ביקורת: בחזרה לכפר
מי ידאג לזקנים? זו השורה התחתונה של הסרט המקסים, "בחזרה לכפר". להקרנת הסרט התלוותה אלי (נטלי) אִמי – חובבת הז'אנר הצרפתי, דוברת צרפתית ובעלת חיבה מיוחדת לפרובאנס ונופיו. היא השביעה אותי שהכותרת של הביקורת שאכתוב תהיה "מי ידאג לזקנים", ומי אני שאסרב לבקשה כה צנועה? הלא אין פה כל חטא לאמת. נהפוך הוא, העלילה הפשוטה של הסרט, הקלילות בה מועברים הדברים, כולם מתארים דאגה אחת כללית, והיא, כפי שכבר הבנתם, לזקנים.
ודאי שואלים אתם את עצמכם, אם זוהי השורה התחתונה, מדוע ללכת ולצפות בסרט הזה? ובכן, אין ספק שעל הסרט הזה אני לא מתכוונת להמליץ לכל אדם באשר הוא. ממש לא. "בחזרה לכפר", או בתרגום קצת יותר מדויק מצרפתית – "הבן של בעל המכולת" (האקדמיה שוב מעוותת שמות שלא לצורך) הוא סרט קטן, קצר יחסית, נעים, אינטימי, שלא מתיימר לטלטל את הצופה, אבל בהחלט מצליח לשבות את הלב בפשטות שלו ובסיפור המשפחתי והאמיתי כל-כך. כל מי שלא זקוק למגע הוליוודי-כאילו-מוכר, הרי שאני ממליצה לו בחום ליהנות מכמה רגעים של נחת וכיף מול מסך קולנוע לא מחייב ובכלל לא גרנדיוזי, דובר צרפתית וללא שחקנים מוכרים מדי בישראל או נופים עירוניים.




יש דבר אחד בטוח בינתים: "טרנספורמרס 3" (שמישהו החליט כי כך יקראו סרטי ההמשך במקום פשוט "רובוטריקים 3") יופק ויגיע מתישהו לקולנוע (להזכירכם, "





"
סרט ההרפתקאות הקומי בכיכובו של 
גם 