בראד פיט (עמוד 3)

ביקורת: עץ החיים

"עץ החיים". בראד פיט.

חיכיתי וציפיתי לסרט "עץ החיים" גם בשל המסתורין שאפף את ההפקה וסיפור העלילה שלו, שעריכתו התארכה והקרנת הבכורה שלו נדחתה ביותר משנה; בחודשים האחרונים הוסיפו לסקרנות שתי הכרזות האמריקאיות הראשונות (מרובת התמונות וזו עם כף הרגל של התינוק- מקורית ומשגעת, או לחלופין: משגעת ומקורית), קדימון מהפנט (ראו למטה) ואתר אינטרנט ייחודי. השתדלתי להנמיך ציפיות כי זה בסך הכול סרט, ובעצם לא אהבתי את שני הסרטים הקודמים של הבמאי-תסריטאי טרנס מאליק!

ובכן, זהו סרט חובה לכל אוהבי הקולנוע, שצריך לראות בקולנוע. ב"עץ החיים", זוכה פרס דקל הזהב של פסטיבל קאן, יש חלקים שהם יצירת מופת. גם אם לא תאהבו את כל 138 הדקות שלו, תתרשמו ותתפעמו מלא-מעט מהשפע שיש לסרט הזה להציע. אז על מה הסרט שנרמז שעוסק ביחסי אב נוקשה ובנו בשנות החמישים של המאה העשרים ושיש בו גם דינוזאורים? משפחה בעיירה בארצות הברית בשנות החמישים: אבא (בראד פיט), אמא (ג'סיקה צ'סטיין, שעליה כתבתי אתמול במאמר על כוכבי השנה הקרובה בקולנוע) ושלושה בנים, כשאת הבכור מגלם בבגרותו שון פן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת: מגה-מוח

"מגה מוח".

סרטים על גיבורי-על השתלטו על הקולנוע האמריקאי בעשור האחרון, ואחרי "משפחת סופר-על" (2004) של פיקסר, הגיע הזמן לעוד סרט אנימציה אודות גיבורי-על. ב"מגה-מוח" של דרימוורקס מתמקדים בדמות הרשע (בקולו של וויל פרל באנגלית, או יחזקאל לזרוב בעברית), שבלעדיו אין כמובן צורך בגיבור-על. פרל נפלא בתפקיד שכמו נכתב בשבילו, ודיויד קרוס ("משפחה בהפרעה") נהדר כיד ימינו. בעיקר בזכותם כדאי לראות את הסרט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

בראד פיט יגלם חוקר של המאפיה ב"מסחר של קוגן"

השחקן בראד פיט מאחד שוב כוחות עם במאי "ההתנקשות בג'סי ג'יימס על ידי הפחדן רוברט פורד", אנדרו דומיניק, לקומדית השודים "המסחר של קוגן" (ש.ל.ר, Cogan's Trade). דומיניק יביים על פי תסריט שכתב בעצמו.

פיט מנהל כרגע מגעים לגלם את ג'קי קוגן, אוכף מקצועי של חוקי המאפיה, אשר יוצא לחקור שוד שנערך במהלך משחק פוקר בסיכון גבוה והוגן על ידי המאפיה.

עוד אין תאריכים לתחילת העבודה על הסרט, אבל לפי השמועות, דומיניק מנסה לשחזר את צוות השחקנים שהיה לו ב"ג'סי ג'יימס" ומדבר גם עם קייסי אפלק למשל.

בראד פיט יככב ב"מלחמת העולם Z"

השחקן בראד פיט יככב ויפיק את העיבוד הקולנועי "מלחמת העולם Z" לספרו של מקס ברוקס באותו השם. ג'יי מייקל סטרצינסקי ("ההחלפה") הופקד על מלאכת הכתיבה.

