר. זה די תמוה בהתחשב בעובדה שהסרט מנסה לצאת בסדר עם כולם ולא להרגיז אף אחד.

חאלד, בן ה-14 מכפר פלשתיני בשטחים יוצא לטיול לחוף הים לראשונה בחייו, ביחד עם בני כיתתו, אולם במחסום הצבאי נאמר לחאלד שאין לו אישור יציאה תקף ולכן הוא חייב להישאר ולא יכול להמשיך עם האוטובוס הלאה.
בייאושו, הוא מחליט לצאת לים בגפו, בלי לספר לאף אחד וכשאביו מגלה על כך, הוא יוצא לחפשו מבלי לדעת היכן הוא נמצא ומבלי יכולת לתקשר עימו מכיוון שהנער לא נושא עמו טלפון.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"המוזיקאים" – ביקורת: קטן ומומלץ

"המוזיקאים".

"המוזיקאים" הוא סרט דרמה צרפתי "קטן", שבקלות היה יכול להיות מחזה, ומומלץ מאוד לחובבי מוזיקה קלאסית.

אביה של אסטריד קרלסון (ולרי דונזלי) מת. אחיה מונה לעמוד בראש החברה הגדולה של אביהם ואסטריד לוקחת על עצמה להגשים חלום של אביה שקשור לאהבתו הגדולה למוזיקה. היא רוצה לאתר ולרכוש ארבעה כלי נגינה עתיקים של סטרדיוואריוס, לחבר ארבעה נגנים לרביעייה שתנגן יצירה מיוחדת למאורע שאביה הטיל על מלחין לחבר כ-30 שנה לפני כן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"בוגוניה" – ביקורת: מהנה ולא מחדש

"בוגוניה". אמה סטון.

לא באמת חשבתם שתסתיים לה שנה קלנדרית מבלי שיצא אל המסכים סרט של יורגוס לנתימוס. "בוגוניה" הגיע השנה מתוצרתו, ויש לי שתי בשורות: הבשורה הטובה היא שמדובר עוד מאותו הדבר בדיוק, וזה אמור לשמח את מעריציו המתרבים והולכים; והבשורה הרעה היא שמדובר עוד מאותו הדבר בדיוק, וזה אמור לתסכל את אלה שאהבו את המקוריות של סרטיו הקודמים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ספרינגסטין: הדרך משום מקום" – ביקורת: יושרה אמנותית נדירה

"ספרינגסטין: הדרך משום מקום". ג'רמי אלן ווייט בתור ברוס "הבוס" ספרינגסטין.

"ספרינגסטין: הדרך משום מקום" הוא ביוגרפיה מוסיקלית של סקוט קופר ("אחים בדם-מחוץ לתנור", "לב לא שפוי") המבוססת על הביוגרפיה באותו שם מאת וורן זיינס, ועוסקת באייקון הרוק האמריקני "הבוס" ברוס ספרינגסטין. היא מצליחה היכן שרוב הביוגרפיות המוזיקליות האחרונות נכשלו, מכמה סיבות ובעיקר בגלל יושרה אמנותית שלא הייתה קיימת, למשל ב"רפסודיה בוהמית", רק חבל שליהוק תמוה של ג'רמי אלן וייט קצת מקלקל את התוצאה הסופית.

עלילת הסרט מתרכזת בשנים 1981-2 שבהן ספרינגסטין עבד על אלבומו האישי "נברסקה" לאחר ההצלחה הגדולה של אלבומו הקודם "הנהר". הסרט מתמקד בתהליכי העבודה אחר האלבום בביתו של ספרינגסטין ובאולפן ההקלטות וגם עוסק בחייו האישיים ובטראומות הילדות שלו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ילדות גרמנית" – ביקורת: משחק טוב וכתיבה אמינה אבל נשאר זניח

"ילדות גרמנית". יאספר בילרבק.