תיאורו של הספר הולך כך: "הסוף היה קרוב. הזומבים עמדו להשתלט. הם חדרו לכל פינה בעולם. לא היה מקום נייטראלי, אף אומה לא היתה בטוחה, וניצבנו בפני סכנה ממשית של הכחדה – פלישה בלתי ניתנת לעצירה של המתים החיים. מלחמת העולם Z: עדויות בעל פה מהמלחמה, מתאר את השנים המצמררות ההן, שנראו כיום הדין, ומבטיח שלעולם לא נשכח עד כמה היינו קרובים להכחדה מוחלטת. מלחמת העולם Z מתאר את הקורבנות, ולקראת הסוף, התושיה שלנו בבואנו להגן על ערינו וכפרינו מפני המגפה שנראיתה כמעט בלתי ניתנת לעצירה. הסיפור מתואר מפיהם של ניצולים רבים מכל קצוות העולם, מקולורדו עד לתל-אביב, מדרום אפריקה עד לסידני, ומרוסיה עד להודו."

הפרויקט נטול במאי כרגע, כך שאין תאריכים מדויקים, אבל מכוונים אותו בהפקה לקיץ של 2012.

ביקורת: לקרוא לשרוף – אינטליגנציה יחסית

ג'ורג' קלוני עם פרנסיס מק'דורמנד. מתוך לקרוא ולשרוף.

האחים כהן הם הבמאים הכי ורסאטילים שאפשר למצוא היום בקולנוע. כל אחד מהסרטים שלהם מביע סגנון יחודי ובעיקר נתפס כמקורי ופורץ דרך (כן אני אוהבת את "לחסל את הליידי" אם היו ספקות כלשהם). קשה למצוא חובב קולנוע שלא רואה את "ביג לבובסקי" של השניים כמניפסט נדיר ויפהפה המנציח את בטלנותו ורצונו של האינדבדואל להתנער מהחברה וממירוץ החיים כדי להתקלח באמצע היום. Respect my authority קבע אריק קרטמן החמוד מ"סאות' פארק" וזה מה שאיתן וג'ואל כהן אומרים – אני קובע את החוקים שלי בעצמי.

אין ספק, ש"ביג ליבובסקי" שינה את הדרך בה אנחנו תופסים את אמריקה והביקורת החברתית המוסווית בהומור שחור באה לומר משהו על המדינה שמתיימרת להיות האור ליהודים בערכיה. האחים מושפעים בעיקר מסרטי הפילם נואר ("האיש שלא היה שם", "רציחות פשוטות") וגם מקומדיות שחורות ומטורפות ("אחי, איפה אתה?", "אכזריות בלתי נסבלת") והשילוב בין השניים בהחלט מוכיח את עצמו לאורך השנים.

"לקרוא ולשרוף" סרטם מ-2008 הוא ללא ספק אחד הסרטים היותר מוזרים של הצמד. אין ספק שמדובר בקומדיה מטורפת לחלוטין המפגישה אנשים שונים ויוצרת סיטואציות הזויות ביותר ועדיין לא מדובר בסרט טיפוסי של הכהנים. הסרט מציג שלושה סיפורים שמצטלבים בדרך כאוטית מהרגיל בפארודיה מטורפת וחסרת מעצורים. אז מה משותף לאוזבורן קוקס (ג'ון מלקוביץ') אנליסט ב-CIA, לינדה ליצקי (פרנסיס מק'דורמנד) מדריכה במכון כושר הרוצה לעבור ניתוחים קוסמטיים והארי פארר (ג'ורג' קלוני) מאבטח אישים במשרד האוצר? למראית עין כלום, אבל כמובן ששרשרת האירועים שתתחיל עם פיטוריו של אוזבורן קוקס ממשרתו הסודית ורצונו לתעד את זיכרונותיו תפיל את אבן הדומינו הראשונה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

בראד פיט לסרט ההמשך ל"שרלוק הולמס" של גיא ריצ'י?

שלושה חודשים לפני הגעתו לאקרנים אפילו בארה"ב, באולפני האחים וורנר כבר מתכננים סרט המשך ל"שרלוק הולמס" של גאי ריצ'י: האולפנים מיעדים את תסריטאי "ליגת הצדק: תמותה", קיירן ומישל מולרוני, לכתיבת עלילת סרט ההמשך, שבו יככב בראד פיט לצידם של רוברט דאוני ג'וניור וג'וד לאו. פיט מיועד לגלם את אויבו של שרלוק הולמס – מוריארטי – ונמצא כבר במגעים זמן מה, כך מסתבר, לקחת על עצמו את התפקיד.

חרושת השמועות סביב השתתפותו של פיט עוד בסרט הראשון גורסת כי השחקן כבר הצטלם לקטעים מן הסרט בחשאי, אך בזמן שיודעי דבר מאחורי הקלעים לא שוללים את הענין, הם מדווחים כי הופעותיה של הדמות מוריארטי בסרט הראשון הן מוצללות ונסתרות.

זוהי לא הפעם הראשונה שאולפני וורנר דוחפים השנה הפקת סרט המשך לסרט שטרם יצא לאקרנים בתוך ארה"ב: מוקדם יותר השנה, כאשר תשומת הלב סביב "בדרך לחתונה עוצרים בוגאס" החלה לגאות, התחילו באולפנים לתכנן את הפרק השני – על אף ששום חוזה לא נחתם עד שהסרט לא באמת יצא והצליח בקופות.

אני והטרנטינו שלי

קווינטין טרנטינו (מימין) וכריסטוף וולץ, במסיבת העיתונאים בישראל. צילום: אלי שגב.

שקט. הצלמים דרוכים, המצלמות נבדקות, הכל מביטים לאחור, ממתינים לו שיגיע. ואז פתאום כל החדר רועש: האנשים רוחשים והמצלמות מצקצקות: קווינטין טרנטינו נכנס לאולם האירועים במלון דן בתל אביב, בלווייתם של המפיק, לורנס בנדר, והשחקן, כריסטוף וולץ. "שלום לכולם," הוא חוזר ואומר. "שנה טובה". הצלמים לא מפסיקים לרגע, מצלמים מיליוני תמונות של הבמאי וחבריו, ואני רק אומר לאלון לידי, "אוף, הם מסתירים לי ואני לא מצליח לצלם גם." גדוד הצלמים נצמד לאורחים המכובדים, בעוד שאר הקהל ישב לו במושבים, נרגש כולו, ממתין לתקוף בשאלות שהכין מראש. אני עוד מתקשה לצלם.

לבסוף הצלמים מתאיידים ממרכז העניינים, ומסיבת העיתונאים יכולה להתחיל. כטבע הדברים, מיד מתרעמים היהודים בציון על העובדה שמנהיג הממזרים של טרנטינו, אלדו ריין (בראד פיט), הוא בכלל לא יהודי. המשך השאלה הוא דווקא מעולה: הכצעקתה כי כל היהודים בסרט הם עושי העוולות הנוראות בו, [ספוילר]כולם מתים בסוף, והיהודי היחיד שנשאר חי, עם המנהיג ריין, מכונה "הקטן". "אני חושב שזה יותר הירואי שהלוחמים היהודים מתים בסוף." טרנטינו עונה, והופך משולהב יותר ויותר ככל שהוא מדבר. "אם היתה לי בחירה הייתי עושה את אלדו יהודי. אבל לא היתה לי בחירה. אלדו יצא מה שאלדו יצא."[/ספוילר]

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת #2: ממזרים חסרי כבוד

מימין: בראד פיט ואלי רות'. מתוך ממזרים חסרי כבוד.

"ממזרים חסרי כבוד" הוא מעשייה ארוכה שמתרחשת בצרפת הכבושה בימי מלחמת העולם השנייה. לכל מי שמצפה לראות יחידה של חיילים יהודים כותשת ורומסת לנאצים את הצורה, מצפה אכזבה: כמעט לא רואים בפעולה את החבורה שעל שמה קרוי הסרט, ולמעשה, אין כל כך הרבה אלימות (אך זו שישנה – אכזרית וגרפית למדי). כמו כן, התפקיד הראשי אינו של בראד פיט (כמפקד הלא-יהודי של היחידה המיוחדת המכונה 'ממזרים') אלא של השחקן האוסטרי כריסטוף וולץ, המגלם מפקד אס.אס. בשם האנס לנדה. למרות שהוא מופיע בסרט יותר מכולם, וולץ זכה בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר בפסטיבל קאן האחרון.

אין ספק שקווינטין טרנטינו יודע למצוא מוסיקה מתאימה לסרטים שלו. במקרה הזה, מקורות רצועות המוזיקה השונות כוללות מוסיקה מסרטי מלחמה ישנים ומסרטים בהלחנת אחד מגדולי מלחיני הסרטים אניו מורקוני ("הטוב, הרע והמכוער"). טרנטינו, שכתב וביים, יודע ליצור מתח, לבנות סיפור ואני מעריך את השימוש בקטעים ארוכים, אך הוא לקח את זה לכיוון מוגזם (הקטע האינסופי בפאב במרתף, למשל). חבל שהוא מרגיש צורך לתבל את הסרט בתוספות האופייניות לו שמעייפות במקרה הזה: החלוקה לפרקים, פלאשבקים קצרים עד ארוכים (כולם מיותרים), כתוביות על המסך, הניסיון ליצור מיתולוגיה לדמויות בעלות שמות וכינויים הלקוחים מספרי קומיקס (בדומה לדמויות ב"להרוג את ביל", שם זה התאים לסגנון הסרט), בעיקר כי הן לא מתאימות לסיפור שהוא רצה לספר פה והן פוגעות בעלילה שבין כה וכה בדיונית ולא צריך להכביד עליה שטיקים להנאת מעריציו. וכרגיל אצל טרנטינו חובב הציטוטים הקולנועיים, נזרקים לאוויר שמות של סרטים ושחקנים גרמנים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורת #1: ממזרים חסרי כבוד

בראד פיט. מתוך ממזרים חסרי כבוד.

שישה מיליון יהודים ועוד כ-50 מיליון איש וחייל נוספים מצאו את מותם במלחמת העולם השניה, אבל קווינטין טרנטינו רצה לעשות סרט על המלחמה שיהיה כיף לצפות בו. מילותיו שלו. ספק אם הרעיון והמסרים העוברים ב"ממזרים חסרי כבוד" היו 'עוברים' אצל איזה-שהוא קולנוען אחר, אבל לטרנטינו – החשוב בעיני רבים בימינו כגאון קולנועי – מרשים יותר. ואם אכן נרשה לו יותר ונתעלם מכל הבעיתיות המציקה שבכל התוכן המועבר לצופה בסרטו הזה, "ממזרים חסרי כבוד", בכל זאת מדובר בסרט משעמם, ארוך, וכמעט ולא מצחיק או מהנה. דווקא כשהאוירה אחרת לגמרי, מצליח לטרנטינו הרבה יותר.

השם "ממזרים חסרי כבוד" הוא תרגום לא רע לשם הלועזי, Inglorious Basterds, שהוא מחוה לשמו האנגלי של סרט מלחמה איטלקי לא מלהיב במיוחד. איפה שהוא במהלך עשר השנים שפיתח טרנטינו את התסריט שלו, היה בכוונתו לשלב בסרט מן הסגנון של מערבוני הספגטי והוא רצה לקרוא לסרט "פעם אחת בצרפת שתחת כיבוש נאצי". לבסוף, אגב, השם הזה ניתן לסצינת הפתיחה של הסרט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

קווינטין טרנטינו יגיע לישראל לקידום סרטו "ממזרים חסרי כבוד"

קווינטין טרנטינו על סט הצילומים של "ממזרים חסרי כבוד".

קווינטין טרנטינו יגיע לישראל בכדי לקדם את סרטו המדובר, "ממזרים חסרי כבוד" (ממזרים מבישים). יהיה זה ביקורו הראשון של טרנטינו (או כפי שגיא מכנה אותו, "גאון הקולנוע הגדול מכולם") בארץ, והוא ינכח בפרימיירה החגיגית של הסרט בארץ (בארגונם של אולפני יוניברסל וחברת גלובוס גרופ).