"ילדות גרמנית" ("אמרום") של הבמאי הגרמני ממוצא תורכי פאטי אקין ("עם הראש בקיר", "סול קיטשן"), שהוצג בבכורה עולמית בפסטיבל קאן 2025, עוסק בנושא רגיש ומבוים באופן ריאליסטי-מינימליסטי למדי, נטול גימיקים סגנוניים שהיו יכולים להרוס את התוצר הסופי. בנוסף, יש בו משחק טוב וכתיבה אמינה בסך הכל, אבל הוא סובל מכמה בעיות שמונעות ממנו להיות סרט טוב באמת.

אמרום הוא אחד מהאיים הפריזאיים שנמצאים בים הצפוני ומשתייכים לגרמניה (והוא גם שם הסרט בשפת המקור, לפני שהתרגום העברי הרס אותו, כרגיל). תושביו רואים בעצמם כאנשי הים הנעלים על אנשי היבשה שמתגוררים בחלקים המרכזיים של המדינה ומתייחסים בחשדנות לכל מי שאיננו תושב המקום. יש להם אפילו ניב משלהם ששונה משמעותית מהגרמנית שאנחנו רגילים אליה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מזל משמים" – ביקורת: דמויות מוצלחות וכוונות טובות

"מזל משמים". עזיז אנסרי, סת' רוגן, קיאנו ריבס.

"מזל משמים" הוא סרט דרמה קליל שעוסק בעניינים רציניים ומוכר את עצמו כקומדיה. הוא מהנה ומשעשע, בעל כוונות טובות, ובעיקר בחצי הראשון שלו גם מצחיק.

את הסרט כתב, ביים ומככב בו עזיז אנסרי (הסדרות "מחלקת גנים ונוף", "מומחה לכלום") ואולי הרעיון שלו היה מתאים יותר למיני סדרה בת 4-3 פרקים. במרכז העלילה ארבע דמויות טובות, מוצלחות, אמינות, שאת שלוש מהן מגלמים שחקנים שיודעים להצחיק: אנסרי, סת' רוגן וקיקי פאלמר. הרביעי הוא קיאנו ריבס, שכרגיל מביע מעט מאוד רגש במשחקו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"נגמרה החגיגה" – ביקורת: הומור מיושן וצפוי שאמור להיות פאסה

"נגמרה החגיגה!".

"נגמרה החגיגה" היא קומדיה צרפתית בבימויו של אנתוני קורדייה, שניתן לשייכה למסורת הקומדיה הצרפתית הפופולרית, בסגנון סרטיהם של פרנסיס וובר ודני בון, רק בלי בדיחות מצחיקות ועם סצינות של פיפי-קקי. אפילו בארץ כבר לא עושים את הדברים האלה יותר.

לפיליפ ולור יש בית קיץ מפואר בדרום צרפת, בו הם מבלים את חופשתם מדי שנה. השנה הם מגיעים לשם עם בתם, גראנס ובן זוגה, מהדי.
תקוותם לחופשה שקטה ונעימה נכזבה לאחר שסכסוך פורץ בינהם לבין טוני ונאדין, הזוג שאמון על משק הבית. העניין מתדרדר כמיטב המסורת בסרטים אלה ומגיע למחוזות קיצוניים שבו כל אחד מהזוגות מנסה לגבור על המשפחה היריבה, באמצעות תעלולים כאלה ואחרים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"תזמורת המצעדים" – ביקורת: קשר יפה בין אחים

"תזמורת המצעדים". בנז'מין לאוורן, פייר לוטין.

"תזמורת המצעדים" הוא סרט דרמה צרפתי שהיה מועמד ל-7 פרסי סזאר, כולל לסרט הטוב ביותר. בסרט יש לא מעט מוזיקה קלאסית והוא כמו שילוב של "התזמורת", הסרט הבריטי מ-1996 עם יואן מקגרגור, מכרה פחם בסכנת סגירה והתזמורת המקומית, ועשרות סרטים צרפתיים שבהם שתי דמויות מרקע שונה נפגשות (בדרך כלל שני גברים) ומשפיעות זו על זו.