את קווינטין טרנטינו אין צורך להציג (ולמען האמת, בפני הקוראים הקבועים שלנו, גם לא את הסרט, אבל בכל זאת), אך "ממזרים חסרי כבוד", בכיכובו של בראד פיט, מספר על קבוצת חיילים אמריקאים-יהודים הידועים כ"הממזרים", הנבחרים לצאת לצרפת הנשלטת בידי הנאצים בזמן מלחמת העולם השניה, ולהטיל את אימתם על הרייך השלישי באמצעות הרג אכזרי של נאצים רבים ככל האפשר.

דורית ישי, מפיצת סרטי UIP* בחברת גלובוס גרופ: "אנו נרגשים לארח בישראל את טרנטינו, אחד מגדולי הקולנוענים. סרטו החדש 'ממזרים חסרי כבוד' הוא מהסרטים המדוברים ביותר בעולם ולדעתי האישית יצירה קולנועית מסעירה שתגדיל את קהל מעריציו. אני גאה שאולפני יוניברסל ראו בישראל כיעד חשוב לקיום הפרמיירה."

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ימים לפני תחילת הצילומים הוקפאה הפקת "כדור הכסף"

דרמת הבייסבול "כדור הכסף" (ש.ל.ר, Moneyball) שצריך היה לביים סטיבן סודרברג ובה בראד פיט צריך היה לככב, הוקפאה, רק ימים ספורים לפני תחילת הצילומים. היות ולא מדובר בסרט דל תקציב, והמעורבים בו בעלי פרופיל גבוה, מדובר בהפתעה מוחלטת המתווספת לעובדה שביטול צילומים סמוך כל כך למועדם (באחד הימים השבוע, כשכבר הכל וכולם היו מוכנים להתחיל) הוא דבר מאד נדיר בהוליווד.

דבר ההחלטה נפל ביום שישי, בידי אחת מיושבות הראש של אולפני ההפקה קולומביה, איימי פסקל, שלא הרגישה בנוח עם התסריט. התסריט לכשעצמו (במקור של סטיבן זייליאן) עבר שינוים רבים מאז הסרט אושר להפקה לפני בערך שנה, כשהתסריט הנוכחי הוא בקושי בן שבוע ונכתב בידי סודרברג עצמו, בהשראת התסריט של זייליאן ועל פי ספרו של מייקל לואיס (למיטב ידיעתנו לא תורגם לעברית), שאף הוא – שאב השראה מאירועים אמיתיים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

כריסטיאן בייל מצטרף למארק וולברג ב"מתאגרף"

כריסטיאן בייל יככב לצידו של מארק וולברג בסרט "המתאגרף" (ש.ל.ר, The Fighter). את הסרט יביים דיויד או. ראסל ("שלושה מלכים") על פי תסריט מאת סקוט סילבר ("אקס- מן המקור: וולברין") ולואיס קוליק ("תחנה 49").

הסרט מספר את קורותיו של המתאגרף, "האירי" מיקי וורד (וויקי באנגלית) ואחיו-למחצה דיקי אקלנד. וולברג יגלם את וורד בימיו השחוקים כשהפסיד הרבה קרבות ועמד להפסיק להתאגרף, כאשר לפתע אחיו דיקי (בייל) צץ בחזרה בחייו אחרי שישב בכלא באשמת אחזקת סמים ושוד. האח היה לאסיר למופת בכלא, וכשהשתחרר, עזר לוורד לשוב לגדולה.

הסרט התגלגל בין לא מעט ידיים בדרך לדרכו הנוכחית. במקור, וולברג ומאט דיימון היו אמורים לככב בסרט והבמאי המיועד היה דארן ארונופסקי. אז דיימון הוחלף בבראד פיט אבל גם זה נשר ולבסוף גם ארונופסקי החליט להמשיך הלאה. הגלגול הנוכחי מיועד להתחיל צילומים ביולי הקרוב, על אף שעשוים להיות עיכובים.