טיבּו (בנז'מן לוורן) הוא מנצח תזמורת מצליח בפריז עם קריירה בין-לאומית. כשהוא מאובחן עם לוקמיה וצריך תרומת מוח עצם (זה "מוֹח" ולא "מֵח" כמו שכתוב בכתוביות התרגום), אחותו הצעירה עושה בדיקת דם והם מגלים שהיא לא אחותו. הדבר מוביל לגילוי שטיבו מאומץ ושיש לו אח צעיר: ג'ימי (פייר לוטן, "כשקיץ הופך לסתיו" של פרנסואה אוזון) שעובד בקפיטריה של בית ספר וגר עם אמו המאמצת מחוץ לפריז.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"קרב רודף קרב" – ביקורת: מרשים, בזכות הבימוי של פול תומאס אנדרסון

"קרב רודף קרב". ליאונרדו די'קפריו.

"קרב רודף קרב" הוא אחד הסרטים הטובים ביותר של פול תומאס אנדרסון, וזה אומר הרבה על מי שכתב וביים את "לילות בוגי" ו"מגנוליה". כן, כמו הרבה יותר מדי סרטים זה עוד סרט ארוך מדי, שהיה מועיל לחתוך דברים מ-161 דקותיו, הוא והצופים רק היו יוצאים נשכרים מכך.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"השלישייה" – ביקורת: בידור חביב עם רגישות ובגרות

"השלישייה". רובי קרוז, זואי דויטש, ג'ונה האוור-קינג.

"השלישייה" היא קומדיה חמודה ומשעשעת, שהרגעים הדרמטיים הרבים שבה מטופלים ברגישות ובבגרות.

קונור בלייק (ג'ונה האוור-קינג, שגילם את אריק ב"בת הים הקטנה"), שעובד באולפן הקלטות, מאוהב במלצרית אוליביה (זואי דויטש, "מושבע מס' 2", ובתם של הבמאי האוורד דויטש וליאה תומפסון, האמא מ"בחזרה לעתיד"), שבוכה רק ברוב הקטעים בסרט ולא בכולם, ולא נענית לחיזוריו …עד שהיא רואה אותו מבלה עם מישהי אחרת (רובי קרוז, "מרימות" [Bottoms]). השלושה מבלים יחד לילה אחד שישנה את חייהם. ועדיף לא לדעת את כל המשך העלילה. דמויות המשנה אמינות ונחמדות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הרועה" – ביקורת: חן של סרט שעיקרו בחיק הטבע

"הרועה". פליקס-אנטואן דובל, סולין ריגו.

"הרועה" הוא סרט דרמה קנדי שמתרחש בפרובנס ומבוסס על סיפור אמיתי. יש חן בסרט שמתרחש בעיקר בחיק הטבע, וחלק נכבד מהסרט תופסים כבשים.

מתיאס הוא בחור צעיר מקנדה שמתייר בדרום צרפת. הוא מתפטר מעבודתו בחברת פרסום ומחליט לא לחזור למולדתו ובמקום זאת לשנות את חייו, להתרחק מהציוויליזציה ולהיות רועה צאן. הוא קונה ספרים שעוסקים בנושא ומציע את שירותיו לכל מי שמוכן לקחת מישהו ללא ניסיון.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שלושת המוסקטרים: מיליידי" – ביקורת: מרתק לצפות בהמשך ההרפתקאות

"שלושת המוסקטרים – חלק שני: מיליידי".

"שלושת המוסקטרים: מיליידי" הוא סרט המשך ישיר ל"שלושת המוסקטרים: דארטנאן", אחד הסרטים הטובים ביותר של השנים האחרונות. החלק השני פחות טוב ומרשים מהראשון, אך עדיין מדובר בסרט טוב, על אף הסיום של "המשך יבוא" שלו, כשלא בטוח אם או מתי הוא יבוא.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »